איש השנה של פספורט: אורי סירקיס. צפו בסרטון

אופרן גם ב...
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
בזמן שאל על וארקיע דוממו מנועים, ישראייר בהובלתו המשיכה להמריא לאורך כל משבר הקורונה. צפו בשר האוצר, ישראל כץ ובכירים נוספים במשק מברכים על בחירתו של אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, לאיש השנה של פספורט לשנת 2020
אורי סירקיס
אורי סירקיס, איש השנה של פספורט לשנת 2020. צילום: רונן מחלב

הבחירה באורי סירקיס, מנכ”ל חברת ישראייר, כאיש השנה של פספורט לשנת 2020 – הייתה קלה. השנה אין ראוי ממנו לתואר. בזמן שאל על וארקיע דוממו מנועים ושילחו את כל עובדיהן לחל”ת, ישראייר לא עצרה לרגע. טיסות חילוץ, טיסות מטען ליעדים שמעולם לא טסה אליהם טרום הקורונה וטיסות ליעדים ירוקים והיחידה בקו לאילת. כל זה קרה בזכות אדם אחד, המנכ”ל סירקיס. עבודה סביב השעון, יצירתיות בלתי רגילה, נחישות, הצבת מטרות ושמירה ודאגה לעובדי החברה, הם ששמרו על ישראייר כחברה חיה, נושמת ובועטת בשיאו של משבר הקורונה. “ניהלנו מאבק קבוצתי”, אומר סירקיס בראיון לפספורט. “אני מבקש לחלוק את האות הזה עם כל עובדי ומנהלי קבוצת ישראייר השותפים יחד לשנים של הצלחה ורווחיות בעידן של טרום הקורונה ולמאבק נחוש בעידן הקורונה”.

מה היה הרגע הקשה ביותר שלך בכל תקופת הקורונה?

“היו שני רגעים שנצרבו בזיכרוני וילוו אותי ככל הנראה עד יום מותי. הראשון, הוצאת העובדים לחל”ת והתרוקנות המסדרונות שוקקי החיים. השני, דו”ח יתרות הבנקים שנשלח אליי שבועיים לאחר ראשית המשבר. אז הפנמתי לראשונה את חומרת הדימום התזרימי. בחלומות הכי שחורים ופרועים שלי, לא הוכשרתי והוכנתי לסיטואציה כזאת. הייתי בענף המטענים בהתפרצות הר הגעש שסגרה את השמיים והייתי בישראייר ב’צוק איתן’. שום דבר לא דומה לאירוע הזה”.

אתה מחליט להפעיל את ישראייר בכל מחיר בזמן שאל על וארקיע קרקעו ציי המטוסים. מהיכן ההשראה והנחישות? כיצד ניגשים בכלל לסיטואציה החדשה והלא פשוטה הזו?

“ההחלטה קלה, היישום מאוד מאתגר. ההשראה מגיעה משני עולמות. הראשון, זירת האגרוף שבה המתמודדים כל הזמן זזים, על אף העובדה שהם מאבדים אנרגיה. התנועה גורמת לריכוז ושומרת על חדות המתחרה. השני, מעולמות התוכן הרפואיים. כשפצוע מובהל לבית החולים אחרי אירוע טראומטי, הצוותים הרפואיים מונחים לנסות לשמור אותו בהכרה עד לאבחון וקבלת טיפול. גם באירוע כזה תפיסת העולם הניהולית אומרת, זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי. סיכויי הארגון לשוב לעצמו הולכים ופוחתים ככל שהוא מורדם ומונשם יותר זמן. נכון שבאירועים קשים נדרשים לעיתים להרדים ולהנשים את המטופל, אך באירוע מהסוג הזה ההרדמה פוגעת בכושר התפעולי, בבטיחות ובכשירות, ולפיכך היא צריכה להיות המפלט האחרון ולא הצעד הראשון. בשפה המקצועית קוראים לזה AGILITY זהו מושג המתאר יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות. בעברית יש מי שמכנה זו גמישות, שילוב המילים של זמינות וגמישות. ההחלטה הזאת הוכיחה עצמה עד היום. היא יצרה עודף תזרימי של לפחות חצי מיליון דולר בחודש לאחר כיסוי כל הוצאות ההפעלה הישירות. היא שמרה על הכשירות התפעולית של החברה ותרמה לתדמית החברה וליחס העובדים אליה”.

