"העיפרון המעופף" נפרד מהשמיים: סוף דרכו של מטוס ה-A340-600
מטוס ה-A340-600 של ענקית התעופה האירופית Airbus סיים את דרכו בעולם התעופה אחרי כמעט רבע מאה. אז מה ייחד את "העיפרון המעופף" ולמה הוא מסמל תקופה שהולכת ונעלמת?
מטוס Airbus A340-600. צילום: Shutterstock כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp
סמוך לשעה 09:30 הבוקר (שעון ישראל) נחתה טיסה LH419 מוושינגטון, בירת ארה"ב, בנמל התעופה הגדול ביותר של גרמניה, בפרנקפורט. אבל זו לא הייתה סתם עוד נחיתה, אלא כזו שעניינה במיוחד את חובבי התעופה.
המטוס הנושא את שם הקוד D-AIHW הוא האחרון מדגם A340-600 של חברת התעופה לופטהנזה, והאחרון מדגם זה שיוצא היום משירות (אם כי תתי-דגמים אחרים של ה-A340 ימשיכו לפעול בשירותן של מספר חברות).
יציאתו משירות של ה-A340-600 היא לא עוד מטוס שנשלח לגריטה, אלא נחשבת לסוף עידן, מכמה סיבות. בראשן, ארבעת המנועים. ה-A340 הוא מטוס הנוסעים החד-קומתי היחיד הפעיל כיום הנושא ארבעה מנועים (להבדיל מהדו-קומתיים A380 ו-747 של בואינג).
מטוס Airbus A340. צילום: Shutterstockאבל פרט טריוויה מעניין עוד יותר וספציפי עבור המודל המדובר הוא אורכו ונראותו. מדובר באחד ממטוסי הנוסעים הארוכים בעולם, 75.3 מטרים אורכו, יותר מרוב המטוסים האחרים שטסתם בהם (ולתקופה היה גם הארוך מכולם). המראה הצר והארוך העניק לו את הכינוי "העיפרון המעופף" (The Flying Pencil).
ובהתאם, אורכו החריג של ה-A340-600, לצד ארבעת המנועים שמתחת לכנפיים, הפכו אותו לאחד המטוסים הבולטים ביותר במסלולי ההמראה ובתמונות של חובבי התעופה.
נולד לראות את העולם
מטוס ה-A340 פותח כחלק מהמאמץ של יצרנית המטוסים האירופית לופטהנזה להרחיב את היצע המטוסים רחבי הגוף שלה, ולהתחרות ביצרניות האמריקאיות בשוק הטיסות ארוכות הטווח.
המטוס ביצע את טיסת הבכורה שלו ב-25 באוקטובר 1991, ונכנס לשירות מסחרי במרץ 1993, בין היתר בלופטהנזה ובאייר פראנס. הוא פותח במקביל לאיירבוס A330 הדו-מנועי, אך תצורתו בעלת ארבעת המנועים העניקה לו גמישות נרחבת יותר בטיסות ארוכות מעל האוקיינוסים.
במהלך השנים פותחו ארבע גרסאות מרכזיות: A340-200 ו-A340-300, ולאחר מכן A340-500 ו-A340-600. הגרסאות המאוחרות נועדו להציע טווחי טיסה ארוכים במיוחד וקיבולת גדולה יותר.
מטוס Airbus A340 של SWISS. צילום: Shutterstockאחד מרגעי השיא בתולדות המשפחה התרחש כבר ב-1993, כאשר מטוס A340-300 ביצע טיסה מפריז לאוקלנד וחזרה בתוך 48 שעות ו-22 דקות, ושבר שיאים רבים על הדרך. בהמשך הפכה משפחת המטוסים לחלק מציי חברות תעופה רבות, ובהן איבריה, SWISS, לופטהנזה ואחרות.
אלא שהיתרון של ארבעה מנועים הפך עם השנים לחיסרון כלכלי. התקדמות בטכנולוגיית המנועים אפשרה למטוסים דו-מנועיים כמו הבואינג 777 וה-airbus A350 לבצע טיסות ארוכות במיוחד, תוך צריכת דלק נמוכה יותר ועלויות תפעול מצומצמות. עבור חברות התעופה, שהרווחיות שלהן תלויה גם במחיר הדלק ובניצול יעיל של המטוסים, הבחירה נעשתה ברורה יותר ויותר.
בנובמבר 2011 הודיעה איירבוס על סיום ייצור ה-A340, לאחר שהביקוש למטוס דעך. מאז, הציים הלכו והצטמצמו, וחברות רבות החליפו אותו בדגמים חדשים וחסכוניים יותר. איבריה, למשל, ביצעה את טיסת הנוסעים הסדירה האחרונה שלה עם A340-600 באוגוסט 2020, לאחר 24 שנות פעילות של משפחת המטוסים בחברה.
כעת מגיע גם תורו של לופטהנזה A340-600, אך הוא לא ייעלם לחלוטין. מטוסים מהמשפחה עדיין נמצאים בשימוש אצל מפעילים שונים. אבל עבור ענף התעופה המסחרי, הפרידה מהגרסה הארוכה של המטוס מסמלת עוד צעד במעבר לעידן שבו יעילות גוברת על מספר המנועים.
"העיפרון המעופף" אולי ימשיך להופיע בשמיים עוד זמן מה, אך מקומו כאחד מסמלי התעופה ההיסטוריים הבין יבשתית של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 כבר מובטח.
Airbus A340-600 במספרים
אורך המטוס 75.36 מ'
מוטת כנפיים 63.45 מ'
מספר מנועים 4
משקל המראה מקסימלי 380 טון
טווח טיסה מקסימלי 14,450 ק"מ
מהירות שיוט 871 ק"מ
קיבלת דלק מקסימלית 204,500 ליטרים
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
