אחרי הדרמות בשמיים: מה עומד מאחורי גל האיומים שמטלטל את אירופה?

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

גל איומי הפצצות נגד מטוסי נוסעים ונמלי תעופה באירופה ממשיך להעסיק את רשויות הביטחון וגורמי התעופה ביבשת. לאחר ימים של התרעות, הסטת טיסות, בדיקות ביטחוניות מיוחדות והזנקת מטוסי קרב, עולה שאלה מרכזית שמעסיקה כעת את הרשויות: האם מדובר ברצף של איומי שווא בלתי קשורים, או בפעילות מתואמת שמטרתה לשבש את התעופה האזרחית באירופה?

כפי שדיווחנו ב-PassportNews בימים האחרונים, האירועים התרחשו במספר מדינות באירופה, השפיעו גם על טיסות לישראל וממנה, ואף התרחבו מעבר לענף התעופה, עם איומי פצצות שהופנו נגד גופי תקשורת באירלנד.

האיחוד האירופי מפעיל מנגנון לשיתוף מידע ביטחוני

על רקע ההתפתחויות, הודיע נציב התחבורה והתיירות של האיחוד האירופי, אפוסטולוס ציציקוסטס (Apostolos Tzitzikostas), ב-5 בנובמבר על הפעלת מנגנון אירופי לשיתוף מידע ביטחוני בין המדינות החברות.

הנציב הדגיש כי ביטחון הנוסעים והאזרחים עומד בראש סדר העדיפויות, אך הבהיר כי בשלב זה מוקדם לקבוע אם קיים קשר בין האירועים השונים. החקירות הלאומיות נמשכות, והאיחוד פועל לחיזוק התיאום וחילופי המידע בין הגורמים הרלוונטיים.

המהלך נועד לאפשר למדינות להתמודד במשותף עם איומים החוצים גבולות, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות במדינות שנפגעו ועם הגופים האחראים לבטיחות התעופה.

פראג תחת התרעות: שורת איומים נגד מטוסים

אחד ממוקדי האירועים הבולטים היה נמל התעופה הבינלאומי של פראג בצ'כיה. המשטרה המקומית דיווחה על שורת איומי פצצות נגד מטוסים שהיו אמורים לנחות בנמל או להמריא ממנו.

ביום שישי, 6 בנובמבר, התקבלו התרעות נוספות, והמשטרה פעלה בשיתוף גורמי הביטחון והנהלת נמל התעופה לבדיקת המידע.

למרות ההתרעות, הנהלת נמל התעופה הודיעה כי הפעילות האווירית נמשכת ללא שינוי. עם זאת, ריבוי האיומים ממחיש את האתגר הביטחוני והתפעולי: כל התרעה מחייבת בדיקה ותגובה בהתאם לנהלים, גם כאשר בהמשך מתברר כי לא נשקפה סכנה ממשית.

גם טיסה לישראל נקלעה לאירוע ביטחוני

האירועים הגיעו גם לנתיבי התעופה הקשורים לישראל. ביום חמישי, 5 בנובמבר, טיסת KLM מאמסטרדם לתל אביב שהיתה בדרכה לבוקרשט לנחיתה לצורך החלפת צוותים, אולם, הטיסה נשארה בבוקרשט ולא המשיכה לתל אביב בעקבות איום ביטחוני שהתקבל במהלך הטיסה. 52 נוסעים ושישה אנשי צוות ירדו מהמטוס לצורך בדיקות ביטחוניות, והטיסה בוטלה.

במקרה נוסף, שאירע בחודש אוקטובר, הוזנקו מטוסי קרב בולגריים מסוג MiG-29 בעקבות איום נגד מטוס נוסעים שהיה בדרכו מתל אביב לווינה. המטוס הופנה לנחיתה בסופיה, ומשרד ההגנה הבולגרי אישר את פרטי האירוע. עם זאת, הרשויות לא קבעו כי קיים קשר בין אותו מקרה לבין גל האיומים הנוכחי.

IATA דורש לאתר את האחראים

גם ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA) התייחס להתפתחויות. ניק קארין (Nick Careen), סגן נשיא בכיר לתפעול, בטיחות וביטחון בארגון, גינה את הניסיונות לשבש את התחבורה האווירית וקרא לרשויות לפעול לאיתור האחראים לאיומי השווא.בארגון מדגישים כי כל איום ביטחוני מחייב התייחסות רצינית, וכי יש להבטיח את שלומם של הנוסעים ואנשי הצוות, לצד מאמצים למנוע שיבושים נוספים בענף התעופה.

האיומים מתרחבים גם מעבר לשדות התעופה

אחד ההיבטים המדאיגים בפרשה הוא התרחבות האיומים גם מחוץ לעולם התעופה. ביום שישי פרסמה ממשלת אירלנד הודעות רשמיות בעקבות איומי פצצה שהופנו נגד מספר גופי תקשורת מרכזיים במדינה.

הממשלה מסרה כי המשטרה פועלת בשיתוף כוחות ההגנה, גורמי הסייבר ורשויות התעופה, תוך שמירה על קשר עם גורמי ביטחון במדינות נוספות באירופה.

בהודעותיה ציינה ממשלת אירלנד כי העיתוי והדמיון בין האיומים מעלים חשש לפעילות מתואמת שנועדה לגרום לשיבושים. עם זאת, גם במקרה זה לא נקבע באופן רשמי כי גורם אחד עומד מאחורי כלל האירועים.

אז האם מדובר במערכה מתואמת?

רצף האירועים מציב בפני רשויות אירופה אתגר מורכב. גם כאשר איום מתברר כאיום שווא, ההשלכות עלולות להיות משמעותיות: שינוי מסלול של מטוס, נחיתה בלתי מתוכננת, הזנקת כוחות ביטחון, בדיקות נוספות ועיכובים המשפיעים על חברות התעופה ועל אלפי נוסעים.

נכון לעכשיו, לא פורסמה קביעה רשמית שלפיה כלל האירועים קשורים זה לזה, ולא זוהה גורם אחד האחראי לגל האיומים. החקירות במדינות השונות נמשכות, והאיחוד האירופי פועל לחיזוק שיתוף המידע הביטחוני.

בינתיים, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם אירופה מתמודדת עם שורה של איומי שווא נפרדים, או שמא מאחורי האירועים שהובילו להסטת מטוסים, להזנקת מטוסי קרב ולשיבושים בתעופה מסתתרת פעילות רחבה ומתואמת יותר?