הגיע הזמן למהפכה בשמי ישראל: בכיר התעופה מסמן את הרפורמות שחייבות לצאת לדרך

משנת חוסן והתאוששות לשנת רפורמות

שנת תשפ״ו הייתה שנת מבחן עבור ענף התעופה בישראל. לאחר תקופה ממושכת של אי־ודאות ביטחונית ותפעולית, ניצבה התעשייה בפני אתגרים חסרי תקדים. למרות הקשיים, הוכיח הענף פעם נוספת את חוסנו יוצא הדופן ואת חשיבותו האסטרטגית לכלכלה הישראלית, לסחר הבינלאומי, לתיירות ולקישוריות של ישראל לעולם.

אחד מסימני ההתאוששות הבולטים במהלך השנה היה חזרתן ההדרגתית של חברות תעופה בינלאומיות לפעילות בישראל. חזרתן תרמה להרחבת הקישוריות האווירית, להגדלת היצע הטיסות ולחיזוק מחודש של התחרות בשוק. לא פחות חשוב מכך, היא ביטאה את האמון המתחדש בשוק התעופה הישראלי ובפוטנציאל הצמיחה שלו.

אך הסיפור המרכזי של השנה החולפת הוא התפתחותן של חברות התעופה הישראליות. בתקופה שבה הקישוריות האווירית של ישראל ניצבה בפני מגבלות ואתגרים משמעותיים, החברות הישראליות לקחו על עצמן אחריות לאומית ועסקית כאחד.

הן הרחיבו את ציי המטוסים, הגדילו קיבולת, פתחו יעדים חדשים והעמיקו את פעילותן בשווקים קיימים. צעדים אלה לא רק סיפקו מענה לביקוש, אלא גם חיזקו את הקשר של ישראל עם העולם ואת חוסנה של מערכת התעופה כולה.

התפתחות משמעותית נוספת נרשמה בתחום המטענים האוויריים. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה החולפת, התברר כי תעופת המטען אינה פעילות משלימה בלבד, אלא נדבך מרכזי בחוסנה הכלכלי של ישראל.

הרחבת יכולות המטען, הגדלת הקיבולת וההשקעה בתשתיות לוגיסטיות אפשרו לשמור על רציפות האספקה והיצוא גם בתקופות מורכבות. עבור מדינה הנשענת על יצוא טכנולוגי, תעשיית התרופות, חקלאות מתקדמת ותעשיות עתירות ידע, מדובר בתשתית אסטרטגית לכל דבר.

קובי זוסמן. צילום: תמר מצפי

העומסים חשפו את הבעיות המבניות

לצד ההתקדמות המרשימה, חשפה השנה גם את האתגרים המבניים שעמם מתמודד הענף. העלייה המהירה במספר הנוסעים וחזרת הביקוש לטיסות יצרו עומסים משמעותיים במערכת התעופתית, ובפרט בנמל התעופה בן־גוריון.

נוסעים, חברות תעופה וגורמי תפעול התמודדו עם עומסים, עיכובים וחוסר ודאות. המציאות הזאת המחישה פעם נוספת את הצורך בהשקעה מתמשכת בתשתיות, בכוח אדם, בטכנולוגיה ובשיפור תהליכי העבודה.

דווקא על רקע ההתאוששות וההתפתחויות החיוביות, זה הזמן להביט קדימה. אם תשפ״ו הייתה שנת החוסן וההתאוששות, תשפ״ז חייבת להיות שנת הרפורמות בתעופה הישראלית.

״העומסים חשפו את הבעיות המבניות״: ירדן כחול״״

הפחתת אגרות היא השקעה בצמיחה

בראש ובראשונה, נדרשת בחינה מחודשת של מבנה העלויות בענף, ובראשן האגרות והתשלומים המוטלים על חברות התעופה ועל הנוסעים.

בעולם שבו מדינות מתחרות על קישוריות בינלאומית, תיירות והשקעות זרות, עלויות גבוהות פוגעות בכושר התחרות של השוק הישראלי ומקשות על חברות תעופה להרחיב את פעילותן בישראל.

