לאחר 5 שנים סוערות: טלי לאופר מדברת על הכל - ״ללא ההתאחדות לענף הנסיעות כבר לא היתה זכות קיום״

"על הנייר זאת אולי תקופה של חמש שנים אבל מבחינת המאבקים, הפעילות וההישגים, אני לגמרי מרגישה שדחסנו פנימה עשר שנים של עשייה". כך אומרת טלי לאופר שסיימה בסוף השבוע החולף חמש שנים סוערות ביותר בתפקיד מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות.

כאשר לאופר נכנסה לתפקיד היא לא העלתה בדעתה שאלו תהיינה אולי חמש השנים הקשות שעברה אי פעם בתפקיד כזה או אחר.

רגע לפני תחילת כניסתה לתפקידה החדש בחברת אל על, פגשנו את לאופר לראיון בלעדי בו סיכמה את התקופה כמנכ"לית ההתאחדות ועל ההחלטה לעזוב: "כשאני קמה בבוקר בלי סכין בין השיניים, הבנתי שהגיע הזמן להמשיך הלאה ולהעביר מקל", על הרגעים הקשים: "זה לא מומלץ להתחיל את הבוקר עם אנשי הענף שאיבדו את פרנסתם", מעמדו של סוכן הנסיעות, היחסים עם חברות התעופה, העבודה לצידו של קובי קרני.

טלי, מה גרם לך לבקש לעזוב לאחר 5 שנים בתפקיד המנכ"לית?

"אחרי קדנציה של חמש שנים כל כך מאתגרות, עמוסות ומלאות גם בהישגים וגם במאבקים, הגיעה תחושה אישית חזקה של מיצוי מקצועי ותשוקה לשינוי והמשך התפתחות".

האם כל מה שעברת בקדנציה: קורונה, מלחמה ואי יציבות התישו אותך?

"לא הייתי משתמשת במילה התישה, כי קשה להתיש אותי, אבל בהחלט הרגשתי שאני נשחקת. חמש שנים דחפתי את העגלה הזאת קדימה בעלייה תלולה, וברגע שהרגשתי שחדוות העשייה מתחילה להישחק, שאני קמה בבוקר בלי סכין בין השיניים, הבנתי שהגיע הזמן להמשיך הלאה ולהעביר את המקל".

איך את מסכמת חמש שנים כמנכ"לית ההתאחדות?

"על הנייר זאת אולי תקופה של חמש שנים אבל מבחינת המאבקים, הפעילות וההישגים לגמרי מרגישה שדחסנו פנימה עשר שנים של עשייה. חמש השנים הללו היו מאוד מאוד סוערות. הן ללא ספק השנים המקצועיות וכנראה גם האישיות הכי משמעותיות שלי. אף אחד לא העלה על דעתו שבתוך פחות מחודש מכניסתי לתפקיד אצטרך להוביל את המאבק הגדול ביותר בתולדותיו של הענף בגלל משבר הקורונה. תקופת כהונתי בהתאחדות הייתה מאתגרת, מגוונת, ומרתקת באופן שקשה לתאר. טווח הדברים אליהם נדרשתי היה בלתי רגיל ובפערים קיצוניים, מלעמוד בראש הפגנה של אלפי אנשים, לאכול אבק באוהלי מחאה ולחלק ערכות מזון וחורף לאנשי הענף שנקלעו למצוקה עברנו להתמודד עם פריחה מטורפת, חוסר כח אדם וארגון כנס בלתי נשכח במרוקו, זאת רכבת הרים מקצועית. ובדרך - פגישות עם ראשי ממשלה ושרים, אין ספור ישיבות ועדות בכנסת, חקיקה, הסכם עם רשויות מיסים, הגשת בג"צים לפתיחת שמיים, הסדרים עם חברות תעופה, קיום קורסים, קמפיינים לקידום מעמד הסוכן והשתתפות באין ספור אירועים רשמיים של שגרירויות ומשרדי תיירות. אני מסתכלת אחורה ולא מאמינה עם מה ההתאחדות התמודדה בחמש השנים האלו".

היו רגעים שרצית להרים ידיים? מה היה הכי קשה מבחינתך?

