"בזכותם - יש מקום לאופטימיות": קבוצת פספורט העניקה ליו״ר איגוד הטייסים מגן הוקרה על פעילות הטייסים
"היתרון של מדינת ישראל הוא ההון האנושי. את כל הפלא הזה שנכפה עלינו לא מאפשרת בינה מלאכותית אלא שי ואבישי שבקוקפיט, אפרת מנהלת השירות בטיסה ורן מהוועד ששומר על שעות המנוחה". הנאום המלא של מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים באירוע אנשי השנה של פספורט
קבוצת פספורט בחרה אתמול להוקיר במסגרת ערב אנשי השנה בתיירות ובתעופה את טייסי מדינת ישראל.
בערב המיוחד בו נטלו חלק כל בכירי התעשייה וביניהם שר התיירות, מנכ״לי חברות התעופה הישראליות, רשתות בתי המלון, מנכ״לים ובעלים של חברות התיירות, העניק עדי אזולאי, יו״ר קבוצת פספורט למידן בר יו״ר איגוד הטייסים בישראל מגן הוקרה לטייסים הישראלים שעושים לילות כימים במטרה להגן על מדינת ישראל תוך כדי פעילותם בחברות התעופה הישראליות.
מנכ״לית ומנכ״לי חברות התעופה, שר התיירות חיים כץ, שגרירים ויקרים.
ברגעים אלו ממש יושבים טייסים בקוקפיט, רחוק מאוד מזרחה מכאן, ומחפשים נחילי כטב"מים מעיראק.
5,000 מייל מערבה מהם יושבים טייסים במטוסי המטען ומביאים להם ציוד מסווג - ולפעמים אלו אותם אנשים בהפרש של יום מילואים.
כל שאגיד בדקות הקרובות - הוא למען ובשם שי בישראייר, סמדר באל על, שולי בארקיע ודניאל בק.א.ל, בשם מאות המכונאים שרצים מהמטוסים למרחבים המוגנים. אתם שלא נמצאים כאן, אתם הסיפור האמיתי, אתם הסיפור כולו.
אני רוצה להכניס אתכם לכמה דקות לקוקפיט. דמיינו לעצמכם שבת אחת בחודש אפריל, חצות וחצי והמטוס מתגלגל לקראת מסלול ההמראה. מערכות הניווט מראות שאנחנו בכל מקום במזרח התיכון חוץ מנתב״ג, המגדל מודיע שתוך חמש דקות ייסגר המרחב האווירי ולפתע נדלקת כמות נוריות אזהרה כפי שלא רואים אפילו בסימולטור, קשורות ולא קשורות למצב.
באותן דקות בדיוק המריאו עמיתינו בסינגפור ובניו יורק, בשנחאי ובדאלאס באופן רגיל לגמרי ועכשיו צריך להחליט מה עושים. זו לא גיחת חילוץ מעזה ולא תקיפה בתימן, יש 300 איש מאחור שרוצים להגיע לניויורק.
שעתיים לאחר מכן שוגרו לעבר מדינת ישראל שלוש מאות טילים, השדה נפתח מחדש כבר בחמש בבוקר. עכשיו תחשבו על מה חושב הקברניט בפיקוד שיודע כי בשעת ההגעה לתל אביב, אמור להגיע נחיל של כטב"מים. אנחנו שם כבר שנה שלמה, הזמן עובר מהר.
ככה לא מתוכננת לעבוד תעופה מסחרית, באף מדינה ואף פעם, אבל אנחנו לא מדינה רגילה ואנחנו במלחמה, והתעופה הישראלית היא נכס אסטרטגי המספקת את הגשר האווירי היחיד לישראל. אנחנו חתומים על תעודת הביטוח הבינלאומית המחברת אותנו לעולם, אנחנו צועקים את זה שנים, היום כבר לא צריך לצעוק כי כולם מבינים.
"לפני שמבקשים להוריד מחירים - תתחילו לבנות נמלי תעופה"
אבל התקופה הזו לא תמשך לנצח, משבר הוא גם הזדמנות, לתקן ליקויים של שנים. בבטחון, בסלוטים, בהפעלת טרמינל 1, באגרות וכדאי שנתחיל לבנות עוד תשתיות ולהתכונן לאתגר שמעבר לפינה, הוא שם.
