“המדינה בעטה בתיירות הנכנסת כמו כדורגל סמרטוטים.. בחסות הבורות וחוסר העניין, הקיזו דם לתיירים בנתב"ג״
יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת, בדברים נוקבים: “הקורונה הבליטה עד כמה המערכות במדינה אינן מחשיבות ואינן מעריכות את התיירות הנכנסת לישראל. בילדותי הייתי בסרט קונילמל. לא יודע מדוע, אך הכל החזיר לי את התמונות מסרט זה"
צילום: 123rf התיירים אומנם מתחילים לחזור לישראל, אך דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת אינו מוכן לעבור לסדר היום על מה שעבר עם חבריו בשנתיים החולפות. אמיר, בדרך כלל, לא אחד שמעביר ביקורת חריפה, אך הפעם באגרת לחבריו הסוכנים, הוא מעביר ביקורת קשה מאוד על מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל. "לפעמים אנו צובטים את עצמנו שזה אכן קורה אחרי שנתיים שחונות. שנתיים קשות שלא היו חייבות להיות כאלו לכל אורך הדרך. אך זו הייתה מציאות כאשר היה קל להאשים את התייר "נושא המחלות" ולא להביט פנימה אלינו הביתה. תקופת הקורונה הבליטה עד כמה המערכות במדינה אינן מחשיבות ואינן מעריכות את התיירות הנכנסת לישראל. אינני מכיר עוד מדינה בעולם שיש לה מונופול על עסק בטוח והיא בועטת בו כמו כדורגל סמרטוטים.״ אמיר ממשיך: בחסות הבורות וחוסר העניין, הקיזו דם לתיירים בנתב"ג, הטילו עליהם חובת בידוד שהיה מיועד לישראלים, מנעו מהם בלבד מלהגיע לארץ עקב האומיקרון ומה לא?". עוד ממשיך אמיר וכותב על הפגיעה העצונה במארגני התיירות :"פגעו בתיירים, פגעו בנו, בפרנסת משפחותינו ועוד בכמיליון ישראלים שנהנים מבואם של התיירים. ההסבר נמצא מימי קדמה. ענף התיירות הנכנסת מעולם לא קיבל בארץ קדימות לאומית. אין אף משפחה נורמטיבית בישראל שהוריה ימליצו לילדיהם ללמוד את מקצוע התיירות הנכנסת. למה? אני זוכר בערגה את ראש ממשלת יוון מגיע לארץ פעמיים בתקופת הקורונה לבקש מראש הממשלה דאז לאפשר לישראלים להגיע לאיי יוון לחופשות. כיצד זה קרה שראש ממשלה של מדינה שכנה עושה מעשה כזה? התשובה פשוטה. כאשר הוא היה ילד, הסבירו לו בבית הספר מדוע התיירות ליוון חשובה. אולי גם יש לו קרובי משפחה שעובדים בתחום. ופה מה? רק הייטק? וועדי עובדים מדושנים?". יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת ממשיך וכותב :"אין ספק שצריך בישראל פתרון ארוך טווח שיתחיל בגיל הרך בבתי הספר ודרך התיכונים. מפגש עם תיירים בטיול שנתי, מפגשים עם שגרירים ואנשי משרד החוץ, על חשיבות הייצוג של ישראל בעולם דרך התיירות ועוד. אני מתכוון, כשניכנס לשגרת עבודה סבירה, לפעול עם ההנהלה ליצוק תוכן להחלטת הממשלה שהכריזה על התיירות הנכנסת "נכס לאומי". את המרתון מתחילים עם המאה מטרים הראשונים. או כמו שאמרתי לשר התיירות לשעבר יריב לוין: צריך תכנית לא לשר, לא לעשור אלא לדור. ומה ביום יום שלנו היום? בצד שמחת העשייה, בצד קשיי התפעול, הרס התשתית האנושית של התיירות הנכנסת בולט בכל מקום. חוסר ההתייחסות המתמשך מהתיירות הנכנסת מדיר