מה הייתה האסטרטגיה התקשורתית של ישראייר במהלך משבר הקורונה? הופעת כמעט כל יום, לפחות בכלי תקשורת אחד

“האסטרטגיה נכתבה ותועדה בספר משבר הקורונה של הנהלת החברה שכתוב על פני כ-400 עמודים. עלינו לתת מענה ל-4 מעגלים. המעגל הראשון – חשש מובהק, כי במשבר שכזה הממשלה תבחר ובצדק להציל את אל על, משום שהיא נכס וסמל לאומי ומשום שיש לה אלפי עובדים. נדרשנו למצב את עצמנו מהר מאד תקשורתית כחברה שמבצעת משימות לאומיות של השבת אזרחים, הובלות מטענים עם זיקה לאומית, הבאת עולים חדשים ועוד – חברה לאומית קטנה; המעגל השני – משרד האוצר. היינו חייבים לייצר תדמית של עסק חי, בועט וזריז, שבסכום כסף קטן יחסית ניתן להציל אותו והוא יכול להוות גיבוי בעת הצורך לבסיס רחב יותר של תעופה ישראלית; המעגל השלישי – מול העובדים. רובם יושבים בבית. בהלם ובלחץ. רמת ההכנסה שלהם נפגעה והביטחון התעסוקתי אבד. הם היו צריכים לראות פנים מוכרות עם אופטימיות ועשייה. הם היו צריכים לחוות את הקושי והאתגר מחד ואת ההצלחות הנקודתיות מאידך; המעגל הרביעי – מול ספקים ולקוחות, שמצאו עצמם עם חובות כספיים ניכרים. העובדה שהם רואים את העסק חי, את ההנהלה מתייצבת מול המצלמה גם בשיא הקושי ובשיא הלחץ, נותנת להם מידה מסוימת של שקט נפשי. האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה. בעלי חוב גדול היו מאופקים והגענו איתם להסדרים הוגנים. האוצר אישר לנו הלוואה בערבות מדינה כבר במאי והעובדים נרתמו ב-100 אחוז למען החברה”.

ישראייר
“היינו חייבים לייצר תדמית של עסק חי, בועט וזריז”. סירקיס בהפגנת ענף התיירות. צילום: פספורט

במישור התפעולי, שברתם שיאים שעוררו עניין אפילו בקרב יצרניות המטוסים. מתחתם את קצה גבול היכולת?

“במבט מהצד זה נראה כך. אנחנו גוף מפוקח הממלא אחר הוראות הרגולטור. במשבר הקורונה אנו מקפידים לשמור על קשר יומי עם רשות התעופה האזרחית, משרד הבריאות, השב”כ והביטחון. הציבור נחשף רק לאותם אירועים שעברו אישור. הציבור לא נחשף לפעולות שלא אושרו ע”י רת”א, ליעדים שלא עברו את משרד הבריאות ולשדות תעופה שנפסלו ע”י מערך הביטחון. כל שינוי הנדסי, כל נתיב טיסה וכל נהלי ההטסה – כולם אושרו על ידי הגורמים המקצועיים. אנחנו לדוגמה מהחברות הבודדות שהצוותים שלהם טסים עם חליפות חלל ונוסעים ללא מסכות מדווחים ומטופלים בדיוק כפי שמטופל נוסע שעישן בטיסה. המהלכים הללו אפשרו לנו לפקוד 4 שדות תעופה בסין, 3 שדות תעופה בהודו, לטוס לקזחסטן, אוזבקיסטן, איי פארו ועוד. ביצענו למעלה מ-150 טיסות מטען שתרמו לנו לשיפור ניכר בתזרים המזומנים”.

אתה עובד סביב השעון ומראשית משבר הקורונה אפשר להעריך שבקושי ישנת. סליחה אבל אתה נראה עייף ושחוק. כמה זמן אפשר למשוך ככה? 

“צביקה יוכמן מייסד קרן סקיי אמר לי 3 משפטים שמלווים אותי לכל אורך המשבר. הראשון, למנהלים שעובדים קשה יש מזל וסיכויי ההצלחה שלהם גדלים. השני, מי שישן על הרצפה לא יכול ליפול מהמיטה והשלישי, יוסי שאל את אבא שלו, אבא מתי נגיע ללונדון? האב השיב – שתוק ותמשיך לשחות. כל אלו מיושמים יום יום שעה שעה בקרב צוותי הניהול והתפעול שלנו. האירוע הזה שוחק אבל אין ברירה, ממשיכים לשחות. משבר לא פותרים. משבר מנהלים”.

אתה מתנהל שנים בלי בעל בית אמיתי המשקיע כסף בחברה ביום סגריר. אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בישראייר, אף הגדיל לעשות כשלווה מישראייר 5 מיליון דולר ולא החזיר עד היום. היו לך רגעי שפל במשבר הזה? 

