"אם המדינה לא תעזור, ענף התיירות הנכנסת לישראל יתחסל"

ליאור גלפנד, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת, מודאג. הוא מאמין ומבין ש"חרבות ברזל" גרועה בהרבה לענף התיירות ממגפת הקורונה ושסימני השאלה לעתיד העוסקים בתיירות נכנסת בישראל, גדולים עד מאוד. 

"אני מפריד את זה לכמה היבטים", אומר גלפנד בראיון לפספורטניוז. "יש אספקט אחד ברמה האישית. כל אחד עם המחוייבות שלו, הילדים שלו שבצבא והדאגות האישיות שלו. אספקט נוסף הוא העסקי, עם העובדים וכמובן, האספקט כיו"ר הלשכה. בחלק הראשון אני מודאג, יש לי 2 ילדים בצבא ביחידות קרביות, אבל צריך להתמודד עם מה שיש. אין לנו על זה שליטה. בנושא העסקי, הפרדוקס הוא שהיום בדיוק הייתי צריך לפתוח כנס בירושלים עם 1,000 משתתפים מחו"ל, רופאים אורולוגים, עבודה של 4 שנים. מראה את אורך הטווח שאנחנו עובדים בו, וכמה סיכונים עברנו ב-4 השנים האחרונות, שזה היה בסופו של דבר הנוקאאוט".

עוד לדבריו, "עברנו קורונה, עברנו מבצעים והגענו להבנה שיופי, זה סוף סוף קורה. מאות אלפי דולרים של השקעה, נאלצנו לבטל ולדחות אותו. אבל זה עניין פרטי שלנו כחברה. אני משער שלכל אחד מ-150 חברי לשכה, יש את הצרה שלהם. חלקם בטווחים הקצרים, חלקם בטווחים היותר ארוכים".

גלפנד מוסיף ואומר, "לנו, ככל הנראה, אין השפעה מה יקרה במערכה. הדבר היחיד והמרכזי שאנחנו צריכים לדאוג לו בתור ענף של תיירות נכנסת, שירדנו ביום אחד מ-100 ל-0 הוא שימור העובדים . הוכחנו בקורונה שהעובדה שהצלחנו לשמר את כוח האדם במשרדים, גרמה לכך שהחזרה הייתה יחסית מהירה. עד לפני כ-3 שבועות, שר התיירות כבר ספר את התייר ה-4 מיליון שהיה אמור להיכנס לישראל שככל הנראה לא יגיע. זה בזכות העובדה שהענף הזה ידע להתאושש מיד בסיום הקורונה ולהחזיר לעצמו את הפעילות. ידענו כל השנתיים לשמר את הלקוחות, לשמור על קשרים, לדחות ולהזיז עד ליום שבוא נוכל לספק את הסחורה".

גלפנד מבין את הסיטואציה הלא פשוטה בו מצוי ענף התיירות ומזהיר, "ענף התיירות הנכנסת חייב להתרכז ביום שאחרי. התמיכה של המדינה כפי שהיא מוצגת כרגע לא הולכת לכסות אפילו רבע מהצורך. במידה ולא ימצא הפתרון איך משמרים 1,500 מומחי תיירות, שרק לא מזמן גמרנו להכשיר חלק לא קטן מהם, נהיה בצרה צרורה".

זאת ועוד אומר גלפנד לפספורטניוז, "בואו לא נשכח דבר אחד. בניגוד לקורונה, שבה כל העולם היה סגור ולא היה אפשר לנסוע לשום מקום, האלטרנטיבה בעולם כיום קיימת, הבעיה היא רק שלנו בישראל . הסיטונאים בחו"ל, לקוחות וכנסים בחו"ל מוצאים לעצמם אלטרנטיבות גם לשנת 2024. הקרב על המוצר הישראלי הולך להיות קשה הרבה יותר לאחר הפגיעה בקשה באתוס הביטחון בישראל."

אם המדינה תתעלם מצרכי הענף, זו תהיה עבורו מכת מוות?

