5 בנות משפחה שמנהלות מלון: "היו שואלים אותנו 'מי בעל הבית'?"
אין סיפור מתאים יותר מזה ליום האישה: מלון בוטיק קטן שניהלו אי שם במאה הקודמת שתי אחיות יקיות מגרמניה ומנוהל כיום ע"י דור שלישי-נשי: אמא ו-4 בנותיה. זהו סיפורו המיוחד של מלון שטרקמן ארנה בנהריה
מלון שטרקמן ארנה בנהריה הוא בדיוק מסוג המלונות שאני מחבבת: מלון בוטיק קטן, במיקום מפתיע בפריפריה עם סיפור משפחתי מרגש וחוצה דורות.
המלון מתפרס על שתי קומות בלבד וכולל 30 חדרים, בהם כמה סוויטות המאובזרות במיטת קינג סייז, ג'קוזי, מטבחון קטן עם מכונת אספרסו וקפסולות, מקרר עם שתייה קלה. קומפלמנטרי בחדר ביום הצ'ק אין כולל שוקולד, עוגיות מקרון, תותים, אוכמניות ובקבוק יין לבן. בשטחים הציבוריים, המלון מציע החל מהשאלת אופניים לדיווש בסביבה ועד סאונה יבשה וספא עם מגוון טיפולים הממוקמים בגינה קטנה ומקסימה מאחורי מבנה המלון. אבל מה שהופך את כל זה למיוחד באמת הוא, כאמור, הסיפור.
בשנת 1934 הגו שניים - ד"ר זליג אויגן סוּסקין ויוסף לוי, רעיון להקים מושבה יהודית צפונית לעכו. הרעיון רקם במהרה עור וגידים בזכות חריצותם של קבוצת יקים מגרמניה ואירופה ובשנת 1935 נוסדה נהריה. בסוף שנות ה-30, במסגרת עידוד קניית חלוקת משק, רכש ד"ר אלויס שטרקמן קרקע בנהריה במחיר של 3 משכורות חודשיות דאז. הקרקע עמדה שוממה עד סוף שנות ה-50, אז התפנה אלויס לבנות עליה שני בתים: אחד לו ולרעייתו שרלוטה והשני, לאחותה התאומה ארנה.
אלויס לא תיאר לעצמו את שעתידה ארנה להפוך מביתו, שינוי שיהווה את מקור פרנסתה של משפחת שטרקמן לדורות שלמים. כשד"ר שטרקמן נאלץ לעזוב לאמריקה יחד עם רעייתו ובנו מיקי, בשנים בהן נהריה התפתחה לעיר שנהנית מתיירות, ארנה, שנשארה עם הבית הריק, החלה להשכירו לתיירים מרחבי הארץ. עם שובה של המשפחה מאמריקה, שופץ המבנה והוסב ל"פנסיון ארנה". ארנה יחד עם אחותה שרלוטה, ניהלו את המקום במשך מספר שנים. אחרי ששרלוטה נפטרה, בנה מיקי בן ה-20 לקח את מושכות הניהול, הכניס "רוח צעירה" והשקיע במקום את כל אונו. מיקי, שהיה כדורגלן נלהב בהפועל נהריה ולאחר שנים בבית"ר נהריה, אהב לארח קבוצות ספורט. במלון התארחו גם או"מניקים שפקדו באותן שנים את נהריה.
בשנת 1982 התחתן מיקי עם חנה ומיד לאחר מכן, נפטרה ארנה. השניים מינפו את פרויקט חייהם שהפך במהרה למלון שטרקמן ארנה. במלון הם גידלו 4 צאצאיות, דור 3, שלמדו לאורך השנים את רזי המקצוע. בשנת 2001 נפטר מיקי לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא הותיר את ניהול המלון בידיהן של אשתו חנה וארבע בנותיו – שירן, אורנה, דפנה והודיה - שעד היום הולכות בדרכו והתוצאה ניכרת בשטח: מלון בוטיק מקסים, וזאת לא קלישאה.
האם יש ביניכן חלוקת תפקידים או שכולכן עושות הכל?
אורנה שטרקמן: "חלוקת תפקידים. דפנה מנהלת קשרי אורחים. הודיה, עורכת דין במקצועה, תורמת את חלקה בצד המשפטי. שירן, רואת חשבון במקצועה, מכהנת כמנכ"לית המלון. אמא, חנה, מנהלת ומפקחת על הכול ואני, אורנה, אחראית על הפיתוח העסקי". (אורנה שובצה בכנסת הקודמת כחברת כנסת ברשימת הבית היהודי. לאחר התפטרותה של עידית סילמן, החלה לכהן כח"כית במשך 3 חודשים. ס.פ.).
עסק משפחתי נשי המנוהל על ידי 5 בנות משפחה, עד כמה זה מורכב?
"בתחילת דרכנו, כל אחת בזמנה עבדה בכל מחלקה במלון. החל מחדרנות ומטבח ועד הזמנות. כיום, כאמור, לכל אחת יש תפקיד מוגדר. אני חושבת שההצלחה שלנו היא בניהול נשי שיתופי. אנחנו מקיימות ישיבות חודשיות, כולנו דעתניות אך מבינות שהחלטות צריך לקבל במשותף. הנשיות שלנו מאוד מורגשת במלון, באווירה המוקפדת, בריח ובפרטים הקטנים".
איך אורחים מגיבים לסיפור שלכן?
"עד לפני כמה שנים אנשים היו שואלים 'איפה המנכ"ל?' או 'איפה בעל הבית'? כעצמאיות אנחנו לא מרגישות אפליה או תקרות זכוכית בגלל שאנחנו נשים, להבדיל מעיסוקים אחרים בישראל שבהם עדיין נשים נמצאות מאחור. גם יתר צוות המלון מורכב ברובו מנשים, דבר שבהחלט מוסיף לאופי של המלון".
מעבר לעיצוב הישן/חדש, באיזה עוד דרך המלון מספר את הסיפור המיוחד שלו?
"המורשת המשפחתית מורגשת ברחבי המלון. אם זה המזוודות של סבא והכובעים של ארנה שנמצאים בפינה בלובי או תמונות משפחתיות שתלינו על הקירות בחללים הציבוריים ומספרות את הסיפור שלנו. בנוסף, בכל יום שישי בשעה 17:00 יש לנו שעת אפל שטרודל: הפי האוואר בסגנון יקי בו מוגשת עוגת האפל שטרודל לפי מתכון משפחתי לצד לימונדה, שמפניה, ירקות, שתייה חמה ועוד".