צווי המעצר בהאג לבכירים מישראל: האם גם לנו יש סיבה לחשוש לטוס?
הוצאת צווי המעצר לבכירי המדינה צריכה להטריד כל ישראלי. אבל האם לנו, התיירים, יש סיבה לחשוש? האם יחסמו בפנינו את הגישה למדינות מסוימות? וגם אם לא - מאילו מדינות נעדיף להימנע? שאלנו מומחה בתחום

הסיפור, בבסיסו, די מטורף. אדם, לרוב מנהיג מדינה או צבא, שכלפיו מוצא צו מעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לא יכול לדרוך על אדמתן של 124 מדינות ברחבי העולם החתומות על "אמנת רומא".
הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, תמנע את כניסתם לבריטניה, קנדה, ארגנטינה, יפן, גרמניה - ידידתה הקרובה של ישראל, יוון, אירלנד, אוסטרליה, דרום קוריאה, ברזיל, ספרד וכאמור גם עוד יותר ממאה מדינות אחרות.

עם זאת, עולה השאלה האם גם לתיירים הישראלים יש מה לחשוש. האם יכולים להוציא גם נגדנו צווי מעצר או למנוע כניסתנו בשל הצווים הללו למדינות אליהן בכירי המדינה לא יורשו להיכנס? התשובה החד משמעית היא - לא, וגם לא מחפשים אתכם.
למרות הצווים שהוצאו, המשבר התדמיתי החמור של ישראל בעולם והאירועים האנטישמיים האחרונים, אזרחי המדינות לא כפופים לצווים הללו וכניסת ישראלים למדינות "אמנת רומא" לא צפויה להימנע ובביקורת הגבולות בברלין, לדוגמה, אף אחד לא יעשה לנו בעיות בגלל שהוצא צו מעצר נגד ראש הממשלה.
לא מניעת כניסה, כן החלטה תיירותית מושכלת
מצד שני, ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מזכיר כי למרות שאין משמעות לצווי המעצר עבור האזרח הפשוט, בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר האירועים האלימים בהולנד (שגם הודיעה שתאכוף את הצו נגד ראשי המדינה), עלה בקרב ישראלים הפקטור החדש בקבלת החלטות תיירותיות - המידה בה היעד ידידותי או אוהד כלפי ישראל.

וכך, יעדים כמו דרום אפריקה, טורקיה ומדינות מערב אירופה בהן יש פעילות אנטי-ישראלית ערה, ירדו בפופולריות, ומנגד חלה עלייה בעניין ביעדים אשר נחשבים אוהדי ישראל ולא נרשמה בהן פעילות אנטישמית.