"אם לא נמצא פתרון, מעבר למה שמסתמן כרגע כמתווה תמיכה ממשלתי, זה יעזור במקרה הטוב להגיע לעשרות אחוזים בודדים מתוך הוצאות האמיתיות שיש לנו לשמור על כוח האדם. אנחנו הולכים לחסל את ענף התיירות הנכנסת לישראל. אף אחד לא יחזיק מעמד מבין 150 חברות אם במהלך 5-7 חודשים הקרובים לא נצליח לשמר את כוח האדם. זו התחלה מאפס. לא כמו במסחר קמעונאי. ויזל מפוקס יכול לפטר 50 אחוז מהעובדים וביום שתגמר מלחמה למצוא מוכרנים חדשים. מי שעוסק בתיירות נכנסת, הם אנשים עם מקצוע, שפה, קשרים בחו"ל. אם הולכים לשתק את זה לעוד חצי שנה מי יניע מחדש? מי יהיה לו את האוויר הכלכלי לעשות?".

מהם האפשרויות שלכם במידה ולא תינתן לכם עזרה אמיתית?

"לפטר או להוציא לחל"ת בהסכמה. נצטרך לשחרר עובדים בדרך זו או אחרת. אבל אף אחד לא יבטיח שהם יחזרו לעבוד בחברות. גם אצלי בחברה אני כבר שומע אנשים שאומרים, "חבר'ה אולי אנחנו לא במקצוע הנכון,  אנחנו הראשונים שחוטפים והאחרונים שחוזרים. בוא לא נשכח שאין לנו הכנסה אלטרנטיבית. אנחנו לא בית מלון שמתמלא במפונים או סוכן תיירות יוצאת שאיך שתסתיים המלחמה והטיסות יחזרו במלואן כולם יצאו ישר לחו"ל כדי לנשום אוויר. מיד בתום במלחמה אולי יגיעו לארץ מוונגליסטים ותורמים, אבל לא 4 מיליון תיירים- להם יקח זמן רב יותר".

יש לך מסר לשר התיירות, חיים כץ?

"משרד התיירות עסוק לצערי בפינוי מפונים ולא בשימור תיירות נכנסת לישראל. השר מאוד אקטיבי ופעיל ואני מקווה שהוא יהיה בעל עוצמה במסדרונות הממשלה על מנת להבטיח לנו שנוכל לקיים לפחות 70-80% ממצבת כוח האדם שלנו ביום שאחרי. אם זה היה מבצע שהולך להסתיים בחודש- הייתי אומר לך שנסתדר. אך זה לא המצב והחזרה תהיה קשה, עם נזק תדמיתי מאוד מאוד עמוק שיהיה למדינת ישראל. לתיירים בעולם יש אלטרנטיבות והם לא ימהרו לחזור לפה. חייב להיות מאמץ שיווק אדיר להחזרת האמון במוצר התיירותי הישראלי - אחרת כולנו יכולים לסגור את הבסטה".

דיברת על גילויי ההתנדבות בימים אלה של חברי הלשכה

"חברי הלשכה עוזרים לאייש את החפ"ק המלונאי בהתנדבות. החברים, למרות שלא ברור עתידם, נותנים מעצמם בהתנדבות וגם בימים טרופים אלו משווקים לחו"ל את האחווה של הישראלים על מנת לשכנע בעולם שיהיה לתיירים לאן לחזור".

מה באמת בנוגע לשיווק אחרי המלחמה?

"כשיסתיים הפרק המלחמתי, לקחנו על עצמנו כלשכה לעסוק בשיווק של עוטף עזה כחלק מהמוצר התיירותי . הקצבנו מהתקציב שלנו, תקציב מיוחד לשיקום אתרי תיירות ואטרקציות באזור עזה. הכוונה לאמץ בכל הפעולות השיווקיות בארץ ובחו"ל את העוטף. תרומה מאוד משמעותית מעבר לכספית. כל אטרקציה תיירותית תקבל עזרה מ-150 חברי לשכה, כולל השתתפות בירידים בחו"ל ובחומרי ואמצעי שיווק . כמומחים בנושא- נעזור להם לחזור לשגרת עבודתם ומעבר בכל דרך שנוכל".

מה הציפייה שלכם ביום שאחרי התופת? 

"אנחנו, רוצים להצטייד כעת בארגז כלים נכון ומוכנות ליום שאחרי. אנחנו מצפים משר תיירות והממשלה: תנו לנו כלים לשימור עובדינו עכשיו על מנת שההתאוששות של היום שאחרי- לא תתחיל מאפס ותהיה בכי לדורות".