"אי אפשר לריב ואי אפשר לאהוב כשכל המשפחה מפונה לחדר אחד במלון"

כ-95 אלף מפונים שוהים נכון להיום (על פי נתוני התאחדות המלונות) בכ-39 אלף חדרי אירוח בכ-472 מלונות ברחבי הארץ. ככל שהמלחמה נמשכת ונמשכת (היום הגיעה ליומה ה-80 מאז ה-7 באוקטובר) רף הלחץ והמתח של המפונים בבתי המלון - פליטים בארצם - הולך ועולה משלל סיבות. 

פרופ' יניב פוריה מהמחלקה לניהול תיירות ופנאי באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועינב גוז'נסקי, דוקטורנטית מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, החליטו לשתף פעולה כדי להעמיד גוף ידע רלוונטי שיסייע לכל הנוגעים בדבר (בתי מלון, עובדי רווחה וכיו"ב) במטרה לשפר את חוויית האירוח הלא פשוטה כאמור של המפונים בבתי המלון ברחבי הארץ.

"להבדיל ממחקר הנערך בזמן שיגרה ואורך זמן רב", אומר פרופ' פוריה לפספורטניוז, "בזמן מלחמה אין המטרה לערוך מחקר מושלם שיארך מספר חודשים ואף שנים, אלא מחקר שיסתיים תוך פרק זמן קצר ותוצאותיו יונגשו במהירות לאנשי השטח".

פרופ' פוריה והדוקטורנטית גוז'נסקי חושפים בשיחה עם פספורטניוז את התובנות והממצאים הראשונים שהתקבלו על סמך תצפיות וראיונות רבים שביצעו במלונות המאכלסים מפונים. הנה כמה מהם:

קנאה סמויה בין מפונים

מרואיינים, מפונים שאינם מיישובים צמודי גדר, טענו כי העובדה שתושבי קיבוצי העוטף המפונים קיבלו יותר תרומות וזכו ליותר ביקורים מצד אומנים, ספורטאים וכיו"ב, עוררה בהם קנאה סמויה. קנאה זו התעוררה שוב גם נוכח העובדה שקיבוצים ומושבים שנפגעו, זכו לשלל תמיכות ממושבים וקיבוצים אחרים.

כמו כן, מרואיינים מיישובים שאינם צמודי גדר ציינו כי שהייה ליד מפונים מהעוטף יצרה אצלם תחושה של סוכת אבלים. הם חשו, על אף הכבוד והאמפטיה העצומה, קושי נפשי לשהות במחיצתם לאורך זמן.

זאת ועוד, המרואיינים ציינו כי לדעתם נכון לארח באותו מלון מפונים עם מאפיינים דומים. מרואיינים ציינו כי אירוח קהילות עם מאפיינים סוציו-אקונומיים/דמוגרפיים שונים, עלול להוביל לקשיים ואף לעימותים כפי שאירע באחד מבתי המלון במרכז הארץ בו התפתחה תגרה בין מפונים משני יישובים שונים.

בני נוער - משועממים יותר

המרואיינים טענו שלילדים בגילאים צעירים יש במלונות היצע רחב יותר של פעילויות פנאי מאשר לבני נוער והתוצאה היא, כי בני נוער שמפיגים את השעמום בשתייה ובעישון בשעות הערב בשטחים הציבוריים במלון. מרואיינים ציינו כי ישמחו ליותר פעילויות לבני נוער במלון או בסביבתו ללא עלות. מספר בני נוער ציינו כי היו שמחים להיפגש עם בני נוער השוהים במלונות סמוכים אחרים או עם בני נוער מקומיים. ממצא מעניין נוסף שעלה בראיונות עם בני נוער, הוא שישמחו שהעזרה הנפשית המוצעת להם על ידי עובדי רווחה, תהיה זמינה גם בשעות הלילה.

פרופ' יניב פוריה מאוניברסיטת בן גוריון. צילום: דני מכליס

מטבע הדברים, מפונים חרדים מאוד לביטחונם ולביטחון ילדיהם. מספר מרואיינים אף סיפרו כי למרות שהמלון בו הם שוהים ממוקם בתל אביב/הרצליה/אילת, ערים הנתפסות כבטוחות, הם לא מאפשרים לילדיהם לצאת את שערי המלון. מרואיינים אחרים התעקשו שתהיה נוכחות גבוהה יותר של אנשי ביטחון בסביבת המלון. בהקשר זה יש לציין כי חלק מהמרואיינים הביעו רצון ונכונות להתנדב ולעזור לאנשי הביטחון במלון, מעין הקמת "משמר אזרחי" במלון שתעצים את תחושת הביטחון של המפונים.