“מערכת היחסים שלי עם אדוארדו אלשטיין פתוחה וטובה. אני מעריך שאם תשאל אותו הוא יפרגן להנהלת ישראייר על ניהול המשבר ואף יהיה גאה בהתנהלות. יחד עם זאת, במישור המשפטי,  למנכ”ל יש חובת נאמנות ברורה לחברה וליכולת השרידות שלה לאורך זמן. ראו מה נאמר לפני מספר ימים על ידי מחזיקי האג”ח של אי. די. בי. להנהלת אי. די. בי. – הובלתם את החברה לאבדון, נרדוף אחרי ההנהלה, הידיים שלכם צריכות לרעוד ועוד. באירועים כאלו אין כפל תפקידים. מוטלת עליי החובה לעשות הכל בכדי לגבות את החוב ולהציל את העסק. מסיבה זו קיצצנו בשכר, דחינו תשלומי בונוסים על 2019 ועוד. במשבר כזה בכל רבעון נבחנת על ידי רואי החשבון הוספת הערת עסק חי לדו”חות החברה ובשל המאמצים הניכרים הללו נמלטנו עד כה מהערה זו. חשוב לזכור אין כפל תפקידים. באמנת הבטיחות של ישראייר התחייבתי לעשות הכל בכדי לשמור על רמת בטיחות אווירית גבוהה, כל הטייסים שומרים על כשירות. בניהול הכספי אני מחויב לעשות הכל בכדי למנוע את קריסת החברה, הכל כולל גביית חוב מבעל השליטה. התקשורת מתה על חיכוכים כאלו. אנחנו לעומת זאת, בוחנים אותם בצורה עניינית ואני בטוח שהחוב ישולם בהקדם”.

ישראייר
“מערכת היחסים שלי עם אדוארדו אלשטיין פתוחה וטובה”. אלשטיין. צילום: תמר מצפי

בכנות. כמה פעמים אמרת לעצמך, מה אני צריך את זה?

“בכנות, אין יום שזה לא עובר במוחי. אבל אני מתייחס לתחושה הזאת כאל מתיחת שרירים באימון כושר. אם זה לא כואב סימן שלא מתחת מספיק את הארגון ואת עצמך. אם זה כואב סימן שאתה בעליה”.

לפני שנה בדיוק אמרת בראיון, “עייפתי מהזיגזוג. בעל הבית יהיה חייב לקבל החלטה. יהיה חייב לשחרר ולהתפשר אחרת הוא מגדיל את הסיכון לפגיעה בנכנס של עצמו”. מה הכי אכזב אותך השנה?

“בעל הבית של ישראייר נמצא באירוע מאתגר מול שלוש סדרות האג”ח של אי.די.בי. זאת האכזבה הגדולה ביותר שלי וגם הכישלון האישי הגדול שלי. היינו צריכים להשלים את עסקת המכירה מזמן. ברמה האישית, אני מהרהר בכך מדי יום. מה היה קורה אילו היינו היום חלק מאל על, חלק מקבוצת יואב גולן, חלק מפורטיסימו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת לכאן ולכאן. אנחנו חייבים להשלים את עסקת המכירה של ישראייר עד דצמבר לשותף אסטרטגי שיכול לתרום למכירות של החברה ביום יום”.

קיבלת הצעות עבודה מפתות מחוץ לענף התעופה ובחרת להישאר. למה?

“שאלה טובה. ברור שאילו הייתי מודע לעוצמת המשבר כנראה שהייתי בוחר אחרת. מצד שני, משברים יכולים להיות הזדמנות נדירה לשינוי. כעת כאמור נותר לשתוק ולהמשיך לשחות ולבחון את קבלת ההחלטות רק בעוד שנה”.

איך אתה רואה את התנהלות המדינה כלפי ישראייר. לדעתך החברה קופחה?

“חס וחלילה. ישראייר חולצה בפרק זמן מהיר של פחות מ-60 יום ע”י משרד האוצר. החברה נטלה עד היום רק מחצית מההלוואה בערבות המדינה. משרד האוצר לא דרש השקעה מצד בעלי החברה – הישג ראוי לחברה ומנהליה. אנו מאמינים שבמחצית אוקטובר נוכל אף להגדיל את ההלוואה ולהצטייד במזומנים שיאפשרו לנו להגיע במצב המשבר הנוכחי לסוף 2021”.

