ביום שאחרי: טיול באחת המדינות הבודדות בלי קורונה כרגע - טג'יקיסטן

טג'יקיסטן, הקטנה והענייה במדינות מרכז אסיה, קיבלה את עצמאותה עם התפרקות בריה"מ וכמעט מיד שקעה במלחמת אזרחים עקובה מדם. בשנים האחרונות, המדינה המוסלמית, בה חיים כיום כ-8 מיליון תושבים, מתחילה להתאושש, אבל עוד ארוכה היא הדרך. הביקור במדינה הגובלת בסין-אפגניסטן-אוזבקיסטן-קירגיסטן, הפגיש אותי עם נופים הרריים דרמטיים, אנשים חמים ותרבות איסלאמית רבת שנים. מה לראות במדינה ביום שאחרי הקורונה? הנה 5 המלצות: 1. הכפר שהפך לעיר: לגלות את דושנבה דושנבה הפכה מכפר לעיר עם הפיכתה של טג'יקיסטן לרפובליקה סובייטית. משהושב השלום למדינה, הרשויות החלו בפיתוח שאפתני של מרכז העיר: ארמון נשיאות חדש נבנה, משרדי ממשלה רבי קומות הוקמו וגם פארק רחב ידיים על שמו של המשורר הלאומי רודאקי. בקצה הפארק – פסלו הענק של איסמעיל סמאני, אבי האומה. פירוש שמה של דושנבה הוא "יום שני", על שם השוק שהתקיים בה. כיום, השוק המרכזי בעיר פועל כל השבוע. שוק מקורה עם דוכני אוכל. המוכרים והקונים מעניינים וצבעוניים לא פחות מהסחורה שהם מוכרים.   פירוש שמה הוא יום שני. דושנבה, בירת טג'יקיסטן. צילום: 123rf   2. לכו על זה: טרקים בהרי הפאן טג'יקיסטן ידועה בזכות חבל הרי הפמיר ופסגותיו הגבוהות. אבל נדבר דווקא על הרי הפאן Fann. חבל ארץ קטן בצפון-מערב המדינה, נמוך יותר אבל מרתק. הוא היה חלק מממלכת סוגדיאנה העתיקה, שבניה היו טובי הסוחרים על דרך המשי. צאצאיהם עדיין חיים שם בעמקים נסתרים. מסלולי ההליכה עוברים תחת פסגות מושלגות, כפרים נידחים, מצוקים דרמטיים ונהרות שוצפים. האזור זרוע אגמים. כל אחד בעל מראה ואופי משלו. שמותיהם נושאים קולות מהעבר. אגם מוטניי (עכור ברוסית), נמצא בלב עמק שחור לבן. אגמי אלאודין הכחולים כשמים. אגמי קוליקלון שמקרום בקרחון ואגם אבולחי בצבע הטורקיז. מי שמתקשה בהליכה, תמיד יכול להצטרף לשיירת חמורים.   הררית ופראית. טג'יקיסטן. צילום: ינינה זסלבקי אפק   אוויר הרים צלול ונקי מקורונה. הרי הפאן בטג'יקיסטן. צילום: 123rf   3. Airbnb גרסת טג'יקיסטן: לינה בבית טגי'קי מסורתי ללון בבית טג'יקי מסורתי בכפר, זאת חוויה אחרת. השירותים עלולים אומנם להיות בול קליעה ובמקלחת תאלצו להתקלח בעזרת דלי, אבל חוויית האירוח היא בלתי נשכחת. את הארוחות סועדים על הרצפה עם מפה לבנה ועליה מוגשת הארוחה: סלטים, פירות, מרק, לחמים, גבינות וכמובן הפלוב, מאכל האורז והבשר המרכז אסייתי. השפע והמגוון הם מאושיות התרבות במרכז אסיה. גם משפחה ענייה שמארחת, תעשה כל שביכולתה כדי שהאירוח ייראה עשיר, מלא ומגוון. גם הלינה היא על גבי מזרנים המונחים על שטיחים בחדרים גדולים.   הרבה פירות וירקות. טג'יקיסטן. צילום: 123rf   אורגני זה כאן. טג'יקיסטן. צילום: 123rf   4. הנקודה היהודית: ביקור בבית כנסת מקומי במאה הקודמת ובמיוחד בזמן מלחמת העולם השנייה, הגיעו לדושנבה יהודים מפולין ואוקראינה. הקהילה היהודית נהנתה מיחסים טובים עם שכניהם המוסלמים ושגשגה כלכלית ותרבותית. עם התפרקות בריה"מ ואי השקט במדינה, מרבית היהודים עזבו לישראל, קנדה ואוסטרליה. בית הכנסת העתיק של דושנבה, בן 200 שנה, ביחד עם השכונה סביבו, נוכסו לטובת ארמון הנשיא, למרות מאבק משפטי בינלאומי. הקהילה היהודית קיבלה מתחם חלופי בשכונת מגורים שקטה. מסביב לחצר מבני הקהילה הקטנה: בית כנסת, בית הקהילה ובית אירוח. בכניסה לבית הכנסת, כמו לכל בית בטג'יקיסטן, חולצים נעליים. אולם התפילה צנוע: שטיח, כסאות, ארון קודש וקירות מעוטרים בפסוקים מהתנ"ך. יש משהו מאוד מרגש במאמצים של הקהילה הקטנה המונה פחות מ-300 חברים, לשמור על אמונתה ומנהגיה. הנסיבות מחייבות פשרות: כדי להיכנס למתחם יש לצלצל בפעמון – גם בשבת. בקהילה יש נישואי תערובת – אבל כל המשפחה מתקבלת בברכה. לא תמיד יש רב לקהילה – אבל ממשיכים להתפלל בחגים ובשבתות והשחיטה אינה כשרה לפי חוקי היהדות המחמירים. 5. בתופים ובמחולות: מוזיקה טג'יקית בטג'יקיסטן, הטו אוזן למוזיקה. היא נמצאת בכל מקום: מתנגנת ברדיו, בדוכני הדיסקים בשוק, בוקעת מטרנזיסטור ישן במטבח הביתי או מפיהם של חבורת טג'יקים סביב מדורה. המוזיקה הטג'יקית הקלאסית המסורתית מתבססת על מלודיות המורכבות מה"מקאם", סולם המכיל שבעה תווים בסיסיים. על הבסיס הזה מוסיפים קישוטים וסלסולים כיד הדמיון. מילות השירים נגזרות מהפילוסופיה הסופית ועיקרן אהבה שמימית, געגועים ומוסר השכל לחיים. המוזיקה מנוגנת בכלי מיתר מסורתיים ובתופים. את מוזיקת הפולקור הטג'יקית נהוג לשיר בשמחות, בהלוויות ובעבודה. השירים מלווים בריקודים. מקובל מאוד לרקוד בזוגות – גברים עם גברים, נשים עם נשים או במעגל. הכותבת היא בעלת בלוג הטיולים "אפקים מטיילים"

הכתבה הבאה במדור

ישראל בסדר: כך המדינה נראית מרחפן