"ההתמודדות עם חודשי הקורונה הראשונים היו קשים באופן שאי אפשר לתאר, רק נכנסתי לתפקיד, לא הכרתי את הנפשות הפועלות, לא ידעתי מה זה כנסת, ממשלה, תקשורת או ריפנדים וקיזוזים וישר נזרקתי לסערה שהצריכה התמודדות עם כל אלו 24/7. הכי קשה הייתה לי תחושת האחריות על הכתפיים להישרדות הענף. בתקופות משבר לאיגוד מקצועי יש חשיבות עצומה. הייתה לי תחושה בכל רגע ורגע שמה שההתאחדות לא תעשה לא יקרה. זה נשמע פומפוזי ואולי גם לא היה נכון, אבל זאת התחושה שאיתה קמתי בבוקר ואיתה הלכתי לישון. היום שלי היה נפתח בעשרות שיחות והודעות מבעלי משרדים מודאגים שראו את העסקים שלהם קורסים להם מול העיניים ומאנשי הענף שאיבדו את פרנסתם, זאת לא דרך מומלצת לפתוח את הבוקר. היו רגעי שבירה ברור, אבל לא הייתה שום אופציה או מחשבה להרים ידיים, זה לא בלקסיקון. אז כל יום נאספתי מחדש".

מה רגע השיא בכל הקדנציה?

"הרגע שקובי ואני עמדנו על הבמה בהפגנת הענק שההתאחדות אירגנה בזמן משבר הקורונה מול משרד האוצר, והסתכלנו על אלפי אנשי התיירות והתעופה מכל הארגונים והחברות, שהגיעו מכל קצוות הארץ, והבנו שההתאחדות עומדת בחוד החנית של המאבק, זה היה רגע מאוד מאוד עוצמתי. באותו ערב כבר שר האוצר עלה מולנו בשידור חי בחדשות ונתן שורה של הטבות שסייעו לענף לשרוד. אלו רגעים שלא אשכח".

האם את חושבת שסוכני הנסיעות מוערכים מספיק בארץ ובכלל? או רק בעת משברים דוגמת הקורונה ובמלחמה הנוסעים מבינים את החשיבות של סוכני הנסיעות?

"אני בהחלט חושבת שיש עוד הרבה מאוד מקום לקידום מעמד הסוכן בישראל. זה מאוד מתסכל שבכל משבר כל מי שלא הזמין דרך סוכן נסיעות נזכר לטלפן לכל הסוכנים ומשרדי הנסיעות שיצילו אותו. הגיע הזמן שהנוסע הישראלי יפנים שמשבר זאת השגרה החדשה ושלסוכנים יש ערך עצום גם במשבר, גם בשגרה ובכל עת. אני בדעה שיש קאמבק גדול לעבודה עם סוכנים בעקבות הקורונה והמלחמה אבל שיש עוד הרבה עבודה לעשות בשביל להביא את הסוכן בתודעת הציבור למקום הראוי לו".

איך את רואה כיום את היחסים בין סוכני הנסיעות לחברות התעופה?

"לא דין חברת תעופה אחת כאחרת, אז אני אומר רגע בהכללה כמובן, שיש מקום להרבה שיפור ביחס של חברות התעופה לסוכן הנסיעות, בהתחשב בזה שסוכן הנסיעות הוא השותף הכי חשוב שלהן מול הצרכן הישראלי. העבודה של סוכן הנסיעות הולכת ונהיית קשה ומורכבת מיום ליום מסיבות טכנולוגיות, ניהול כ"א בענף שעובר מקיצוניות לקיצוניות, אין ספור ספציפיקציות מערכתיות של חברות התעופה השונות, כמויות הביטולים וכו. יש מקום לשיפור גדול בנושא התגמול של הסוכנים על ידי חברות התעופה, ביטול "תגמול שלילי" של קנסות, שיתוף רחב יותר במידע, והגדלת הזמינות והשרות לסוכן".

מהן חברות התעופה שמעריכות בעיקר את סוכני הנסיעות? אלו מהן לא ממש ״סופרות״ את הסוכנים?

"בראש הרשימה של חברות התעופה ההוגנות לסוכנים נמצאת חברת אל על, כמובן שאפשר לטעון שאני לא אובייקטיבית (גילוי נאות התפקיד הבא שלי באל על), אבל מאחר שזה מגובה בעובדות שאי אפשר להתווכח איתן אני לא חוששת להגיד זאת. בכל זאת, אהיה קצת פוליטיקלי קורקט ולא אנקוב בשמן של החברות עם היחס הרע ביותר, אבל אני מבטיחה לך שגם הן וגם הסוכנים יודעים בדיוק מי הן".

יש עדיין את כל סיפור הקנסות שחברות התעופה מטילות על הסוכנים, מה לדעתך על הסוכנים וההתאחדות לעשות?

