אל על וחברות התעופה הזרות נגד מדינת ישראל: "לפטור מחובות הסיוע לנוסעים ב'שאגת הארי'"

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

איגוד חברות התעופה הבינלאומי יאט״א ושורה של חברות תעופה ומארגני תיירות הגישו עתירה לבג״ץ נגד ממשלת ישראל, שרת התחבורה, משרד האוצר והכנסת, בעקבות השלכות מבצע "שאגת הארי” על ענף התעופה. העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין שירלי קציר, אמיר ורון, ליאור לינהרד ושמואל הלוי ממשרד פישר (FBC).

העותרים מבקשים לקבוע כיצד יש לפרש וליישם את חוק שירותי תעופה במצב שבו המרחב האווירי נסגר בהוראת המדינה, ולא ניתן להפעיל טיסות או להציע לנוסעים חלופות מעשיות.

בין העותרות נמצאות אל על, אייר פראנס, KLM, דלתא אייר ליינס, אתיחאד איירווייז, איג'יאן איירליינס ובולגריה אייר, לצד חברות נוספות. העתירה מתייחסת לחובות הקבועות בחוק שירותי תעופה, ובהן מתן שירותי סיוע לנוסעים שטיסותיהם בוטלו, לרבות מזון, לינה, הסעות ושירותי תקשורת, וכן הזכות לטיסה חלופית ולפיצוי כספי בהתאם לתנאי החוק.

לפי העתירה, מבצע "שאגת הארי”, שהחל ב-28 בפברואר 2026, הוביל לסגירה ממושכת של המרחב האווירי הישראלי ולהשבתת הפעילות התעופתית בנתב״ג. לטענת העותרים, במשך כ-40 ימים לא התאפשרה פעילות מסחרית סדירה, למעט טיסות חילוץ מוגבלות. חברות התעופה נאלצו להפסיק את טיסותיהן לישראל וממנה, מבלי לדעת מתי יוכלו לחדש את פעילותן.

העותרים טוענים כי חוק שירותי תעופה נועד להסדיר שיבושים בשוק תעופה פעיל, שבו חברות יכולות להפעיל טיסות חלופיות ולצמצם את הפגיעה בנוסעים. לטענתם, כאשר המדינה סוגרת את השמיים לתקופה ממושכת, אין בידי החברות אפשרות מעשית לקיים את הטיסות או לקבוע מועד חלופי, ולכן הטלת חובות סיוע מתמשכות עלולה ליצור חיובים כספיים כבדים ובלתי מוגבלים.

"המדינה היא שהורתה על סגירת המרחב האווירי"

במסגרת העתירה מבקשות החברות מבית המשפט להחריג את המקרים שבהם נסגר המרחב האווירי בהחלטת הרשויות מתקופת תחולתו הרגילה של החוק. הן מדגישות כי אין בכוונתן לערער על זכות הנוסעים לקבל בחזרה את התמורה ששילמו עבור טיסה שלא התקיימה, אלא לצמצם את החובות הנוספות הנוגעות לסיוע, לטיסות חלופיות ולפיצוי הסטטוטורי.

זירת נפילה במרכז. צילום: מגן דוד אדום

לחלופין, מבקשות החברות מנגנון שיפוי מטעם המדינה, שיכסה את הוצאות הסיוע שנגרמו עקב סגירת השמיים. לטענתן, המדינה היא שהורתה על סגירת המרחב האווירי, ולכן אין זה מוצדק להעביר את מלוא הנטל הכלכלי לחברות שלא יכלו להפעיל את טיסותיהן.

אפשרות נוספת שמוצגת בעתירה היא הפעלת סעיף 9א לחוק שירותי תעופה, המאפשר התאמות מסוימות בזכויות הנוסעים במצבי חירום. בין היתר, מבקשות החברות להגביל את חובת הלינה לשני לילות, לשלול את הזכאות לפיצוי כספי בגין השיבושים בתקופת המבצע ולהתאים את ההסדר הנוגע לטיסות חלופיות.

העותרים מציינים כי כבר פנו לממשלה ולגורמים הרלוונטיים בבקשה להסדיר את הנושא, וכי בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת במאי 2026 הוצגה עבודה לגיבוש מתווה מתאים. אולם, לטענתם, גם לאחר יותר משישה חודשים לא הוצג פתרון מעשי, ובינתיים הצטברו דרישות כספיות והליכים משפטיים מצד נוסעים.

העתירה מבקשת לקיים דיון דחוף, בין היתר לנוכח החשש שהמצב הביטחוני יחייב סגירה נוספת של המרחב האווירי. החברות מזהירות כי היעדר ודאות משפטית עלול להכביד על פעילותן בישראל ואף להשפיע על נכונותן להמשיך להפעיל קווים למדינה.