פרסום ראשון: גל תביעות בענף התעופה - יותר מ-10 חברות תעופה זרות צפויות לעתור שוב לבג״ץ

יותר מעשר חברות תעופה זרות צפויות לעתור בימים הקרובים לבג"ץ נגד שרת התחבורה, בדרישה להפעיל את סמכותה ולהעניק להן הקלות רגולטוריות בגין נזקי המלחמה מול איראן. מדובר בעתירה שנייה בנושא, המגיעה על רקע גל של מאות תביעות פיצויים שהגישו נוסעים ישראלים וזרים לבתי המשפט השונים בעקבות שיבושי הטיסות ההמוניים.

העתירה כעת תוגש בגין העימות מול איראן שהיה בחודש מרץ והשבית שוב את חברות התעופה מפעילות.

העתירה הראשונה בפרשה הוגשה כבר בראשית דצמבר האחרון בידי איגוד התעופה הבינלאומי IATA, יחד עם עשר חברות תעופה זרות ובהןDelta, Air France, KLM , Aegean ו-Etihad, לצד שתי מארגנות תיירות ישראליות.

העתירה הקודמת הופנתה נגד שרת התחבורה מירי רגב, שר הכלכלה ניר ברקת וועדת הכלכלה של הכנסת, אולם בית המשפט העליון קבע את הדיון בה רק לסוף השנה, מועד שלטענת גורמים בענף מותיר את החברות חשופות לנזקים כבדים באופן מיידי.

דרישה להפעלת סעיף 9א' באופן רטרואקטיבי

במרכז המאבק המשפטי עומדת דרישת החברות לחייב את שרת התחבורה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 9א' לחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) ולהחיל תקנות מקלות באופן רטרואקטיבי לתקופת הלחימה.

החברות דורשות שלושה צעדים מרכזיים:

- הגבלת שירותי הלינה על חשבון חברות התעופה לתקרה של שני לילות בלבד עבור נוסעים שטיסתם בוטלה או שונתה.

- מתן פטור מלא מתשלום הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק עבור כלל הטיסות שהושפעו מהאירועים הביטחוניים.

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

- קביעה כי הזכאות לכרטיס טיסה חלופי תוכל להינתן גם מנקודת מוצא אחרת או ליעד חלופי מזה שנקבע בכרטיס המקורי, בהתאם לאילוצים התפעוליים שנכפו בשטח.

סגירת המרחב האווירי והשלכותיה הכלכליות

החברות מתארות את הרקע שהוביל בזמנו לקריסה התפעולית כאירוע כוח עליון מובהק שנוהל במלואו על ידי המדינה. כעת החברות צפויות שוב לעלות טיעונים דומים.

עם פתיחת המערכה הצבאית נגד היכולות הגרעיניות והצבאיות של איראן והכרזת מצב מיוחד בעורף, הורתה ממשלת ישראל על סגירה הרמטית של המרחב האווירי, השבתה מלאה של נתב"ג והסטת טיסות לנמלים חלופיים בחו"ל.

למשך כשבועיים נאסרו לחלוטין המראות ונחיתות בנתב"ג, פרק זמן שהוגדר על ידי חברות התעופה כארוך ביותר בתולדות נמל התעופה. לפי העותרות, גם כאשר אושרו בהמשך טיסות חירום מצומצמות, הן הותרו לחברות ישראליות בלבד, בעוד שעל המובילים הזרים הוטל איסור פעילות מוחלט.

כתוצאה מכך נכפה על החברות ביטול גורף של לוחות הטיסות, בזמן שכ 150 אלף ישראלים בחו"ל ועשרות אלפי אזרחים זרים בישראל נותרו ללא מענה וללא צפי ברור לסיום המשבר.

לטענת החברות, בנסיבות שבהן המדינה היא שסגרה את השמיים והכתיבה את הנחיות החירום, אין להטיל עליהן את העלויות העצומות של אספקת לינה, מזון, תחבורה וכרטיסים חלופיים. לשיטתן, גלגול האחריות הכלכלית לפתחן ללא התאמת החוק למציאות מלחמתית פוגע קשות בוודאות העסקית ומאיים על המשך פעילותן הסדירה בישראל.