יו״ר ועדת החוקה: ״אל תסתכלו על הוועדה כגוף שיאפשר לכם להגדיל אוטומטית את רשימת המדינות והטלת בידוד על החוזרים לארץ״
ח״כ קריב בביקורת חריפה נגד משרד הבריאות והמשטרה: ליבנו לא גס בזכויות החוקתיות של אזרחי ישראל.. מוטרדים מפערי האכיפה, והנתונים על המבודדים והנתונים על מוקדי ההדבקה כמו בתי עסק, אולמות אירועים ומוסדות חינוך. חכ׳ רוטמן: ״ישראל עשתה לעצמה הנחת סלב, אכפה את מה שקל ולא התמודדה עם אנשים המפרים בידוד ומסכנים אחרים״
כנסת ישראל. צילום: 123rf
בדיון ועדת החוקה נתגלה: באכיפת הבידוד ביקורי בית רבים אל מול מספר דוחות מזערי, ערבוב נוסעים ממדינות אדומות בטרמינל 3 ואי יישום הפיקוח האלקטרוני על מבודדי חו"ל שאושר לפני 4 חודשים המשטרה: ממרץ 2020 עד יוני 2021- 11,827 דוחות על הפרת בידוד מתוך כ-660,000 דוחות קורונה סה"כ; בחודשים מרץ- אמצע יולי 2021 רק 1,619 דוחות על הפרת בידוד של חוזרים מחו"ל אל מול 369,239 ביקורים פרונטליים של גורמי האכיפה יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר במהלך הדיון: "הפער בין נתוני אכיפת עטית המסיכות הרבים לבין מיעוט הדוחות על הפרת הבידוד הוא דיספרופורציה בין הדברים המסוכנים לדברים שנראים על פניו קלים לתפיסה; לא ניתן ידינו להחמרת האיסורים אם לא יהיו תשובות לפיקוח האלקטרוני, לפערי אכיפת הבידוד ולהיערכות אכיפת התו הירוק שייכנס בחצות לתוקפו" נצ"מ צביקה חסיד, סגן ראש מנהלת אכיפה ארצית קורונה במשטרה: "תפקידי המנהלת לקבוע מדיניות אכיפה ופיקוח אחידה ושוויונית. אנחנו גוזרים את ההחלטות מנתוני משרד הבריאות, קצין משטרה יושב קבוע בדיונים במל"ל ומשרד הבריאות וכל משרד אחר רלוונטי. תפקיד נוסף הוא פיקוח ובקרה לכלל הגופים האוכפים. גורם מתכלל מכווין ומפקח על כלל תחנות המשטרה העוסקות באכיפה וגם ביחס לפקחי הרשויות המקומיות והכשרה של פקחי משרדי הממשלה. צורת ההפעלה היא מול ראש הרשות המקומית. כרגע מתמקדים בחבי בידוד חו"ל, זה בראש סדר העדיפויות של המשטרה, ואי עטית מסיכה שנכנס בשבוע האחרון ומתחילים לראות שנתוני האכיפה עולים. לגבי סדר הכוחות האוכף – יש 240 שוטרים זמניים לקורונה המחולקים בכל הארץ. מעבר לכך, שוטרי השגרה, הסיור, התנועה אף הם אוכפים בהתאם למשימות הקיימות הנוספות. סד"כ אוכף נוסף שאתנו במשימות הם 1491 פקחי הרשויות המקומיות שעוברים הכשרה לאכיפה בדגש מסיכות, ב-161 רשויות מתוך 258. יש רשויות ללא פקחים רלוונטיים ושם נכנסים השוטרים הזמניים. גוף נוסף שהיה אתנו בעבר הם מפקחי משרדי הממשלה. מערכת נתוני המבודדים מתעדכנת כל 4 שעות ולשוטרים האוכפים יש טאבלטים שבתוכם הם רואים את הנתונים ואת סדר העדיפויות, כולל תמונות לצד ת.ז של המבודדים". עוד אמר כי "בשיא האכיפה במאי, המנהלת הייתה בראשות תנ"צ, והמבנה הצטמצם לאחר שהייתה הבנה שנתוני הקורונה דועכים ואפשר להוריד רגל מהגז. המבנה הארגוני הקיים בינתיים מתחיל שוב לגדול ולהתעבות בהתאם לעליית רמת התחלואה. עמדת הפיקוד הבכיר היא להחזיר את המנהלת באופן מדורג בהתאם למתרחש, למבנה הקודם שלה והדבר נמצא על השולחן, כמו גם הוספת אמצעים טכנולוגיים. בעבר האחריות הייתה של משרד הבריאות והיום משרד הבט"פ קיבל אחריות כוללת