ואחרי שאושרה ההלוואה, מה השלב הבא? האם יהיה מיזוג בסופו של דבר של ישראייר עם אל על? בשוק מלחשים שמתנהלים מגעים בינך לבין תמי מוזס בורוביץ’, בעלת השליטה באל על

“החברה לא בבעלותי ולכן מגעים מתקיימים בין בעלי שליטה. אני יכול ומחויב לחולל רעיונות יצירתיים ולשכנע את הצדדים בכדאיות התהליך. צריך לזכור שעבדנו שנתיים על מיזוג עם אל על. זה היה חייב להתרחש בעידן שלפני הקורונה וחייב שבעתיים בעידן הפוסט קורונה. לא תהיה לרשות התחרות בעיה עם מיזוג שכזה. אני מאמין שבכל תרחיש אל על, ארקיע וישראייר ישרדו את המשבר הזה. המטרה שלי היא עסקה שתושלם עד סוף השנה”.

“כל השחקנים הגדולים בנתב”ג ב-2019 יהיו שם בסוף 2021”

איך יראה להערכתך עולם התעופה אחרי הקורונה? איך אתה רואה את 2021?

“המשבר הזה יימשך בעוצמתו הנוכחית עד לאפריל 2021. המשמעות שהיקפי התנועה בנתיבים הפנים-ארציים ירדו בכ-50% בהשוואה לשנה שעברה ובתנועה הבינלאומית הפעילות תרד לכ-30% בהשוואה לשנה שעברה. להערכתי, בדצמבר יעברו בנתב”ג  כ-400 אלף נוסעים. אנשים ילמדו לטוס עם הסיכון ועם תהליכי הבדיקה המלווים אותו. חברות הלואו קוסט ימשיכו להיות דומיננטיות ואילו חברות הלגסי יעברו הליכי מיזוג והגנה מפני נושים. כל השחקנים הגדולים בנתב”ג ב-2019 יהיו שם בסוף 2021”.

אתה בדרך כלל נביא זעם. מה יש לך לחדש לנו?

“נבואת הזעם מתייחסת כרגע להתלהבות האדירה מההסכמים המתהווים עם האמירויות. מדובר להערכתי באירוע שהוא שובר שוויון. השפעתו חזקה יותר מהסכמי השמיים הפתוחים. מדובר בחלוקת העושר בנתב”ג מחדש וכל זאת, בתקופה שהשוק יורד ב-50%. אילת תיחלש כיעד נופש חם בעונת החורף לטובת כנסים. קבוצות ובודדים בדובאי ואבו דאבי. טורקיש, איירופלוט, אייר אינדיה ורויאל ג’ורדניאן יחלשו בנתיבים למזרח מול המוצרים החזקים של החברות המקומיות בדובאי ובאבו דאבי. המשמעות היא שהן יגבירו תחרות בנתיבים היוצאים מערבה, בכדי לשמור על נתחי שוק והמחירים יישחקו גם בנתיבים לארה”ב וקנדה. סינגפור איירליינס תגיע לישראל אולי גם החברה הפיליפינית. בעוד שנה אולי גם קטאר תצטרף לחגיגה. אבל, לא הכל שחור. שבירת החרם תקצר בעתיד נתיבים ישירים למזרח ותאפשר לחברות ישראליות להיות חלק מבריתות עולמיות. ישראייר תפעיל טיסות לאבו דאבי, דובאי ומרוקו ותוכל לבצע תדלוק טכני באמירויות בדרך לחופשת גלישה בסרילנקה. לסיכום, יש כאן אירוע המשול לזריקת שקית עמוסה בסוכריות לאוויר. רק מי שילחם ויזחל על הרצפה, יצליח לאסוף יותר סוכריות וליהנות משיווי המשקל החדש שייוצר בשוק התעופה המקומי. בשל העובדה שאנחנו פעילים כמעט לבד כעת, יש לנו יתרון יחסי שאנו ממנפים אותו. אנחנו בשלבי סיכום אחרונים לשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו עם משרד התיירות באבו דאבי. חשפנו את מטוס השלום של ישראייר, אבל הוא רק הפתיח לאירוע הגדול שצפוי לנו בעוד כחודש”.

אורי סירקיס
“ישראייר תפעיל טיסות לאבו דאבי, דובאי ומרוקו”. סירקיס בביקור בדובאי. צילום מעמוד הפייסבוק

מהי דעתך על התנהלות המדינה בטיפול בקורונה בכל האספקטים?