"סיפור הקנסות של חברות התעופה, הוא בהחלט נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות של ההתאחדות. חברות התעופה, ושוב אני עושה כאן הכללה, מטילות קנסות לא הוגנים, לא מוצדקים ובאופן מאוד לא שוויוני על סוכני הנסיעות, זאת פשוט מגמה שמטרתה יצירת ערוץ הכנסה עקיף לחברות התעופה על הגב של הסוכנים. יש החלטה של ועד ההתאחדות להילחם בנושא הזה בכל האמצעים המשפטיים, ובצדק".

איך את רואה כיום את מעמדה של התאחדות משרדי הנסיעות ?

"המעמד של ההתאחדות בעיני נמדד מול שני גורמים, חברי ההתאחדות ומקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. בשני הפרמטרים האלו בעיני מעמדה של ההתאחדות נמצא בשיאו. העובדה שלמרות המשברים הקשים והמצב הכלכלי חברי ההתאחדות מביעים את אמונם שוב ושוב, וחברים נוספים מצטרפים כל הזמן, אומרת הכול. מבחינת מקבלי ההחלטות, אין דיון בנושא תיירות שאנחנו לא בראש רשימת המוזמנים, אין יו"ר ועדה בכנסת או משרד ממשלתי שלא מכיר את העשייה שלנו ולא יקבל אותנו לפגישה או ישמע את דברנו. החל מלפני שנה וחצי גם משרד התיירות כבר מכיר בנו כחלק בלתי נפרד ממנו. אני שומעת גם מהיועצים החיצוניים שלנו שעובדים עם הרבה איגודים מקצועיים, שאנחנו נמצאים בראש החץ של הארגונים המשפיעים והמוערכים".

מה היית משנה?

"הייתי הופכת את החברות בהתאחדות למנדטורית, לפחות החל מנפח פעילות מסוים. אותן חברות (לשמחתי ספורות מאוד) בעלות נפח פעילות משמעותי, שאינן מצטרפות להתאחדות בשביל לחסוך דמי חבר, עדיין נהנות מחלק לא מבוטל מההישגים של ההתאחדות. זאת בעיני התנהגות מאוד לא ראויה. שייכנסו מתחת לאלונקה עם יתר החברים. זה מסע ארוך ומשותף. למזלי יש מעט כאלו, כי בסוף הרוב המוחלט מבין כמה ערך מוסף יש לחברים עצמם במהלך כל הזמן".

בזמנו היו שאמרו שאין להתאחדות עוד הרבה זמן זכות קיום, אנחנו רואים בשנים האחרונות שזה ההפך

"ללא ההתאחדות לענף כבר לא הייתה זכות קיום, וזה מגובה בעובדות. קודם כל בוא נסתכל בפן הכלכלי - מהסכם הקמעונאים שנחתם בזמנה של חני סובול, דרך הגדלת מענקי הקורונה כמעט לכל החברות, הגדלת נפח המענקים בחרבות ברזל, הסכם הסיטונאים שנחתם עם רשויות מע"מ בימים האחרונים וההסדרים עם חברות התעופה שנתבעו, כל אלו הזרימו לענף סכומי עתק שמאפשרים את הקיום הכלכלי שלו. דבר שני ולא פחות חשוב, ההישגים של ההתאחדות נחשבים לפלא בעיני יתר האיגודים באירופה בגלל איך שהיא מקיימת את תפקידה כשומרת הסף מול הכח הבלתי מוגבל של יאטא וחברות התעופה. תנאי האשראי הייחודיים בישראל, הקריטריונים הכלכליים, תנאי ההגנה בהסכם הפטור שלרשות התחרות בבי אס פי וההגנה על המשרדים – אין להם אח ורע בעולם. זה תוצר של עבודה ומאבקים מתמשכים שהחלו הרבה טרום זמני וימשכו הרבה אחרי. לשמחתי רוב הענף מבין את זה".

טלי לאופר וקובי קרני -התאחדות סוכני הנסיעות. צילום: דניאל אברגיל

עבדת כל השנים בצמוד ליו"ר קובי קרני, עשיתם זאת בשיתוף פעולה גדול.

