יאט"א וחברות תעופה זרות בבג"ץ תקדימי: להגביל פיצוי לנוסעים שנפגעו במבצע "עם כלביא"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

עתירה תקדימית הוגשה לבית המשפט העליון בירושלים היום (1.12.25), בשבתו כבג"ץ, נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת.

העותרות, איגוד התעופה הבינלאומי IATA, עשר חברות תעופה זרות ובהן Delta, Air France, KLM, Aegean, Etihad ואחרות, וכן שתי חברות ישראליות המשמשות כמארגנות תיירות, מבקשות לחייב את המדינה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 9א' לחוק שירותי תעופה, באופן רטרואקטיבי לתקופת מבצע "עם כלביא".

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין שירלי קציר, אמיר ורון וליאור לינהרד ממשרד פישר (FBC), נטען כי על בג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה לשרת התחבורה מירי רגב, לשר הכלכלה ניר ברקת ולוועדת הכלכלה של הכנסת לנמק מדוע לא יינתן צו שיגביל את הזכויות של נוסעים לפי חוק שירותי תעופה בגין התקופה שבה נסגר המרחב האווירי של ישראל, החל מ-13 ביוני 2025, במסגרת מבצע "עם כלביא".

עוד מתבקש בית המשפט לקיים דיון דחוף בעתירה, בשל ההשלכות הכלכליות הנרחבות על ענף התעופה וההליכים המשפטיים התלויים ועומדים.

צילום: PassportNews

לפי נוסח העתירה, העותרות מבקשות שלושה שינויים מרכזיים שייקבעו בצו:

א. הגבלת שירותי הלינה על חשבון חברות התעופה לשני לילות בלבד, עבור נוסעים שטיסתם בוטלה או שונתה בתקופת המבצע.

ב. פטור מתשלום הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק שירותי תעופה, לגבי כל הטיסות שהושפעו בתקופה זו.

ג. קביעה כי הזכאות לכרטיס טיסה חלופי תוכל להיות גם מנקודת מוצא אחרת או ליעד אחר מזה שנקבע בכרטיס המקורי, בהתאם למציאות התפעולית שנכפתה על החברות.

"הסגירה הארוכה בתולדות מדינת ישראל"

בעתירה מתואר כי בלילה שבין 12 ל-13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" נגד היכולות הגרעיניות והצבאיות של איראן, וכמעט מיד לאחר מכן הוכרז "מצב מיוחד בעורף" בכל שטח המדינה. במקביל, ממשלת ישראל הורתה על סגירה הרמטית של המרחב האווירי, השבתה מלאה של הפעילות בנתב"ג והסטת כל הטיסות לנמלי תעופה חלופיים בחו"ל.

נתב

העותרות מציינות כי למשך כשבועיים לא התאפשרו המראות ונחיתות בנתב"ג, תקופה אותן הן מגדירות כארוכה בתולדותיו של נמל התעופה הראשי של ישראל. לפי העתירה, רק לאחר מספר ימים אושרו טיסות חירום מצומצמות, ורק לחברות תעופה ישראליות, בעוד שעל חברות התעופה הזרות הוטל למעשה איסור מוחלט להפעיל טיסות מישראל ואליה.

התוצאה, כך לפי העותרות, הייתה ש"נכפה" על החברות לבטל את כלל טיסותיהן, בזמן שאלפים רבים של נוסעים כ-150 אלף ישראלים בחו"ל ועוד עשרות אלפים זרים בישראל נתקעו ללא אפשרות סבירה לשוב או לצאת, וללא כל צפי ברור לסיום המשבר.

לטענת העותרות, בנסיבות אלה האחריות לשיבושים, לעלות הלינות, למזון, לתחבורה ולרכישת כרטיסים חלופיים אינה יכולה להיות מוטלת על כתפי חברות התעופה, אלא על מדינת ישראל, שהחליטה על סגירת המרחב האווירי והכתיבה את הנחיות החירום.

"החוק נועד לשגרה , לא למצב של סגירת שמיים"

העתירה פורשת בהרחבה את הרקע לחקיקת חוק שירותי תעופה ואת התיקון שבמסגרתו נוסף סעיף 9א' לחוק, בפברואר 2025, בעקבות לקחי הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל".

על פי העותרות, הן המחוקק והן משרד התחבורה הבהירו בעבר שחוק שירותי תעופה ובמיוחד חובת שירותי הלינה ללא הגבלת זמן והפיצוי הסטטוטורי נועדו למצבי שגרה, שבהם לחברות התעופה יש יכולת ריאלית לתכנן לוח טיסות ולהציע חלופות בזמן סביר.

