בית הדין לעבודה דחה את מרבית תביעתו של פתאל נגד התאחדות משרדי הנסיעות וסובול

בית הדין חייב את פתאל לשלם הוצאות להתאחדות משרדי הנסיעות ולסובול בסך של כ-15 אלף שקל.

מי שמשמש כיום כמנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, הגיש בשנת 2019 תביעה בסך של כ-160 אלף שקל נגד ההתאחדות וסובול בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בטענה לחדירה שלא כדין לתיבת האימייל שלו.

פתאל טען בתביעתו כי מאז שעזב את ההתאחדות משרדי הנסיעות בה שימש כמנכ"ל במשך כ-18 שנה, סובול מסרבת לסגור את תיבת האיימל שלו.

הצדדים ועורכי הדין מטעמם קיימו במשך תקופה ארוכה מו"מ להגעה להבנות לגבי תיבת הדואר ששימשה את פתאל, הצדדים אף הגיעו לסיכום על הצעת פשרה. אך בסופו של דבר המו״מ פוצץ והצדדים לא הגיעו להסכמות. פתאל טען כי ההתאחדות וסובול עשו שימוש פסול בכתובת האיימל שלו וטען כי גם לאחר שסיים את עבודתו בהתאחדות, לאחר מספר שנים, סובול דאגה להעביר תכתובות אישיות שלו לגורמים אחרים, שאינן קשורים לעבודת ההתאחדות.

פתאל דרש פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת חובות האמון, הנאמנות ועוגמת נפש מכוח משפט העבודה, פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, פיצוי בסך 30 אלף שקל הגין הפרת חוק האזנת סתר. צו המצהיר כי הנתבעות הפרו את הוראות חוק הגנת הפרטיות.

כאמור, הדרישות האלה נדחו על הסף, למעט פסיקה של בית הדין, שהתאחדות משרדי הנסיעות צריכה לסגור את תיבת האיימל שנושאת את שמו של פתאל.

דייני בית הדין כתבו בין השאר בהחלטתם כי: "לאחר שעיינו בכלל טענות הצדדים וחומר הראיות שבפנינו הגענו לכלל מסקנה כי למעט הסעד המבוקש ביחס לסגירת תיבת הדוא"ל, אין להיעתר ליתר הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה. הוכח כי תיבת הדוא"ל נותרה פעילה בידיעת התובע ומטעמים לגיטימיים".

עוד כותבים בהחלטתם הדיינים: "חרף טענת התובע כי "נדהם לגלות" שתיבת הדוא"ל לא נסגרה , הוכח בפנינו בבירור, כי התובע ידע שהתיבה ממשיכה להיות פעילה ולפחות עד שנת 2018 לא נקט בכל צעד לסגירתה. העובדה שהתובע ידע, לכל המאוחר ביום 14.10.2015, שהתיבה פתוחה ומנוטרת על ידי ההתאחדות לאחר סיום יחסי העבודה ולא נקט בכל פעולה לסגירתה, אף שידע כי לעיתים מתקבל בה דואר פרטי עבורו, מלמדת על הסכמתו למצב דברים זה ולכל הפחות מקימה כלפיו מניעות מלטעון בדיעבד כנגד הושארת התיבה פתוחה לאחר סיום עבודתו".

לבסוף קובעים הדיינים: "אנו קובעים אפוא, כי ההחלטה של ההתאחדות לשמור על תיבת הדוא"ל פעילה ולהמשיך לנטר אותה לאחר סיום תפקידו של התובע, על מנת להמשיך ולקבל הודעות שנשלחו לאותה תיבת דוא"ל, הינה החלטה סבירה ולגיטימית, לנוכח מכלול הנסיבות שהוצג בפנינו. משהתובע היה מודע לכך ולא העלה כל התנגדות, אנו קובעים כי הדבר נעשה אף בהסכמתו בזמן אמת וכי הוא מנוע מלטעון אחרת בדיעבד".

בית הדין קובע בנוסף כי :"הנתבעות לא הפרו את פרטיותו של התובע, או את חובות הנאמנות ותום הלב כלפיו.״ כמו כן קבע בית הדין כי "לא הוכח פרסום לשון הרע" ודחה את תביעתו של פתאל להאזנת סתר.

בית הדין מוסיף ומציין, כי ההתאחדות וסובול אמרו כי אין להן התנגדות לסגירת תיבת הדוא"ל הנדונה. והן אף לא הצדיקו את המשך הפעילות של תיבת הדואר.

עוד חדשות בנושא נסיעות ותיירות

"אירופה ללא גבולות" – אזור שנגן: קרואטיה בפנים, רומניה ובולגריה בחוץ​

"לכל ציבור סוכני הנסיעות בישראל מגיע פרס מפעל חיים"

ממומן: להרגיש כמו סלב: מה מציעות כמה מהסוויטות המפוארות בארץ?

לאור העובדה שסובול כבר לא עובדת ההתאחדות ניתן צו המורה רק להתאחדות לסגור את תיבת הדואר.

בית הדין קבע כי "בשים לב לדחיית עיקר התביעה כנגד ההתאחדות ולדחיית התביעה במלואה כנגד חני סובול, יישא התובע (פתאל) בהוצאות הנתבעות בסך 15,000 שקל (לשתיהן) אשר ישולמו תוך 30 יום".

בתגובה להחלטה פתאל הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בה הוא טוען כי: "ההתאחדות פעלה בחוסר תום לב קיצוני, ופגעה באופן מודע מכוון וזדוני בשמו הטוב של המערער בהטחת האשמות סרק. באופן בלתי ברור ושלחלוטין אינו מתיישב עם תוצאה זו, פסק בית הדין קמא כי אינו רואה שנפל פגם בהתנהלות המעסיק, ואך חייב את המערער בהוצאות משפט. בכל הכבוד, נפלו שורה של פגמים וטעויות מהותיות בפסק הדין, וקביעותיו המשפטיות של בית דין קמא אינן סבירות, ובפרט, אינן מתיישבות עם ההלכות בתחום ועם הרציונאליים שבבסיסן".

חני סובול. צילום: יח״צ