לאכיפה ומקימים גוף ביצועי שאמור לתכללאת כל הזרועות כולל רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, משטרת ישראל, טכנולוגיה". הוא ציין כי יש שתי מערכות מרכזיות טכנולוגיות- מערכת שליטה ובקרה שנמצאת לכל מפקד ולכל יחידה, המייצרת תמונת מצב לגבי השטח הטריטוריאלי שעליו הוא אחראי- נתוני חולים ומבודדים, נתוני אכיפה כלפיהם, אכיפת עסקים ומיקוד אכיפה על פי זמן ומקום. זה כלי שמתעדכן מול משרד הבריאות באופן רציף". בהתייחסו לנתוני הפיקוח על חולים ומבודדים ולאכיפה ע"י המשטרה אמר כי: "מתחילת מרץ 2020 ועד יוני 2021- היו כ-1,740,000 פעולות פיקוח. וניתנו כ-664,000 דוחות מנהליים. מתוכם קרוב ל-360,000 דוחות על אי עטית מסיכה, על הפרת חובת בידוד- 11,827 דוחות, כולל יציאה מהבית או ממלונית ואי הגעה למלונית. אכיפת המסיכה הייתה העבירה הדומיננטית בסך העבירות ולאחריה יציאה למרחב הציבורי למטרה שאינה חיונית". ביחס לצווי סגרה מנהליים אמר: "בוצעו 1564 צווים למוסדות חינוך ובתי עסק או למקומות פתוחים אחרים במרחב הציבורי. ביחס לפיקוח מבודדי חו"ל ממרץ 2020 עד יוני 2021, מדובר על 192,000 מועדפים לאכיפה. אכיפה פרונטלית של הגעה לבית בוצעה ביותר מביקור לכל מבודד, כ-369,000 ביקורים פרונטאליים. סה"כ פיקוח הכולל טלפונים מדובר על 600,000". היו"ר ח"כ קריב הגיב לנתונים: "יש לנו הערכה גדולה לדרגי השטח ודרגי הפיקוד ומטה ולמשרדי הממשלה, שעשו משימה קשה לצד משימות השגרה. האם המספר היחסית מצומצם של הדוחות נובע מאי הפרה של בידוד או שמדיניות האכיפה היא התראה ורק אז מתן קנס, או משהו אחר? הפער הדרמטי בין נתוני אכיפת עטית המסיכות הרבים לבין מיעוט הדוחות על הפרת הבידוד הוא דיספרופורציה בין הדברים המסוכנים לדברים שנראים על פניו קלים לתפיסה, ואנחנו צריכים לעשות בדק בית בנושא הזה לקראת הדיון בתו הירוק. משרד הבריאות הציג את הנושא הזה כאבי אבות הטומאה ואבקש להבין איך אתם רואים את הפרופורציות, הלוואי וזה אומר שאנשים הקשיבו להוראות הבידוד. אדם יוצא לשטח הפתוח ומשרד הבריאות אומר שזה לא מוקד ההדבקה הדרמטי. הפערים פה דוקרים את העין ועולה השאלה אם לא מחפשים מתחת לפנס שם לא נמצא פוטנציאל ההדבקה". ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אחד האתגרים הקשים יותר הוא אכיפה על אוכלוסייה נורמטיבית. המספרים אדירים ולעומת זאת בהפרת בידוד או על עסק- האכיפה אמורה להיות יותר פשוטה וביחס לכך זה פספוס, הגרף הזה עצוב. מדינת ישראל על כל גופי האכיפה שלה עשתה לעצמה הנחת סלב, אכפה את מה שקל ולא התמודדה עם אנשים המפרים בידוד ומסכנים אחרים. עכשיו אין לכם מסיכות או יציאה למרחב הציבורי, המספרים נורא נמוכים. 101 דוחות על כ-32,304 מבודדים מתועדפים, זה 3 פרומילים שהפרו מתוך עשרה אחוז שהפר?. מה משמעותם?" ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "יש פער מאוד גדול בין מה שמוצג בוועדה למה שקורה בשטח, בין המפקדים והקצינים לשוטר בשטח שעושה אכיפה. זה פער בין מזרח למערב, בין שחור ללבן. גם עליכם וגם עלינו לבחון את הדברים במבחן התוצאה שם הפערים גדולים. רוב הדוחות שנתתם פה הם ללא מסירת הדוח ליד, כשהאזרח לא קיבל את הדוח הוא קיבל קנס מוכפל. איך השוטר יודע לבחון אם יש הפרת סגר, האם אדם עומד במגבלות שניתנו לו, אם נסע לביה"ח או לחתונה. קשה מאוד לומר שלא הייתה אכיפה בררנית, זה מתועד ומצולם, אכיפה בררנית עם זהות חרדית תועדה למכביר ועליכם להתייחס לכך. כמעט ולא הייתה מניעה מצבית כגורם הרתעה. יש פער גדול מאוד בהכנה שעברו האוכפים. אדם שעושה ספורט עם חליפה כמוני, או לא הולך עם נעלי ספורט מקבל דוח כשיש הבדל של מנטליות, יש לי חבילות של פניות כאלו על אדם שהלך לעשות ספורט עם חולצה לבנה בציבור החרדי וזו הייתה הראייה נגדו". עוד אמר כי "רואים את מה שקורה בנתב"ג, אין שם אכיפה כלל ועיקר. יש שם פרצה נוראית ואתם לא עושים כלום" חן וונדרסמן נציגת משרד הבריאות: "הפער הכי משמעותי שהיה הוא לוגיסטי תפעולי בשדה. בכל אוהל נתון לדיגום אמצעים דיגיטליים הקיבולת יכלה להכיל עד 500 איש ועכשיו מקדמים את המכרז לאוהל גדול. אני מעריכה שתוך שבועיים יהיה מתווה מסודר עם חלופה או שתיים ברורות. ככל שהמצב נשאר כפי שהוא היום חייבת להיות חלופה דיגיטלית מהירה מאוד, כך שנדרשת חלופת ביניים מהירה ולאחר מכן חלופה לטווח ארוך. עד היום החלופה הייתה צימוד אך כיום נבחנות גם חלופות יותר מהירות כגון אפליקציה. היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריה: "לא הצלחתי לקבל תאריך להפעלת אמצעי הביניים ותאריך להפעלת צימוד אלקטרוני. כמו כן, למה האפליקציה לא רלוונטית לכל חבי הבידוד ורק לגבי חבי חו"ל?" תנ"צ חסיד התייחס אף הוא לנעשה בנתב"ג: "המבודדים נוחתים בטרמינל 1 הבעיה היא שבתוך המערכות הממוחשבות, השוטר שרוצה לאכוף צריך לקבל את הנתון שאותו אדם נמצא כמבודד. המערכת מתעדכנת כל 4 שעות ואז הנתון לא נמצא בפניו. בנוסף, רוב מי שנוחת בטרמינל 1 מחנה בטרמינל 3 ויש שאטלים לכיוון טרמינל 3. נכנסים ויוצאים יותר מ-40 אלף ביום וקשה לברור מתוכם מי המבודדים, אין לנו שום אמצעי חזותי שהשוטר הנמצא בסמוך לרכבת יוכל לראות". יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון: "אם אתם לא מוטרדים מהסיטואציה שאנשים החוזרים ממדינות אדומות מתערבבים, תפסיקו להטיל סנקציות על אנשים. אל תסתכלו על הוועדה כגוף שיאפשר לכם להגדיל אוטומטית את רשימת המדינות והטלת בידוד על כל מי שחוזר לארץ. ליבנו לא גס בזכויות החוקתיות של אזרחי ישראל. סוגיה נוספת המטרידה אותנו היא פערי האכיפה, והנתונים על המבודדים והנתונים על מוקדי ההדבקה כמו בתי עסק, אולמות אירועים ומוסדות חינוך. מקרה המבחן לממשק הפרקטי בין משרד הבריאות למשטרה הן התקנות המונחות לפתחנו של התו הירוק. זה שאתם 12 שעות לפני כניסת תקנות לתוקף לא יודעים לומר מה ישתנה בתו"ל ההפעלה לגורמים האוכפים זה מוזר. אנחנו מצפים לשמוע בדיון הבא איך התו הירוק השפיע על האכיפה. זה דיון ראשון בסדרת דיוני מעקב. נקיים ישיבת מעקב בעוד שבועיים ועד אז אני מניח שיהיו כמה ישיבות על תקנות. לא יכול להיות שתבקשו הפעלת תו ירוק ל-28 ימים במצב הזה. לא ניתן ידינו להחמרת האיסורים אם לא יהיו תשובות לפיקוח האלקטרוני, לנעשה בנתב"ג, לפערי אכיפת הבידוד ולהיערכות אכיפת התו הירוק שייכנס בחצות לתוקפו"
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}