העותרות מזכירות כי בעבר, בתקופת הקורונה, צומצמו בחקיקה ההטבות לנוסעים, ושירותי הלינה הוגבלו לשני לילות בלבד, למרות שפגיעה בהיצע הטיסות וביכולת התכנון הייתה, לטענתן, פחות קיצונית מאשר בתקופת "עם כלביא", שבה נסגר המרחב האווירי לחלוטין לפרק זמן ממושך.

על רקע זה הן טוענות כי מבצע "עם כלביא" הוא בדיוק המקרה שלשמו נחקק סעיף 9א', המאפשר לשרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, להגביל את מספר ימי הלינה, לפטור מתשלום פיצוי סטטוטורי ולשנות את כללי הטיסה החלופית בתקופת "מצב מיוחד".

עמדת רשות התעופה האזרחית והכנסת מול שתיקת הממשלה

אחד מחלקי העתירה החריגים מתייחס לעמדתה המקצועית של רשות התעופה האזרחית (רת"א), גוף סטטוטורי הכפוף למשרד התחבורה. לפי העותרות, זמן קצר לפני הגשת העתירה נמסר לבאי-כוחן מסמך רשמי מרת"א, שבו נכתב כי בנסיבות מבצע "עם כלביא" התקיימו "במובהק" התנאים למתן צו לפי סעיף 9א', וכי השרה "נכון היה" שתעשה שימוש בסמכותה להגביל את שירותי הלינה לשני לילות.

עוד נטען כי במסמך ציינה רת"א ששווי שירותי הסיוע לנוסעים בתקופה זו עשוי להסתכם בכ-170 מיליון דולר, סכום שעלול "להקריס חלק מחברות התעופה", וכי אי-מתן הצו עלול להרתיע חברות זרות מלחזור ולהפעיל טיסות לישראל.

לפי העתירה, רת"א אף הכינה נוסח צו מוכן לפרסום, הממתין לאישור השרה. לאחר מכן ביקשה הרשות מהעותרות שלא לעשות שימוש במסמך, בטענה שמדובר בעמדה פנימית שנשלחה בשוגג - אך העותרות החליטו לצרפו בכל זאת.

העתירה מתארת גם דיונים שנערכו בוועדת הכלכלה של הכנסת ביולי ואוגוסט 2025, שבהם, לטענת העותרות, תמכו גורמי המקצוע במשרד התחבורה וברשות התעופה האזרחית במתן הצו, והבהירו כי המדינה צריכה להשתתף בנשיאת עלויות האירוע.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, וחברי הוועדה מכל סיעות הבית, אף פרסמו החלטה פה אחד שלפיה האחריות לפיצוי הנוסעים וחברות התעופה בגין נזקי "עם כלביא" מוטלת על המדינה.

חרף זאת, לפי העתירה, משרד האוצר הודיע כי אינו מוכן להשתתף במתווה פיצוי, ושרת התחבורה סירבה להוציא את הצו ללא הסכמה תקציבית. העותרות טוענות כי קישורה של הסמכות לפי סעיף 9א' לשיקולים תקציביים של משרד האוצר מהווה "שיקול זר" שאינו מוזכר בחוק ואינו יכול להצדיק אי-הפעלת הסמכות.

"סמכות ברשות שהפכה לחובה"

במישור המשפטי טוענות העותרות כי נוכח חומרת הנסיבות, סגירת השמיים והיקף הנזק, סמכותה של שרת התחבורה להוציא צו לפי סעיף 9א' אינה עוד "סמכות רשות" אלא "סמכות חובה". לטענתן, בהתקיים כל התנאים שהחוק עצמו מציין , מצב מיוחד בעורף, פגיעה משמעותית בהיצע הטיסות וביכולת התכנון הימנעות מהפעלת הסמכות היא בלתי סבירה באופן קיצוני.

עוד נטען כי התנהלות המשיבים לוקה במחדל נוסף: עד היום, כך לפי העתירה, לא ניתנה כל תשובה רשמית לפניות הרבות שהגישו חברות התעופה למשרדי הממשלה, למעט מסרים עקיפים בדיוני ועדות הכנסת. "מדובר למעשה בהחלטה שלא להחליט, בניגוד לחובת הרשות לשקול ולהפעיל סמכויות שנועדו להגן על אינטרס ציבורי מובהק", נכתב.

בסיום העתירה מבקשות החברות מבג"ץ להוציא צו שיורה לשרת התחבורה, לשר הכלכלה ולוועדת הכלכלה להפעיל את סמכותם ולהתקין צו בעל תחולה רטרואקטיבית לכל תקופת מבצע "עם כלביא", כך ששירותי הלינה יוגבלו לשני לילות בלבד, הזכאות לפיצוי סטטוטורי תבוטל, והגדרת הטיסה החלופית תורחב. בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות העתירה ושכר טרחת עורכי הדין.