מזרח תיכון חדש-ישן: תמונת מצב תעופתית אזורית
לפני עשור לא יכולנו עוד לחשוב שנטוס ביום מן הימים לדובאי. היום כבר אפשר להתחיל להאמין שנגיע גם לריאד שבסעודיה, לפנטז על טיסות לדמשק ולביירות - וגם להיזכר בימים בהם אל על נחתה באיראן
הווה: מי היה מאמין שדובאי תהיה היעד מספר 1, ושטורקיה תימחק מהמפה?
ממש השבוע פורסמו הדוחות החודשיים של רשות שדות התעופה, לפיהם היעד המוביל מנתב"ג בחודש נובמבר 2024, היה איחוד האמירויות.
אם היינו מספרים לכם לפני עשור שזו תהיה המדינה אליה ייסעו במשך חודש שלם יותר ישראלים מאשר לכל מדינה אחרת, הייתם אומרים שאנחנו הוזים. אם הייתם אומרים לנו שדובאי תהיה יעד התיירות מספר 1 של החורף עבור הישראלים, הייתם קוראים לנו משוגעים.
גם בהיעדר ענקית התעופה מדובאי אמירייטס ממפת התעופה הישראלית, מדובר ביעד המחובר ביותר נכון להיום לנתב"ג עם בין 10 ל-15 טיסות יומיות של FlyDubai, אל על, ישראייר, ארקיע וכמובן אתיחאד
עתיד קרוב: טורקיה כנראה שלא, אבל מה עם בחריין, מצרים וירדן?
במקביל, המלחמה ב-14 החודשים האחרונים הביאה לנתק מוחלט בין ישראל לבין טורקיה, לעצירה מוחלטת של טיסות טורקיש איירליינס ופגסוס לישראל וגם הקווים הישראליים המעטים שניסו לעשות את דרכם לטורקיה בשנים שלפני המלחמה כמובן שנעצרו.
לא ברור האם המצב בין טורקיה לישראל ישתפר בשנים הקרובות, ונכון להיום התחושה היא שהדבר עוד רחוק, ולא נראה את ענקית התעופה הטורקית חוזרת לישראל בקרוב.
גם עם ירדן ומצרים היחסים מעט מעורערים, לא בממדי השפל מול טורקיה אבל עדיין לא ברור האם רויאל ג'ורדניאן ואיג'יפט אייר ישובו להפעיל את הקו לישראל לאחר המלחמה.
מי שכן צפויות לחזור בתום המלחמה הן כאמור אמירייטס, שבינתיים שולחת אלינו את אחותה הקטנה FlyDubai למלא את מקומה, וגם Gulf Air - זוכרים? החברה שטסה בין נתב"ג לבחריין עשויה לחזור אלינו בתום הקרבות.
עתיד רחוק: סעודיה מתקרבת?
המלחמה שכולנו מקווים שתגיע לסיומה, לצד חזרתו של טראמפ לבית הלבן, עשויים להיות אירועים שישנו פעם נוספת את פני המזרח התיכון. נכון שהסעודים אמרו לאחרונה שהנורמליזציה מול ישראל מתרחקת בגלל המלחמה, אך ביום שאחרי - הדברים בהחלט עשויים להיראות אחרת.
וביום שזה יקרה, ואם ייפתחו ערוצים דיפלומטיים פורמליים בין ירושלים לבין ריאד, אנחנו עשויים לראות אצלנו בנתב"ג את חברת התעופה הסעודית.
כמו שאמרנו, גם לגבי אמירייטס היה נדמה שאנחנו חולמים בתחילה שזה יכול לקרות, וזה קרה. אז למה שלא נראה את זנב המטוסים הסעודיים סמוך לתל אביב?
עתיד רחוק מאוד: חופשה בסוריה או בלבנון?
כאן אנחנו אולי קצת מגזימים, אבל נפילת המשטר הסורי מאפשרת לנו לחלום גם על העתיד שבו נוכל אולי לבקר בדמשק, בחומס או בלאט'קיה שבסוריה, ואולי גם בביירות או בצור שבלבנון.
שתי המדינות עמוסות בעתיקות ובהיסטוריה מרהיבה, ולמרות שבסוריה רבים מהאתרים נהרסו לאורך השנים, בלבנון מרביתם עדיין עומדים על תילם וניתן לבקר בהם.
בנוסף, ביירות עדיין משווקת את עצמה (כן, גם אחרי הפסקת האש) כיעד מערבי חי ובועט עם חיי לילה, מסעדות, בתי קפה ואטרקציות שונות. האם מטוסי MEA הלבנונית ינחתו בנתב"ג? עוד רחוק המועד, ועל חברת התעופה הסורית אין בכלל מה לבנות. ובכל זאת, אפשר קצת לחלום על מזרח תיכון חדש.
קפיצה קטנה לעבר: כשאל על נחתה בטהרן
כמעט אי אפשר להאמין והצעירים שבקוראינו אולי יחשבו שאנחנו הוזים, אך בין השנים 1959 לשנת המהפכה באיראן, 1979, אל על הפעילה קו ישיר בין נמל התעופה בלוד לזה של טהרן. על מנת להימנע מטיסה מעל למדינות ערב, אל על טסה דרך טורקיה.
עוד לפני תחילת הטיסות הסדירות, בין 1950 ל-1956, אל על הטיסה לישראל יותר מ-160 אלף עולים מתימן, איראן והודו במבצעי העלייה השונים. עם הפיכת הקו לסדיר, הוא היה פופולרי, ונחשב לרווחי ביותר ולהצלחה גדולה עבור חברת התעופה הישראלית.