לפני שממשלת ישראל מבקשת מחברות מסחריות להתאים מחירים במלחמה, כדאי שתתחיל לבנות שדות תעופה כי זה מה שצריך. זה גם הזמן לחזור למגבלות התפעול החוקיות שלנו כי הן נועדו לשמור עלינו לפעמים מפני עצמנו. כי אין טייס בעולם
שעושה יומיים מילואים בשבוע, ילדים בצבא ומשפחה בממד שאמור לטוס יותר מאלף שעות בשנה, יותר מטיסה לבנה בחודש ובשלישיה, זה לא משנה מה שכר השעה שלו.
קל להסביר לעצמנו כי במלחמה כמו במלחמה, אבל לא כדאי להתמכר לזה. זכרו כי בתעופה אפשר להרוויח בגדול, אולם כאשר מפסידים - זה יכול להיות בענק.
בדקות הקרובות תמריא ישראייר למונטנגרו וארקיע תנחת מלרנקה, אל על תצא למזרח וק.א.ל למסע מסביב לעולם. כן, יש לנו חברת מטענים מצויינת שמספקת את כל הנדרש עוד מימי הקורונה.
בשנים הקרובות מאוד כולנו תקווה כי מטוסים רחבי גוף נוספים מכל החברות הללו ימלאו את נתב״ג, זה נכון ואפשרי ובהזדמנות זו מברוק לאייר חיפה.
היתרון היחסי היחיד של מדינת ישראל הוא ההון האנושי ואת כל הפלא הזה שנכפה עלינו לא מאפשרת בינה מלאכותית אלא שי ואבישי שבקוקפיט, אפרת מנהלת השירות בטיסה ורן מהוועד ששומר על מגבלות החוזה והמנוחה באדיקות.
הימים האחרונים קשים במיוחד, מבחוץ ונדמה שגם מבפנים אולם במטוסים שלנו יושב כל עם ישראל, מימין ומשמאל, יהודים ושאינם, דתיים וחילוניים. אנחנו במלחמה ואנחנו ננצח, לא משום שאנחנו יותר טובים אנחנו לא, אתם יודעים מה גם לא משום שאין לנו ברירה, אלא בגלל שאנחנו רוצים לחיות פה ואם זה כולנו קמים בבוקר ועם זה הולכים לישון בלילה מודאגים מהמטס של הבוקר או איך נצליח להביא את המטוס בחזרה מהר
לטיסת הלילה ולצאת למילואים למחרת.
גבירותי ורבותי, אות ההוקרה שייך לטייסות ולטייסי ישראל, שבאו לטוס כאן מרצונם החופשי. כל אחד ואחת למדו במקום אחר וצברו נסיון אחר, כן ירבו והיום הם כולם מקשה אחת ועליהם אפשר לסמוך, הם יגיעו ליעד, זה ייעודם.
בזכותם יש מקום לאופטימיות, יחד עם אלפי עובדים מסורים ורתומים, המכונה האווירית שנקראת מדינת ישראל תמשיך להמריא, זה הזמן שלנו לפדות את הצ׳ק שהפקידו בידינו הנוסעים שלנו, למענם אנחנו קמים בבוקר, כל בוקר.
ב-12.12 תתקיים ועידת ישראל לתעופה, לראשונה תאגד את כלל החברות ביחד עם יצרניות המטוסים והתעשיות הבטחוניות ותספר את הסיפור על תעופה במלחמה, זה סיפור שטרם סופר בעולם, אנחנו כותבים אותו.
אני רוצה לסיים בנימה אישית להביע הערכה עמוקה לאורי ולדינה, לעוז ולעופר, מנכ״לי החברות. אתם כותבים את הצ׳ק בכל טיסה וטיסה, אנחנו חתומים וערבים לו וכך נהיה תמיד. על המטוסים שלנו יש את אותיות רישוי מדינת ישראל, בתוכם יש את עם ישראל, כולו, על כל גווניו וטוב שכך.
על הכרטיס לא כתוב "ביחד ננצח", כי במקום שמנצחים בכל יום מחדש, לא צריך.