כשהיבשה נגמרת, ההנדסה מתחילה: 5 שדות תעופה שנבנו בלב הים

כל חדשות התיירות גם בערוץ ה-WhatsApp

ממבט ראשון, הם נראים כמו שדות תעופה רגילים לחלוטין. מטוסים ממריאים ונוחתים, נוסעים ממהרים אל שערי העלייה למטוס ומגדלי הפיקוח מנהלים תנועה אווירית בלתי פוסקת. אלא שמתחת למסלולים, לטרמינלים ולכבישי הגישה מסתתר סיפור מרתק: הקרקע שעליה נבנו כלל לא הייתה קיימת בעבר בצורתה הנוכחית.

במדינות שבהן המחסור בשטחי קרקע הפך למכשול בפני התרחבות התעופה, נמצאה תשובה שאפתנית במיוחד. במקום לחפש מקום פנוי ביבשה, החלו להקים שדות תעופה על איים מלאכותיים ועל שטחים שיובשו מן הים.

יפן: שדה התעופה שנבנה בתוך מפרץ

נמל התעופה הבינלאומי קנסאי (Kansai International Airport), שנפתח בשנת 1994 במפרץ אוסקה, נחשב לאחד ממיזמי ההנדסה השאפתניים בעולם התעופה. שדה התעופה הוקם על אי מלאכותי, במטרה לספק לאזור שער אווירי בינלאומי ולהפחית את מטרדי הרעש מעל אזורי המגורים.

הפרויקט הציב בפני המהנדסים אתגר עצום: בניית תשתיות כבדות על קרקע ימית רכה. במהלך השנים התמודד האי עם שקיעת קרקע, שחייבה מעקב והתאמות הנדסיות. גם סופות עזות המחישו את מורכבות ההפעלה של שדה תעופה המוקף מים מכל עבר.

אחד המאפיינים המרשימים של קנסאי הוא הגשר המחבר את האי המלאכותי ליבשה, שאורכו כ-3.75 קילומטרים ומשמש לתנועת כלי רכב ורכבות. בשנת 2018 נפגע שדה התעופה קשות בעקבות הטייפון ג'בי, שגרם להצפות ולסגירתו הזמנית. האירוע המחיש עד כמה מורכב להפעיל תשתית תעופתית עצומה בלב הים, גם עשרות שנים לאחר הקמתה.

הונג קונג: שני איים שהפכו לשדה תעופה ענק

נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג (Hong Kong International Airport), שנפתח בשנת 1998, הוקם באמצעות הרחבה וחיבור של שני איים קיימים, צ'ק לאפ קוק ולאם צ'או, וייבוש שטחים נרחבים מהים.

כשלושה רבעים משטח הפלטפורמה המקורית של שדה התעופה נוצרו באמצעות ייבוש ימי. העבודות כללו חפירה, העברת כמויות עצומות של עפר והקמת תשתיות המסוגלות לשאת מטוסים כבדים ומבני ענק. הפרויקט שינה לחלוטין את קו החוף והפך לאחד ממיזמי התשתית המרשימים באסיה.

יפן: אי מלאכותי נוסף מול חופי נגויה

נמל התעופה צ'ובו סנטראייר (Chubu Centrair International Airport), שנפתח בפברואר 2005, נבנה על אי מלאכותי במפרץ איסה, מול חופי מרכז יפן.

מיקומו נבחר כדי לשרת את אזור נגויה, אחד המרכזים התעשייתיים החשובים במדינה, ולאפשר פעילות תעופתית בינלאומית רחבה. הקמת האי חייבה עבודות ייבוש וחיזוק קרקע, לצד בניית מערכות תחבורה המחברות אותו ליבשה.

יפן: 90 מיליון טונות של עפר בלב הים

נמל התעופה קובה (Kobe Airport), שנפתח בפברואר 2006 במפרץ אוסקה, הוקם על אי מלאכותי מול חופי העיר קובה. כדי ליצור את האי, נדרשו עבודות ייבוש עצומות שבמהלכן הועברו כ-90 מיליון טונות של עפר, כמות המקבילה לנפח של כ-73 אצטדיוני טוקיו דום.

עבודות ייבוש הקרקע החלו בשנת 1995 והושלמו באוקטובר 2005. לצורך העברת חומרי המילוי הוקמה מערכת מסועים שהובילה עפר מההרים אל החוף, ומשם הועבר החומר בספינות אל אזור הבנייה. שדה התעופה מחובר ליבשה באמצעות גשר המאפשר מעבר כלי רכב ורכבות. בשנת 2025 החל להפעיל גם טיסות שכר בינלאומיות, צעד נוסף בהתפתחותו כשער אווירי לאזור.

דרום קוריאה: שדה תעופה שצמח מתוך הים

נמל התעופה הבינלאומי אינצ'ון (Incheon International Airport), המשרת את אזור סיאול, נבנה על שטחים שיובשו מהים סביב כמה איים קיימים.

על פי נתוני מפעילת שדה התעופה, כ-82 אחוזים משטחו נוצרו באמצעות ייבוש ימי. מסלולי ההמראה, רחבות החניה ומגדל הפיקוח ממוקמים על קרקע שיובשה, המחייבת ניטור הנדסי מתמשך.

מבט מחלון מטוס שהמריא מנמל התעופה הבינלאומי אינצ'ון בדרום קוריאה, אל האיים והים המשתרעים מתחתיו. צילום: Shutterstock

הקמת שדות תעופה בלב הים מעניקה יתרונות משמעותיים, ובהם אפשרות להרחבת תשתיות והפחתת החשיפה של אזורי מגורים לרעש מטוסים. עם זאת, מדובר בפרויקטים יקרים ומורכבים, המחייבים התמודדות עם שקיעת קרקע, סופות, גלים והשפעות סביבתיות.

עבור מיליוני הנוסעים החולפים בשדות התעופה הללו מדי שנה, המסלולים והטרמינלים הם חלק שגרתי מהמסע. אבל מבט מחלון המטוס רגע לפני הנחיתה מגלה תמונה יוצאת דופן: במקום שבו השתרעו בעבר מי ים, ניצבים כיום שערי תעופה בינלאומיים. זוהי תזכורת מרשימה ליכולתה של ההנדסה האנושית לשנות לא רק את הדרך שבה אנחנו טסים, אלא גם את מפת העולם עצמה.