צווי המעצר בהאג לבכירים מישראל: יש סיבה לחשוש לפני הנסיעה הבאה?

הסיפור, בבסיסו, די מטורף. אדם, לרוב מנהיג מדינה או צבא, שכלפיו מוצא צו מעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לא יכול לדרוך על אדמתן של יותר ממאה ועשרים מדינות ברחבי העולם החתומות על חוקת רומא.

הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט ואולי אפילו גורמים נוספים בישראל, תמנע את כניסתם ליותר מ-120 מדינות ברחבי העולם, ביניהן בריטניה, קנדה, ארגנטינה, יפן, גרמניה – ידידתה הקרובה של ישראל, יוון, אירלנד, אוסטרליה, דרום קוריאה, ברזיל, ספרד וכאמור גם עוד יותר ממאה מדינות אחרות.

הפגנות אנטי-ישראליות באירופה (צילום: SHUTTERSTOCK)

עם זאת, עולה השאלה האם גם לתיירים הישראלים יש מה לחשוש. האם יכולים להוציא גם נגדנו צווי מעצר או למנוע כניסתנו בשל הצווים הללו למדינות אליהן בכירי המדינה לא יורשו להיכנס? התשובה החד משמעית היא – לא.

למרות הצווים שיוצאו והמשבר הבינלאומי החמור, אזרחי המדינות לא כפופים לצווים הללו וכניסת ישראלים למדינות "חוקת רומא" לא צפויה להימנע ובביקורת הגבולות בברלין, לדוגמה, אף אחד לא יעשה לנו בעיות אם נגד ראש הממשלה הוצא צו מעצר.

לא מניעת כניסה, כן החלטה תיירותית מושכלת

מצד שני, ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מזכיר כי למרות שאין משמעות לצווי המעצר עבור האזרח הפשוט, בחודשים האחרונים עלה בקרב ישראלים הפקטור החדש בקבלת החלטות תיירותיות - המידה בה היעד ידידותי או אוהד כלפי ישראל.

הפגנות פרו-ישראליות בברלין (צילום: רואי אזולאי)

וכך, יעדים כמו דרום אפריקה, טורקיה, אירלנד ומדינות נוספות בהן יש פעילות אנטי-ישראלית ערה ירדו בפופולריות, ומנגד – חלה עלייה בעניין ביעדים אשר נחשבים אוהדי ישראל ולא נרשמה בהן פעילות אנטישמית.

לדברי ד"ר כתר, הוצאת צווי המעצר בהאג עלולה להצטרף לסנטימנט הקיים בקרב חלק מהציבור הישראלי נגד נסיעה למדינות מערב אירופה, כגון אנגליה וצרפת, בשל ההפגנות נגד ישראל המתקיימות בהן והחשש מתגובות אנטישמיות במהלך הביקור.

החשש מאירועי אנטישמיות בחו"ל מהווה גם פקטור משמעותי עבור תיירות הפנים בקיץ 2024. משפחות רבות עם ילדים צפויות לתעדף תיירות פנים בישראל על פני תיירות יוצאת.