הפחתת האגרות בנמלי התעופה אינה הטבה לחברות התעופה בלבד. מדובר בהשקעה בצמיחה כלכלית, בהגדלת התיירות הנכנסת והיוצאת, בחיזוק התחרות ובהרחבת קשריה הבינלאומיים של מדינת ישראל.

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

הקצאת סלוטים מקצועית ושקופה

הגיעה העת לאמץ בישראל מנגנון להקצאת סלוטים בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים. שיטת הקצאה מקצועית, שקופה ובלתי תלויה תאפשר ניצול יעיל יותר של קיבולת נמלי התעופה, תגביר את הוודאות התפעולית ותיצור סביבת תחרות הוגנת.

ניהול נכון של משאב הסלוטים חשוב במיוחד בנמל תעופה המתמודד עם מגבלות קיבולת ועם ביקוש הולך וגדל. כללים ברורים ושקופים יסייעו לעודד חברות נוספות לפעול בישראל, יאפשרו תכנון ארוך טווח ויתמכו בהמשך צמיחת הענף.

חוק שירותי התעופה זקוק לעדכון

נושא מרכזי נוסף הוא הצורך בעדכון חוק שירותי תעופה. החוק נחקק במציאות תעופתית שונה ואינו מספק כיום מענה מלא לתנאים המורכבים שבהם פועל הענף.

יש להמשיך להבטיח את זכויות הנוסעים, אך במקביל להתאים את המסגרת הרגולטורית לסטנדרטים הבינלאומיים ולנסיבות המבצעיות והביטחוניות הייחודיות של ישראל.

ענף תעופה מודרני זקוק לחקיקה מאוזנת, עדכנית וצופה פני עתיד, חקיקה המגינה על הנוסעים, אך גם מאפשרת לחברות התעופה לפעול בתנאים סבירים, לשמור על יציבות ולהמשיך להשקיע בשוק הישראלי.

התעופה היא תשתית כלכלית אסטרטגית

במקביל, יש להמשיך לקדם רפורמות בתחומי התשתיות, הרגולציה, הדיגיטציה, פיתוח ההון האנושי ושרשרת הערך של המטען האווירי.

התעופה אינה פועלת בחלל ריק. היא מנוע צמיחה המשפיע ישירות על היקף הסחר, התיירות, ההשקעות הזרות והתחרותיות של המשק הישראלי. במדינה בעלת מאפיינים גיאוגרפיים וביטחוניים כמו ישראל, הקישוריות האווירית היא צורך לאומי חיוני.

על רקע הבחירות הקרובות, חשוב שכל ממשלה שתקום בישראל תראה בענף התעופה חלק בלתי נפרד ממדיניות הצמיחה הכלכלית של המדינה. הקישוריות האווירית של ישראל אינה רק סוגיה תחבורתית, היא תשתית כלכלית ואסטרטגית.

השקעה בתעופה, בפיתוח תשתיות, בהפחתת עלויות, בחיזוק התחרות ובהסרת חסמים רגולטוריים היא השקעה ישירה בכושר הצמיחה של המשק הישראלי וביכולתה של ישראל להישאר מחוברת לעולם.

למרות האתגרים, תשפ״ו מסתיימת בנימה אופטימית. הקישוריות האווירית של ישראל משתפרת בהדרגה, ענף התעופה הוכיח את חוסנו והפוטנציאל להמשך הצמיחה משמעותי.

כעת נדרש לעבור מהתאוששות לתכנון ארוך טווח ומהתמודדות עם משברים לבניית העתיד.

אם תשפ״ו הייתה שנת החוסן וההתאוששות, תשפ״ז חייבת להיות שנת הרפורמות. רק באמצעות מדיניות ארוכת טווח, רגולציה מודרנית, תשתיות מתקדמות ותחרותיות בינלאומית נוכל להבטיח שתעשיית התעופה בישראל תהיה חזקה, יעילה ומוכנה לאתגרי העתיד.

הכותב הינו מנכ״ל יאט״א בישראל