תל אביב 19°c
ניו יורק 10°c
לונדון 5°c
פריז 9°c
ברלין 4°c
אתונה 14°c
לרנקה 19°c
דווחו לנו לוח טיסות
אא

לפני הפיגוע הבא: הפרצה הביטחונית בטיסות הישראליות שחייבים לסגור עכשיו

תקרית flydubai מציפה מציאות מטרידה: חברות תעופה ישראליות מפעילות טיסות באמצעות מטוסים וצוותים זרים בחכירה רטובה, מבלי שהצוותים והנוסעים מחויבים לעבור בדיקה של גורמי הביטחון הישראלים לפני הטיסה. כך טיסה תחת מותג ישראלי יכולה להגיע לישראל, כשהצוות והנוסעים לא עברו בידוק ביטחוני ישראלי

צילום: Shutterstock צילום: Shutterstock

האירוע החמור בטיסת flydubai לתל אביב מציף לא רק את הסיכון שיכול להגיע מתוך תא הטייס, אלא פרצה רחבה בהרבה במעטפת האבטחה של התעופה לישראל: כאשר חברת תעופה ישראלית מפעילה טיסה באמצעות מטוס חכור וצוות זר - על פי החלטה של מערכת הביטחון אין כיום מנגנון ברור שמבטיח בדיקה ביטחונית ישראלית של אנשי הצוות ושל הנוסעים לפני שהם מגיעים לישראל.

במילים פשוטות: על הכרטיס יכולה להופיע חברת תעופה ישראלית, אבל המטוס והצוות שמפעילים אותו יכולים להיות זרים - והנוסעים נמצאים בפועל על טיסה שאין עליה את אותה מעטפת ביטחון ישראלית שמזוהה עם טיסה המופעלת באמצעות מטוס וצוות ישראלים.

תקרית flydubai המחישה עד כמה הסוגיה הזו משמעותית.

כפי שפורסם אתמול ב-PassportNews, במשרד התחבורה הודו כי שמות הטייסים לא הועברו מראש למשרד עצמו, בעוד שחלק מהמידע על אנשי הצוות עובר במערכות אחרות של המדינה. עוד עלה כי הטייס העומני, לפי הדברים שנמסרו בתדרוך, כלל לא היה אמור להיות משובץ לטיסה לישראל.

וזו הנקודה המרכזית: עצם העובדה שמידע מסוים על אנשי צוות קיים במערכת אינה אומרת שהצוות עבר בדיקה ביטחונית ישראלית.

טיסה ישראלית על הנייר - מטוס וצוות זרים בפועל

בשנים האחרונות הפך מודל החכירה הרטובה לכלי נפוץ בתעופה הישראלית. חברות תעופה ישראליות נעזרות במטוסים של חברות זרות, ולעיתים גם בצוותי טיסה ובצוותי קבינה זרים.

מבחינה מסחרית ותפעולית מדובר במודל לגיטימי ונפוץ בעולם. הוא מאפשר לחברות להגדיל קיבולת במהירות, להתמודד עם מחסור במטוסים ולהמשיך להפעיל קווים גם כאשר הצי העצמי אינו מספיק.

אבל מבחינה ביטחונית נוצר כאן מצב שדורש תשובה ברורה.

נוסע יכול לרכוש כרטיס מחברה ישראלית, לעלות על טיסה שמספרה שייך לחברה ישראלית ולצפות לטוס במסגרת המעטפת הביטחונית הישראלית, אך בפועל המטוס זר, הטייסים זרים וצוות הקבינה זר.

השאלה היא מה בדיוק קורה לאותה מעטפת ביטחון ברגע שהטיסה יוצאת מהמודל הישראלי המלא.

מי בודק את הצוות?

חברת התעופה הזרה יודעת מי הטייסים שלה. היא יודעת מי אמור להפעיל את המטוס ומי אמור להיות בצוות.

אבל השאלה הישראלית היא אחרת: האם לפני שטייס זר מטיס מטוס חכור לישראל של טיסה של חברת תעופה ישראלית, שמו נבדק באופן ביטחוני על ידי גורמי הביטחון בישראל?

ואם כן - מי עושה זאת, באיזה שלב, על סמך איזה מידע ומה קורה כאשר הצוות משתנה ברגע האחרון?

האירוע ב-flydubai מראה מדוע השאלות האלה אינן תיאורטיות.