"שיתוף הפעולה המצוין עם קובי היה מתנה גדולה עבורי שאפשרה לי להתפתח ולפרוח. לקח לנו זמן ללמוד לעבוד ביחד, שנינו מאוד דומיננטיים, אבל ברגע שפיצחנו את זה, השמיים היו הגבול. קובי יודע להתוות אסטרטגיה ולראות את הנולד באופן ראוי להערכה, ובגלל רמות האמון הגבוהות בינינו, הוא גם אפשר לי לרוץ קדימה ולדחוף באופן עצמאי, כי ידע שאנחנו באותו ראש ושאתייעץ איתו על כל מה שחשוב. למרות הוותק שלו בענף הוא לא שמרן בראייה ואפשר לקדם דברים מסוימים גם בדרך פחות מסורתית. הוא לגמרי רואה את הצורך בחידוש ושינוי. הייתה לי זכות גדולה לעבוד לצידו".

לפניך שימשה בתפקיד חני סובול, רינה קמני נבחרה להחליף אותך, האם תפקיד המנכ"ל הפך להיות רק של הנשים.

"בעיני ממש אין קשר למגדר. במועמדות שלי לתפקיד בסבב האחרון אחרי שרואיינו נשים וגברים התמודדתי מול גבר. בתהליך האיתור להחלפה שלי, לסבב הראיונות האחרון בפני ועדת האיתור הגיעו גם גברים, אבל רינה קמני, המנכ"לית שנבחרה פשוט הותירה את הרושם המקצועי הטוב ביותר בהתבסס על תכונות מקצועיות, אישיות וניסיון. בחירה שכולה מקצועית ולגופו של עניין. אם היה גבר שהיה מביא איכויות שעולות על כך והיה מרשים יותר את הועדה, הוא היה נבחר".

תני איזה 2-3 עצות לקמני שמחליפה אותך.

"ראשית ולפני הכל – סבלנות, חלק מהתהליכים, במיוחד בכל מה שנוגע לחקיקה, משרדי ממשלה ותביעות והליכים משפטיים, הם מורכבים ולוקחים שנים, אבל חייבים לחשוב לטווח הרחוק ולהיות מוכנים למרתון, אם מתמידים ולא מתייאשים בסוף דברים קורים. שנית, להימנע ממאבקים מיותרים. דגש על המילה מיותרים. להתאחדות יש הרבה מאבקים חשובים ומוצדקים לנהל.בצד אלו, יש הרבה מקרים שצריך לנטרל את האמוציות של החברים והענף ובשיחת טלפון או פגישה מול חברת תעופה, משרד ממשלתי או כל גוף אחר לפתור בעיה במינימום בזבוז אנרגיה ומשאבים. להתייעץ מקצועית כמה שיותר. אנחנו מנכ"ליות שתחום המומחיות שלנו הוא ניהול. אנחנו לא נשות מקצוע בתחום הנסיעות. דברים שנראים לנו קטנים ייתכן שיש להן השלכות עצומות. רעיונות שנראים לנו מדהימים ייתכן שאינם רלבנטיים בכלל. צריך לזכור את זה, להיות קשובים לרחשי הענף, להקשיב ולהתייעץ".

איך היחסים כיום עם לשכת מארגני תיירות נכנסת?

"אין כל כך ממשקים או חפיפה ולכן אין "יחסים" טובים או רעים. אנחנו בתקשורת פתוחה וטובה עם ליאור גלפנד, יו"ר הלשכה. אנחנו תומכים כמובן במאבקם המאוד מוצדק לסייע למארגני התיירות הנכנסת וגם פרסמנו הודעות תמיכה. כרגע כל ארגון עסוק במאבקים הרלבנטיים יותר לחבריו".

האם לא ניתן לעשות שוב איחוד בין ההתאחדות ללשכה?

"זאת שאלה טובה שבעיני לא צריכה לרדת מסדר היום. לדעתי האישית בלבד זה יהיה צעד ראוי ונכון. אבל ראשי הארגונים צריכים לרצות ולהידרש לזה".

את נשארת בענף, בחברת אל על, בהצלחה בתפקיד החדש, הפעם בצד השני של המתרס..

"אני אכן נרגשת מהמעבר לאל על ומגיעה אליו בתשוקה גדולה לעשייה משמעותית. במקרה של היחסים בין אל על והסוכנים אני מסתכלת על זה יותר כעל שותפים חשובים לדרך ופחות על שני צידי המתרס.

אני רוצה להודות לכם בפספורטניוז על הליווי המקצועי בסיקור פעילות ההתאחדות בתקופת כהונתי ומאחלת לכולנו ימים מוארים יותר, שהחטופים יהיו בביתם, החיילים יצאו בשלום משדה הקרב והמפונים ישובו לשכון בביתם".

צילום: עידו וכטל