היום יותר מתמיד את רגלי כח האדם לו אנו זקוקים נואשות. ענף התיירות משתמש באפליקציות, באתרי אינטרנט, ווטסאפ ועוד אך בליבו הוא ענף של אנשים, נשמות, חיבוקים ושירות מכל הלב. את כל אלו אי אפשר ללמד, זה מולד. ומאידך, אנשים טובים ורבים מסרבים או מהססים להצטרף לשורות הענף שלנו, כי אינם יודעים מה ילד יום. אני גם לא מאשים אותם. זו אשמת המדינה". אמיר ממשיך ומלין על מה שקורה:" וכך, ביום יום שלנו, אנו מתמודדים עם שירות לקוי כמעט בכל שדרות הענף. שוב אנחנו בחזית, לוקחים ללב, לוקחים אחריות, עובדים בלילות, רק שהתיירים הנפלאים שלנו יצאו עם הרגשה מתוקה מביקורם בארץ. האם חובה זו היא רק מנת חלקנו? רק לנו אכפת? רבות ידובר במערכות הציבוריות והבירוקרטיה שחייבת להצדיק את עצמה. מדוע כספי סיוע שהלשכה ארגנה לחבריה מגיעים כה מאוחר? מדוע משרד הפנים יכול במספר מילים טרום שיא עונה להחליט על מניעת אשרות כניסה לישראל ולחזור בו ברגע האחרון כאשר התנועה כבר פגועה? מדוע מלונית הקורונה היא שערורייה באחריות המדינה? מקום בו התייר המאומת (רוב הסיכויים מישראלי לא ממושמע שחצה את דרכו) נמצא מעשית במעצר עם לחם צר ומים לחץ? מדוע חברי לשכה נדרשים להחזיר כל כך הרבה כספי סיוע ע"י רשות מיסים כוחנית? מדוע טפסים מקוונים במעברי גבול הם בעברית וערבית בלבד? מדוע רק לנו אכפת? ויש עוד. בילדותי הייתי בסרט קונילמל. לא יודע מדוע, אך כל לעיל החזיר לי את התמונות מסרט זה. ועכשיו מגיע חוק המזומנים המחודש שבפירושו המופשט הופך אותנו לעבריינים. שוב חוק רוחבי שלא חשב על ההשלכות עלינו. סיפור אופייני. נידרש לזה בהקדם". 
דני אמיר "פגעו בתיירים, פגעו בנו״. אמיר, צילום: יחצ עוד מוסיף אמיר שרוצה לסיים במסר אופטימי: ״אבל יש בנו, בציבור מארגני התיירות, משהו מאוד מיוחד, אופטימי ושורד. כנגד כל הסיכויים אנחנו פה. מחייכים, מייצרים, מאדירים את שם המדינה, משתדלים להתפרנס בשחייה נגד הזרם. אני מבקש פה לשלוח לכל אחד מכם ברכה והערכה על כל פועלכם, על היותכם פה, על המקצועיות הבלתי מתפשרת. בתכניתי, ברגע שנכנס לשגרה סבירה, לכנס את ההנהלה לדיון על אסטרטגיה ארוכת טווח בנוגע למעמד התיירות הנכנסת לישראל, הן בעיתות משבר והן בעיתות שפע. לבנות אסטרטגיה פנים ארצית. אסטרטגיה חובקת את מדינות האזור השותפות אתנו לקידום תיירים למחוזותינו. הבעיות החיצוניות תמיד תהיינה פה: החמאס אך פעם לא ישיר התקווה, איראן לא תעבור לדרום אמריקה וגם בערים המעורבות נראה יותר דגלי אויב מאשר כחול לבן. אך כל זה אינו תירוץ לקברניטי המדינה שלא להתפנות ולתקן את עוולות העבר ולבנות אסטרטגיה אזורית לתיירות נכנסת. הנהלת הלשכה שואבת כוחות מכם. לדעת שמאמצינו עבורכם במשך שנתיים לא היו לשווא, היא בשבילנו מקור לאנרגיה מתחדשת. הנהלת הלשכה תמשיך ותשרת את חבריה בנאמנות. יש הרבה תובנות מהשנתיים הקשות האחרונות ואסור לנו להסתנוור מעצם חזרתנו הנוכחית לעבודה".
דני אמיר
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}