לבשל לעצמם בעצמם

ממצא מעניין נוסף שעולה מהמחקר הוא רצונם של המפונים לקחת חלק גם בעבודות המטבח. מספר מרואיינות ציינו שהיו רוצות לבשל ולאפות במטבח של המלון לבני ביתם ושעצם הבישול והאפייה יקנה להם תחושת עצמאות. בדומה ל"משמר האזרחי", מספר מרואיינים ציינו כי הן נכונים להתנדב ולקחת חלק בעבודות מטבח.

מרואיינים נוספים ציינו שבגלל השעמום היו שמחים לעבוד מספר שעות במלון. המפונים הראו עניין לעבוד באגף מזון ומשקאות, במחלקת הביטחון או להצטרף לצוות הבידור. ייתכן ומנהלי המלונות ישקלו להעסיק בשכר את המפונים אפילו למספר שעות ביום.

ניקיון, ניקיון, ניקיון

בסוגיית ניקיון החדרים, מרואיינים ציינו כי היו מעוניינים לקבל חומרי ניקוי כדי לנקות את החדר בו הם שוהים בעצמם. לטענתם, מגורים של 4-5 נפשות בחדר אחד, מחייבים ניקיון שוטף מספר פעמים ביום. מספר מרואיינים התמרמרו על כך שבית המלון לא מאפשר להם לעשות שימוש בשואב אבק. 

פרטיות זוגית

ממצא נוסף שעלה כמעט בכול הראיונות והמפגשים, הוא שהורים לילדים היו שמחים לפרטיות זוגית. המרואיינים טענו שמגורים עם ילדים בחדר אחד מקשים על זמן איכות זוגי. אחד מהמרואיינים אמר: "אי אפשר לריב ואי אפשר לאהוב. או שהילדים איתנו או שהשכנים שומעים הכול". בקרב חלק מהמרואיינים אף עלה הצורך לזמן איכות אישי.

לרסן את ה"אכול כפי יכולתך"

מרואיינים ציינו כי ילדיהם מעמיסים כמויות אוכל אדירות שרובן נזרקות לפח. חלק מהמרואיינים היו שמחים להצטרף, גם בהתנדבות, לצוות המלצרים. המרואיינים טענו כי הם יכולים להעיר ולנזוף בילדיהם בזמן שסגל המלון מסיבות ברורות נמנע מלעשות כן.

קשר ישיר ולא אמצעי

ממצא חשוב נוסף שעלה הוא כי המרואיינים, שחלקם שוהים זמן רב במלון, מעוניינים כי הנהלת המלון תדבר איתם ותראה בהם שותפים לניהול שגרת החיים במלון. המרואיינים טענו כי הנהלות המלון מתקשרות עם פיקוד העורף או אנשי אגף הרווחה, במקום לדבר ישירות איתם. חלק מהמרואיינים אף הציעו להקים ועד שייצג את האורחים על מנת להקל על ההתנהלות השוטפת של המלון. לוועד שכזה, למשל, יהיה קל יותר לתקשר עם אורחים בסוגיות רגישות כמו עישון ג'ויינטים במסדרונות, התנהלות בשטחים ציבוריים ועוד.

לכבס לבד את הכביסה המלוכלכת

המפונים ציינו שקיומן של מכונות כביסה וייבוש ציבוריות בשטח המלון היה מקל עליהם כלכלית. אחרים טענו שלמרות קיומם של ארגונים המסייעים בנושא הכביסה של המפונים בהתנדבות, הם עדיין מעדיפים לכבס את הכביסה שלהם בעצמם. כמו בנושאי הבישול והניקיון, גם כאן האפשרות לכבס בעצמם תקנה להם תחושת עצמאות.

יותר פעילויות ספורט גם כדי לרדת במשקל

אחד הממצאים שעלו היא הרצון של מפונים לעסוק בספורט גם כפעילות פנאי וגם כאמצעי לרדת במשקל אותו העלו בעקבות השהייה במלון: "מרוב שעמום לא מפסיקים לאכול כאן". 

גיוון בצוותי הווי ובידור

לסיום, ממצא מעניין נוסף שעלה עוסק בנושא צוותי הווי ובידור במלונות. כידוע לכול מלון צוות בידור משלו. בראיונות שנערכו עם ילדי המפונים עלה כי היו שמחים שצוותי הבידור יתחלפו. הילדים טענו שנמאס להם לראות שוב ושוב את אותו צוות בידור ולחוות את אותן ההפעלות.