נחתתם בחו״ל ולא נותנים לכם להיכנס? עד 14 אלף דולר לנוסע: הסיוט היקר של חברות התעופה נחשף

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

מה קורה כאשר נוסע נוחת במדינה זרה, מגיע לביקורת הגבולות ומגלה שהרשויות מסרבות לאפשר לו להיכנס?

מתברר שלסירוב כזה עשוי להיות מחיר כבד במיוחד, ולא רק עבור הנוסע עצמו.

דוח חדש שפרסם אתמול (שישי, 30 באוקטובר) ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט״א (IATA) חושף כי העלות הממוצעת לטיפול בנוסע שכניסתו למדינה סורבה עשויה להגיע לכ-14 אלף דולר באירופה.

לפי הדוח, העלויות משתנות באופן משמעותי בין אזורים בעולם, ונעות מכ-4,000 דולר לנוסע בצפון אסיה ועד כ-14 אלף דולר באירופה.

הנתונים מתייחסים לעלויות הנגרמות לחברות התעופה בעקבות הטיפול בנוסעים מסורבי כניסה, ולא לקנס קבוע המוטל על התייר.

המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב 49 חברות תעופה ו-22 רשויות ביקורת גבולות ברחבי העולם, ומציג תמונה מורכבת של היחסים בין חברות התעופה, רשויות ההגירה והממשלות.

הגיעו ליעד - אבל המדינה לא מאפשרת להם להיכנס

לפי יאט״א, סירוב כניסה למדינה עשוי להתרחש בשל מסמכי נסיעה לא תקינים, בעיות בוויזה, טעויות בתהליכי הבדיקה או החלטות של רשויות ההגירה והביטחון.

חברות התעופה מחויבות לבדוק את מסמכי הנסיעה של הנוסעים לפני העלייה למטוס, אולם לא בכל מקרה הן יכולות לדעת מראש אם הנוסע יורשה להיכנס למדינת היעד.

הארגון מציין כי במקרים מסוימים הסירוב נובע ממידע שאינו זמין לחברת התעופה, מחשד להונאה מורכבת או מהחלטה עצמאית של הרשויות במדינת היעד.

כאשר הכניסה מסורבת, חברת התעופה עשויה להידרש לטפל בהחזרת הנוסע, בתיאום מול הרשויות ולעיתים גם בהוצאות השהייה וההשגחה עליו עד להרחקתו.

40 חברות תעופה: לא מסבירים לנו מדוע הנוסע סורב

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לחוסר השקיפות מצד רשויות ההגירה. 40 מתוך 49 חברות התעופה שהשתתפו בסקר דיווחו על מקרים שבהם הרשויות לא מסרו להן את הסיבה שבגללה סורבה כניסתו של הנוסע.

במצב כזה, חברת התעופה נדרשת לטפל בהחזרתו של הנוסע מבלי לדעת בהכרח מה גרם להחלטה.

לפי המחקר, מרבית החברות העריכו כי טעויות במסמכי נסיעה ובתהליכי הבדיקה אחראיות לכ-20% עד 30% ממקרי סירוב הכניסה.

המשמעות היא שחלק ניכר מהמקרים עשוי לנבוע מגורמים שאינם בשליטתה הישירה של חברת התעופה.

מקרה קיצוני: כמעט 60 אלף אירו עבור נוסע אחד

הדוח חושף גם דוגמה חריגה במיוחד. אחת מחברות התעופה שהשתתפו במחקר דיווחה כי חויבה בכמעט 60 אלף אירו בגין החזקת נוסע שכניסתו סורבה, בעת שהיה במשמורת הרשויות במשך שישה חודשים.

החיוב עמד על כ-300 אירו ליום, בזמן שהרשויות המתינו לשיתוף פעולה מצד השגרירות הרלוונטית לצורך הטיפול בהרחקת הנוסע.

בארגון מדגישים כי המקרה ממחיש כיצד הליך סירוב כניסה עשוי להפוך לנטל כספי כבד ומתמשך על חברת התעופה, גם כאשר אין לה שליטה על משך הטיפול.

לא רק כסף: גם עיכובים ושיבושים בטיסות

ההשלכות אינן מסתכמות בעלויות הכספיות. כל חברות התעופה שהשתתפו בסקר דיווחו כי חוו שיבושים תפעוליים הקשורים לטיפול בנוסעים שכניסתם סורבה.

בין ההשלכות האפשריות: עיכובים, שינויים בהזמנות, צורך בתיאום אנשי צוות, ליווי נוסעים ותכנון מחדש של הטסתם.

במקרים מסוימים נדרש תיאום ממושך בין חברת התעופה, רשויות הגבול ונציגויות דיפלומטיות. לפי יאט״א, יותר מ-90% מחברות התעופה דיווחו על מקרים שבהם נשאו לפחות בחלק מהעלויות שלפי כללי האחריות הבינלאומיים היו אמורות לחול על הרשויות הממשלתיות.

יאט״א דורשת מהממשלות לשנות את הכללים

בעקבות הממצאים פונה הארגון לממשלות בדרישה לחלוקה הוגנת ושקופה יותר של האחריות והעלויות.

לפי הכללים שנקבעו במסגרת ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), חברת תעופה אחראית לעלויות מסוימות כאשר סירוב הכניסה נובע ממסמכי נסיעה לא תקינים שהייתה אמורה לבדוק.

לעומת זאת, כאשר סירוב הכניסה נובע מסיבות אחרות, האחריות לעלויות הטיפול וההשגחה אמורה לחול על המדינה, בהתאם לכללים הרלוונטיים.

בפועל, כך עולה מהמחקר, חברות התעופה נדרשות לעיתים לשאת בעלויות גם כאשר סיבת הסירוב אינה בשליטתן.

ניק קארין, סגן נשיא בכיר לתפעול, בטיחות וביטחון ביאט״א, הדגיש כי חברות התעופה מוכנות לשאת באחריות כאשר הטעות נובעת מהן, אך אין הצדקה להטיל עליהן עלויות חריגות ומתמשכות כאשר הגורמים שהובילו לסירוב הכניסה אינם בשליטתן.

הארגון קורא גם להרחיב את השימוש במערכות מידע מוקדמות על נוסעים, באימות מסמכים דיגיטלי ובתיאום בזמן אמת בין חברות התעופה לרשויות הגבול.

המטרה היא לזהות בעיות אפשריות עוד לפני ההמראה, לצמצם מקרים שבהם נוסעים מגיעים ליעדם ומסורבים בכניסה, ולמנוע הוצאות ושיבושים מיותרים.

ומה חשוב לנוסעים לדעת?

הדוח אינו משנה את תנאי הכניסה למדינות ואינו מטיל תשלום חדש על תיירים.

עם זאת, הוא מדגיש עד כמה חשוב לוודא לפני הטיסה שהדרכון בתוקף, שקיימת ויזה או הרשאת כניסה כאשר היא נדרשת ושכל מסמכי הנסיעה עומדים בתנאי מדינת היעד.

גם כאשר נוסע מחזיק בכרטיס טיסה ובמסמכי נסיעה שנראים תקינים, ההחלטה הסופית לגבי כניסתו למדינה נתונה לרשויות הגבול המקומיות.

מבחינת ענף התעופה, המסר של יאט״א ברור: יש לשפר את הבדיקות המוקדמות, לחייב שקיפות רבה יותר מצד הרשויות ולמנוע מצב שבו חברות תעופה נדרשות לשלם סכומים חריגים על החלטות שאינן בשליטתן.