“אנחנו נוכחים בוועדות הכנסת, בקשר מקצועי רציף עם משרד הבריאות. האירוע מנוהל בעדיפות מובהקת למענה הפוליטי על פני המענה הבריאותי, המקצועי והכלכלי. לצערנו כולנו משלמים את המחיר ובעיקר ענף התיירות והתעופה. במצב הנוכחי, יש לנו שתי ברירות – ליילל או לעשות. העובדה שהמשבר מתמשך, יכולה דווקא להוות יתרון בכל הקשור בשינוי תהליכים, התאמות והתייעלות. אנחנו בישראייר ניצלנו המשבר לשינויים מרחיקי לכת. ביצענו הסמכות לטיסות למזרח והוסמכנו להטיס מטענים מסוכנים. בתחזוקה הרחבנו את הגדר התחזקותה שלנו מתחזוקת ליין לתחזוקה כבדה. זהו מהלך שיניב לנו חסכון כספי ניכר בשנה הבאה. העברנו פעילויות לאינטרנט. בחודש אוגוסט הטסנו יותר נוסעים לאילת מבאוגוסט שנה שעברה. כל הנוסעים הזמינו כרטיסים באתר, אנחנו כבר בקצב של 100 איש ביום שמבצעים תהליכי צ’ק אין אינטרנטי בפנים-ארצי. מהפכה של ממש שתחסוך לנו מיליוני שקלים בהוצאות התפעול בעתיד”.

המעבר לאינטרנט צריך להדאיג את סוכני הנסיעות?

“אלה צירים מקבילים ולא מתנגשים. חברות התעופה יהיו שנים רבות במצוקה תזרימית, הן תידרשנה להשיב הלוואות כבדות משקל והיכולת להעמיד אשראי כבעבר תפחת באופן משמעותי. לכן, הסוכן יידרש לעבוד מול מערכות אינטרנטיות ולשלם במזומן, ייהנה מעמלה במזומן ויגבה דמי טיפול גבוהים בשל הצורך במילוי ומעקב של טפסים ותהליכי פרי בוקינג מורכבים. אני בטוח שמעמדו של הסוכן יתחזק בסיום המשבר ובחזרה לשגרה. נוסעים יידרשו למלא הצהרות בריאות וטפסים, ליווי רפואי וביטוחי. זה עולם חדש, מלחיץ, לא מוכר וזאת הזדמנות אדירה לסוכני הנסיעות להמציא עצמם מחדש ולזכות באמונו של הלקוח”.

יש לך זמן פנוי לעצמך? ואיך זה להיות בארץ כל כך הרבה זמן?

“המשבר יצר הזדמנות לעסוק מעט יותר בספורט. אני מייצר יין כבר שנה עשירית, אבל הכי מדהים בעיני הביקור בדובאי ובאבו דאבי במקביל לפרסום הגיליון”.

“אין לי מושג איפה אהיה בעוד שנה”

סירקיס, 55, נשוי + 4, הוא ירושלמי אסלי שגדל בבית ציוני דתי ולמד בישיבה של בני עקיבא. המפגש הראשון שלו עם עולם התעופה היה בקורס טיס ממנו הודח לאחר שנה. אחרי השירות הצבאי ביחידה 8200 של המודיעין, עוד לפני שהגיע לחברת אל על, עבד כסמנכ”ל שיווק במפעל החזיות “טריומף”. בישראייר הוא עובד מינואר 2012 ועד היום.

איפה נמצא אותך בעוד שנה?

“אין לי מושג. מה שבטוח את ישראייר תמצא ברשימת החברות הנסחרות בבורסה של תל אביב”.

נציין כי הראיון עם סירקיס התקיים לפני שאלי רוזנברג הפך לבעל השליטה באל על, מהפך שבעקבותיו עלה שמו של סריקיס כמחליף אפשרי למנכ”ל הנוכחי של אל על, גונן אוסישקין. סירקיס מצידו, מכחיש בתוקף שקיבל פנייה שכזו.

 

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר וגם, באפליקציה

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

2 מחשבות על “איש השנה של פספורט: אורי סירקיס. צפו בסרטון”

  1. עובד בענף

    תודה על הראיון, נתת הרבה מעוף ועוצמה לקוראים. אתה רווי באמונה יהודית. שנה טובה ומתוקה לכולנו בע”ה.

  2. איש חכם וצנוע שיודע להלחם בשיניים ולהשיג מטרות. אתה מהווה דוגמה ליזמים איך להלחם ולהצליח נגד כל הסיכויים.
    לקחתי לעצמי את המשפט יש “שבוחרים לילל ויש שבוחרים לעשות” .
    שנה טובה אורי לך ולכל עובדיה המסורים של ישראייר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

פרסומים נוספים מאותה קטגוריה

  • flying sport 2020
  • תא לחץ

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה

אני מעוניין לקבל חדשות, עדכונים והודעות פרסומיות מפספורטניוז.