אם טייס שאמור להפעיל טיסה לישראל כלל לא היה אמור להיות משובץ אליה, ואם שמות הטייסים לא הועברו מראש למשרד התחבורה - קשה להסתפק בכך שהמידע על אנשי הצוות "קיים" במערכות המדינה.

צריך לדעת גם מי בודק אותו.

ומה עם הנוסעים?

כאן נמצא החלק השני של הסיפור.

כאשר חברת תעופה ישראלית מפעילה טיסה באמצעות מטוס חכור וצוות זר, הנוסעים אינם מקבלים בהכרח את אותה מעטפת ביטחון שהם מכירים מטיסה המופעלת במטוס ישראלי.

הנוסע יכול לעבור בידוק ביטחוני בישראל כאשר הוא יוצא ממנה, אבל ברגע שהוא עולה על מטוס חכור המופעל על ידי חברה זרה וצוות זר - השאלה היא מהי מעטפת האבטחה שמלווה אותו בטיסה עצמה ובכניסה לישראל.

העובדה שהכרטיס נמכר על ידי חברה ישראלית אינה הופכת את המטוס לישראלי.

גם מספר הטיסה הישראלי אינו הופך את הצוות לישראלי.

והשאלה החשובה ביותר היא האם קיימת שכבת ביטחון ישראלית נוספת שמכסה את הפער הזה.

החכירה הרטובה אינה הבעיה - המעטפת הביטחונית כן

חשוב להדגיש: אין כאן טענה נגד עצם השימוש במטוסים חכורים.

חכירה רטובה היא פרקטיקה מקובלת בעולם התעופה ומשמשת חברות רבות כדי להתמודד עם עומסים, מחסור במטוסים ושינויים תפעוליים.

הבעיה מתחילה כאשר כלי תפעולי מקובל יוצר מבחינה ביטחונית מצב שבו האחריות מתפזרת בין חברת התעופה הישראלית, החברה הזרה שמפעילה את המטוס, הרשויות במדינת המוצא וגורמי הביטחון בישראל - בלי שהציבור יודע מי אחראי בסופו של דבר לבדיקת הצוות ולמעטפת הביטחון של הנוסעים.

זה בדיוק המקום שבו נדרשת תשובה ברורה.

אם אין בדיקה - מדובר בפרצה

האירוע בטיסת flydubai מחייב לבחון לא רק את החברה שהפעילה את הטיסה, אלא את כלל המודל.

כמה טיסות לישראל מופעלות כיום במטוסים חכורים?

כמה מהן מופעלות באמצעות צוותים זרים?

האם שמות כל אנשי הצוות מועברים מראש לגורמי הביטחון בישראל?

האם הם נבדקים ביטחונית?

מה קורה כאשר מתבצע שינוי בצוות?

ומי אחראי לכך שהמידע אכן נבדק ולא רק מועבר ממערכת אחת לאחרת?

אותן שאלות צריכות להיבחן גם ביחס לנוסעים.

לא משום שהחכירה הרטובה פסולה, אלא משום שבישראל אין די ב"מה שמקובל בעולם". ישראל בנתה במשך עשרות שנים תפיסת אבטחת תעופה ייחודית, בשל רמת האיום המיוחדת כלפיה.

אם במודל של מטוס חכור וצוות זר אין שכבת בדיקה ישראלית מקבילה - זהו פער שצריך לסגור.

אחרי flydubai אי אפשר עוד להתעלם

תקרית flydubai חשפה מה קורה כאשר מידע על הצוות אינו מגיע לגורם הרלוונטי בזמן, כאשר יש שינוי בשיבוץ וכאשר אדם שנמצא בתא הטייס הופך בעצמו לגורם מסכן.

הלקח לא יכול להסתכם רק בחקירת הטיסה.

צריך לבדוק את כל הטיסות המופעלות עבור חברות ישראליות באמצעות מטוסים חכורים וצוותים זרים ולוודא שהנוסע שרוכש כרטיס מחברה ישראלית אינו מגלה רק לאחר העלייה למטוס שמבחינה ביטחונית הוא נמצא בעולם אחר.

כי בסוף, לא משנה איזה לוגו מופיע על הכרטיס. השאלה היא מי בודק את מי שמטיס את המטוס ואיזו מעטפת ביטחון מקבל הנוסע בדרך לישראל.

הכתבה עניינה אותך?

כן
לא
יש לכם מידע חשוב שטרם נחשף? תיעוד מאירוע חדשותי? מצאתם טעות? המייל האדום של PassportNews

הירשמו למבזקי PassportNews

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: תעופה

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...

מומלצים בשבילך: