"אם לא נראה בקרוב הקלות רגולטוריות למלונות, נמשיך לראות סגירה של מלונות נוספים"

כל מה שקורה בתיירות - בערוץ ה-WhatsApp של PassportNews

כאשר אלי כהן נכנס לתפקיד נשיא התאחדות המלונאות הוא היה בטוח שהוא מגיע כדי להמשיך בעשייה ולהוביל שינויים רגולטוריים שהמלונות זקוקים להם. הוא לא חשב שהוא ימצא את עצמו בסיטואציה של מלחמה למעלה משנה בה חלק מהמלונות נלחמים על הקיום שלהם.

כהן בראיון מיוחד לפספורט, מסכם את שנת 2024, מצב הענף, הציפייה מהממשלה, כאשר הוא מזהיר מה יקרה לחלק מהמלונות אם לא יהיה סיוע.

אלי, איך אתה מסכם את שנת 2024 מבחינת ענף המלונאות?

"שנת 2024 הייתה השנה הקשה והמורכבת ביותר שידעה תעשיית המלונאות בישראל. השנה מסתיימת אך התקופה המורכבת הזאת תמשיך ללוות אותנו בשנים הבאות ובמיוחד בשנת 2025. המלחמה פגעה באופן עמוק לא רק בתיירות הנכנסת, אלא גם בתיירות הפנים והשלכותיה הורגשו לאורך כל שרשרת הערך של הענף. המלונות התמודדו עם אתגרים כלכליים כבדים בשל ירידה דרמטית בתפוסות, לצד אתגרים לוגיסטיים וניהוליים שנבעו מהצורך להתאים את המתקנים והפעילות למציאות חדשה וקשה. עם זאת, ענף המלונאות הפגין חוסן ועמידה יוצאת דופן מול האתגרים.

מלונות ברחבי הארץ הפכו באחת לבתים זמניים עבור למעלה מ-130,000 מפונים מאזורים מוכי קרבות בדרום ובצפון. מעבר לאירוח, הם סיפקו שירותים חיוניים כמו טיפול רפואי, פעילות לילדים, ותמיכה נפשית למשפחות שעברו טראומות קשות. המלונות מילאו תפקיד אסטרטגי קריטי במאמץ הלאומי, בכך שאפשרו למפונים לקבל תחושת יציבות וביטחון והעניקו למקבלי ההחלטות במדינה אורך נשימה חיוני להתארגנות ולתכנון צעדים אסטרטגיים להמשך המלחמה. התרומה של בעלי ועובדי המלונות בישראל- תכנס לדפי ההסטוריה כמי שתרמו תרומה משמעותית לחוסן הלאומי ואפשרו למדינה אורך נשימה בהתמודדות מול האתגרים הביטחוניים, והבהירו עד כמה ענף המלונאות הוא לא רק נכס כלכלי אלא גם נכס חברתי ואסטרטגי למדינת ישראל".

באיזה מצב הענף יוצא מהמלחמה?

"אנחנו נכנסים לשנת 2025 עם מידה מסוימת של אופטימיות ואם לא נעשה מעשה שטות ונחזיר לחיינו את המלחמה מבית - זו תהייה שנת מפנה ואני מקווה שהתיירות תחזור במהלך השנה. זה הזמן לעשות למען המלונות ולא להספיד ולבכות את המצב.

אנחנו פועלים בנחישות כל העת לשיקום הענף. חלק גדול מכך בעזרת שר התיירות ואנשי משרדו, שפעלו לאורך כל התקופה לעזור למלונאים להתמודד עם התקופה המורכבת. יחד עם זאת, היכולת של תעשיית המלונאות להתאושש תלויה לא רק במלונאים עצמם, אלא גם בצעדים ממשלתיים שיסייעו להקלת הנטל על הענף. בין היתר, יש להאיץ את הגעת העובדים הזרים שהוקצו כחלף לפלסטינים, ולעודד תמריצים שיחזירו את התיירות הנכנסת לישראל, לצד עידוד תיירות הפנים. הענף זקוק לא רק לשיקום אלא גם לאופק חדש, הכולל השקעה בתשתיות, שיווק בינלאומי אינטנסיבי, ותמיכה במלונות באזורים פריפריאליים ובאזורים שנפגעו במיוחד. השיקום של תעשיית המלונאות אינו רק עניין כלכלי, אלא גם עניין לאומי ואסטרטגי".

כמה לדעתך נראה עוד מלונות בודדים קורסים בגלל המצב הכספי?

"ללא שינוי כיוון מהותי במפת התיירות ובהגעת תיירים לצד יצירת פתרונות ממשלתיים, כמו הלוואות בערבות מדינה, יצירת קרן השקעות שתסייע למלונות, האופק של הענף נראה קשה ומדאיג. הענף ספג את הפגיעה הקשה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה עם ירידה דרמטית בתיירות הנכנסת ובתיירות הפנים, וסגירה של כ20%- מהמלונות בישראל. אם לא נראה בקרוב הקלות רגולטוריות למלונות, הקצאת משאבים לעידוד תיירות פנים ותיירות נכנסת, נמשיך לראות סגירה של מלונות נוספים, בעיקר קטנים ובינוניים, שנמצאים במרכזי ערים ובפריפריה. העתיד של תעשיית המלונאות תלוי ביכולת המדינה להבין את חשיבותה האסטרטגית, לא רק כגורם כלכלי משמעותי, אלא גם כגשר חיוני לשיקום תדמית ישראל בעולם. ענף המלונאות חייב לקבל תעדוף משמעותי מצד הממשלה. בלעדיו, לא רק שהתעשייה כולה תיפגע, אלא גם הקהילות המקומיות, העסקים הקטנים הסובבים אותה, והיכולת של ישראל להתחרות בזירה התיירותית הבינלאומית".

האם ציפית שהממשלה תעזור למלונות הקטנים יותר כמו בתקופת הקורונה?

"בוא נודה על האמת, היחיד שנרתם לסייע לתעשיית התיירות בכלל היה שר התיירות חיים כץ, שתפס פיקוד על הפינויים והעביר החלטת ממשלה, שקבעה כי התאחדות המלונות תהייה קבלן הביצוע של הפינויים מטעם המדינה. שיתוף הפעולה האסטרטגי הזה הניב ברית אזרחית כלכלית שמוכיחה את עצמה".

ראינו שלמעשה המפונים והישראלים מחזיקים את תעשיית המלונות. איך אתם מחזירים תיירים לישראל?

"קודם כל חייבים להחזיר את התעופה לישראל- חזרתם של חברות התעופה הזרות שעזבו תאפשר את הורדת מחירי הטיסות לתיירים ובכך יהיה לתיירים קל יותר לחזור לישראל. קודם כל יגיע לארץ הביקוש הכבוש- יהודים, צליינים וביקורי משפחות- ובשלב הבא תיירות מכל העולם. כבר עכשיו משרד התיירות צריך להכין תוכנית שיווק מקיפה ותמריצים".

מה אתה מצפה מהממשלה?

"אני מצפה לתוכנית שיקום מקיפה שתכלול סיוע למלונות, אם בדמות הלוואות בערבות מדינה, הבאת העובדים הזרים שהוקצו כחלף לפלסטינים ואסדרה רוחבית באגרות שלהם. כמו כן תמריצים להחזרת תיירים, והקלות ברגולציה ובמיסוי יסיעו גם הם, הרי שהענף במצבו הנוכחי לא יכול להמשיך לפעול ללא אופק כלכלי ברור וללא תמיכה".

זה מה שתיארת לעצמך כשלקחת את התפקיד?

"לקחתי את התפקיד בראש ובראשונה מתוך אמונה גדולה בחשיבות המלונות לישראל ולכלכלתה, ותחושת השליחות הזאת רק הלכה והתעצמה לאור המשימה שלקחו על עצמם המלונאים עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר והשלכותיהם".

חיים כץ מנע את ביטול הפטור למע"מ תיירים. מה דעתך על כך?

"אני מברך על עמדתו הנחרצת של שר התיירות, חיים כץ, לאורך כל תפקידו למען הענף. השר מפגין מחויבות עמוקה ואחריות כלפי תעשיית המלונאות והתיירות בישראל. ביטול הפטור ממע"מ בשעה כה קשה היה עלול להיות מהלך הרסני ומנותק מהמציאות. מהלך שהיה פוגע פגיעה אנושה בענף שממילא נאבק על הישרדותו. לשמחתי, השר מכיר היטב את צרכי התעשייה ואת האתגרים הייחודיים שהיא מתמודדת עמם, והוא פועל ללא לאות למען שיקומה וצמיחתה מחדש. כפי שהוביל מתווה השיקום למלונות שאירחו מפונים כך הוא פועל לשרטט אופק ברור לשיקומו ולצמיחתו העתידית של הענף".

אילת זו פצצה מתקתקת... איך אתם פועלים בעניין?

"אילת מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, ואנו פועלים מול הממשלה כדי למצוא פתרונות שיבטיחו יציבות בענף, כולל הרחבת מקורות העובדים הזרים והפחתת הבירוקרטיה בהבאתם".

מה יהיה עם הפיל הלבן בדמות השדה ברמון?

״הנושא של הטיסות לאילת, הינו אסטרטגי וחשוב ביותר על מנת לעזור להתפתחות העיר אילת. תיירות החורף אשר הגיעה לעיר עד שנת 2019 הובילה, לאחר עשורים רבים לפריחה כלכלית ואף ליוזמות פרטיות ובתי מלון שנפתחו השנה, שנתנו יציבות כלכלית לעסקים אשר עבדו 12 חודשים בשנה. הנושא הינו בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, ואנחנו פועלים ביחד עם עיריית אילת ושאר הגופים להמציא יש מאין על מנת להחזיר עטרה ליושנה".

מה אתה רוצה להשיג בשנת 2025?

"אנחנו רוצים לראות את שנת 2025 כשנה של שיקום ובנייה מחדש עבור ענף המלונאות, אך כל עוד המלחמה לא הסתיימה האופק לחזרת התיירות והענף למסלול לא ברורים. המלחמה השאירה פגיעות עמוקות בתעשייה ואנו נחושים להחזיר את הענף לצמיחה ולמצב יציב יותר. חזרתן של הטיסות הבינלאומיות לישראל היא צעד חשוב שמסמל אמון מתחדש במדינה. מדובר בהזדמנות משמעותית עבורנו, שכן כל טיסה שמגיעה לישראל מעידה על כך שהעולם מתחיל לראות בה יעד תיירותי אפשרי, חרף האתגרים הביטחוניים. עלינו לנצל את המהלך ולעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים ופרטיים, ולהבטיח שישראל תישאר רלוונטית ותחרותית בזירה הבינלאומית.

בנוסף, המיקוד במלונות הקטנים והבינוניים הוא קריטי. אלו הם עמודי התווך של התיירות הישראלית, ובמיוחד באזורים המתבססים על תיירות פנים ותיירות נכנסת. אנו שואפים להעניק להם את הכלים והמשאבים הדרושים כדי להתאושש, לשפר את מצבם הפיננסי ולשוב לארח במלוא המרץ. שנת 2025 תעמוד בסימן בנייה מחדש והפיכת האתגרים להזדמנויות חדשות".

אתה נותן בלא מעט נושאים למנכ"לית סיון דטאוקר לטפל. איך שיתוף הפעולה ביניכם?

"סיון היא שותפה מצוינת לעשייה. אני סומך עליה. היא מביאה ניסיון, מקצועיות, נחישות ויכולת אמיתית להוביל שינוי".

לסיום, אתה אוהב לעבור תפקידים... עוד כמה זמן אתה מתכוון להישאר בתפקיד?

"רבות מחשבות בלב איש...אני חושב שזכיתי בעת צרה לישראל לתרום ולו מעט לטיפול באזרחי ישראל שהפכו בן ליל לפליטים בארצם ולספק למלונות גלגל הצלה כלכלי בתקופת המבחן הקשה שעברה עליהו, לצד זאת נקווה עכשיו לקחת חלק ולראות בצמיחת התיירות".