בין חו"ל לחול: 'עוסקים רק בטוב'

המלחמה שנמשכת כבר יותר מחודש, משפיעה באופן דרמטי וקשה מאוד על ענף התיירות והתעופה. לצד ביטולי טיסות של מרבית חברות התעופה הזרות, גם סוכני הנסיעות מגיעים למצב של כמעט אפס פעילות ומפעילי התיירות הנכנסת משוועים לעבודה - שלא מגיעה.

אחד מהם, שלא תצליחו לערער את האופטימיות שלו הוא דודי רובינשטיין, מבעלי קבוצת התיירות "חו"ל מהודר", הפועלת עבור הקהילה הדתית והחרדית.

מי שמצוי בתעשיית התיירות, יודע ש"חו"ל מהודר" היא הרבה מעבר לחברת תיירות, אלא הלב הפועם והסודי של כלל תעשיית התיירות הישראלית. "התחלנו כקבוצת חברים שאוהבת תיירות, תעופה, מטוסים, והחלפת דעות", מספר רובינשטיין לפספורטניוז על הקבוצה שהפכה להיות הבמה המרכזית של בכירי התעשייה - מרמת מנכ"לי חברות התעופה ועד לסוכני הנסיעות ואנשי התקשורת המסקרים את הענף.

קבוצת הוואטסאפ האקסקלוסיבית של "חו"ל מהודר" אותה הקים יחד עם שמחי ויינברג, הפכה לבית הכי יוקרתי לכל מי שהוא משהו בתעופה ובתיירות הנכנסת לישראל והיוצאת מישראל. "והמלחמה מוכיחה את זה שוב", מספר רובינשטיין. "גם בימי חול אנחנו מאוחדים אבל לצערי גם החירום מאחד בינינו, אפילו יותר. כשפוגשים ישראלים בחו"ל אנחנו מאוחדים, וכשאנחנו ב'חו"ל מהודר" אנחנו תמיד מרגישים כמו ישראלים בחו"ל וכולם עוזרים זה לזה. אוהבים, מפרגנים, תומכים, מסייעים - וזה הכוח המיוחד של הקבוצה".

אבל אחרי הכל אתה עסק כלכלי במצב לא פשוט בישראל כרגע
"וזה בדיוק המקום של 'עוסקים רק בטוב'. לכולם יש אינטרס, אבל כאן הסברנו שאפשר לעשות חיבורים בלי לדרוך אחד על השני. אם חברת תעופה טסה ליעד מסוים ותעזור לחברה המתחרה - כולם ירוויחו, ואת זה הבינו דרך 'חו"ל מהודר'".

הקבוצה הוקמה על ידי חרדים. איך מתנהלת התקשורת עם העולם החילוני שאתם עובדים בו?
"מהיום הראשון הסברנו שלכל אחד יש מקום. כאן זה הבית לדבר, לספר ולמכור, והדעה נשמעת. בנינו מקום של אמון, של חיבור - וזה מאוד קשה, אבל בסוף אנחנו קולגות. שמרנו על הבסיס הזה שכאן כולם ביחד - כולם שווים, ולא משנה איזו חברה ואיזו כיפה או אמונה יש לך. אנחנו מבחינתנו כל הזמן בחו"ל ובחו"ל אנחנו ביחד".

יש סיוע ממשי של חברי הקבוצה זה לזה בזמן המלחמה?
"המלחמה מביאה אותנו להאטה. אין תעופה, אין מלונות ואין מסעדות ואין כלום. העולם לא במצוקה כמו בקורונה. ישראל במצוקה. אז מה שנשאר זה לשדר אופטימיות וחוזק, ולחכות ליום שאחרי... אוי, כמה שאנחנו מחכים ב"ה ליום שאחרי, שהכל יחזור".

צילום: יח

באוויר, ביבשה ומתחת לאדמה

את השיחה הזו אנחנו מקיימים כשדודי על מדי ב'. מהיום הראשון למלחמה, כבר מערב שמחת תורה, רס"ב במיל' רובינשטיין מגויס לאחת המשימות החשובות והקשות מכולן בבסיס שורה, אותו בסיס אליו הגיעו הגופות ממתקפת הטרור האיומה של 7 באוקטובר.

"מהיום הראשון התגייסתי", הוא מספר. "הביקוש בעסק ירד לאפס אז עשיתי מה שצריך לעשות. עם ישראל אוהב לטייל, וכשצריך להיות בבית ולהגן הוא בבית ומגן, וכשהוא נופש הוא נהנה וכך גם יהיה בעתיד".

אתה אופטימי חסר תקנה. איך יראה היום שאחרי?
"אני מאמין שעם ישראל יסתער מהר משחושבים על התיירות. תראה, אנחנו מדינה מוקפת אויבים וים. הדרך שלנו לצאת מהמזרח התיכון (וכמובן לחזור אליו) היא נתב"ג. נכון, תהיה כאן מפת מדינות אחרת, לפחות בשנה הראשונה, אבל זה יגיע ונחזור בגדול. הייתי מציע לחברות התעופה ולכל מי שעוסק בתיירות להתחיל לקרוא את מפת היום שאחרי".

זרוק לנו כמה יעדים של היום שאחרי?
"הונגריה, צ'כיה, אגן הים התיכון - קפריסין ויוון. וגם בטומי כחלופה לטורקיה וארצות הברית שתמיד תהיה שם".

מה אתה למדת מהקבוצה שלכם?
"תמיד לחשוב ולעשות טוב. יש לך יתרון? שתף אותו עם עוד מישהו. יש לך חלב בבית חב"ד? אל תשתה אותו לבד. תן גם לאחרים. יש לך חברת תעופה? יש מי שרוצים לטוס ואין להם איך. אל תדפוק את המתחרה. זו בדיוק הרוח".

צילום: יח