המדינה לבג"ץ; לדחות על הסף את עתירת חברות התעופה הזרות נגד שרת התחבורה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

המאבק המשפטי בין חברות התעופה הזרות לממשלת ישראל עולה מדרגה.

המדינה הגישה את תגובתה המקדמית לבג"ץ, במסגרתה היא מבקשת לדחות על הסף את עתירת ארגון חברות התעופה הבינלאומי IATA, ו-10 חברות תעופה נוספות, נגד שרת התחבורה ושר הכלכלה.

"שיהוי של חצי שנה: העותרות ישנו על זכויותיהן"

בפתח התגובה, טוענת המדינה באמצעות עורכי הדין ענת גולדשטיין , סגנית בכירה במחלקת הבג"צים, ועו"ד אמיר בכר עוזר במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. לפי המשיבים, העתירה הוגשה כחצי שנה לאחר תום המבצע הביטחוני, דבר שיוצר פגיעה קשה בציבור הנוסעים שהסתמכו על הדין הקיים.

"מתן הסעד המבוקש בעת הנוכחית, יוביל לכך שהוא ישנה באופן רטרואקטיבי, לאחר חלוף פרק זמן משמעותי מתום מבצע 'עם כלביא', את חבות העותרות וחברות התעופה הנוספות, וכתוצאה ישירה מכך יוטלו עלויות ניכרות על כתפי הנוסעים, תוך פגיעה בזכויותיהם", נכתב בתגובה.

המדינה מוסיפה כי במישור הסובייקטיבי, "מצופה היה כי העותרות יפנו לבית המשפט הנכבד בסמוך לתום המבצע או למצער בסמוך לאחר פנייתן לשרה. חלף האמור הללו פנו העותרות לבית המשפט הנכבד רק חמישה חודשים לאחר מכן".

שרת התחבורה: "שיקולים לטובת ציבור הנוסעים"

בנוגע לטענת החברות כי על השרה מוטלת חובה להתקין את הצו בשל הנסיבות החריגות, המדינה מבהירה כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת בלבד: "לשון החוק מלמדת, כי במצב דברים בו הוכרז מצב מיוחד לתקופה העולה על 14 ימים, רשאי השר ליתן צו המשנה את משטר ההטבות... התיבה 'רשאי' מזוהה בדרך כלל עם הענקת שיקול דעת רחב".

שרת התחבורה בימי

בתגובה נטען כי "השרה בחנה את הסוגייה, ולאחר ששקלה את השיקולים הדרושים לעניין, לרבות עמדתם של גורמי המקצוע, מצאה כי יש ליתן את הבכורה לשיקולים עניינים הנוגעים לטובת ציבור הנוסעים. משכך, החליטה השרה כי אין מקום להפעיל את סמכותה לצמצום חובותיהן של חברות התעופה, באופן שיכביד על ציבור הנוסעים שטיסתם בוטלה".

המדינה חושפת: לא ניתנה הוראה לפינוי מטוסים

אחת הנקודות המעניינות בתגובה נוגעת לסגירת המרחב האווירי. המדינה מבהירה כי הסגירה בוצעה כדין משיקולי בטיחות, אך מפריכה טענה מרכזית של החברות: "בניגוד לנטען בעתירה, בזמן מבצע 'עם כלביא' לא ניתנה הוראה מטעם ממשלת ישראל לחברות התעופה הזרות להעביר את צי מטוסיהן מחוץ לישראל. פינוי המטוסים מישראל עם פרוץ המבצע היה נתון לשיקול דעתן של חברות התעופה, על בסיס הערכת הסיכונים שלהן".

שאלת הדין האירופי

המדינה מעלה נקודה משפטית נוספת המטילה ספק בתועלת של העתירה עבור החברות האירופיות (כגון לופטהנזה, SWISS ואייר פראנס): "סעיף 3 (1) לתקנה האירופית קובע כי היא חלה על נוסעים בטיסות היוצאות מאירופה למדינה שלישית... גם לו היה מוצא צו כמבוקש, נוסעיהן היו זכאים, לפי בחירתם, לתבוע הטבות דומות להטבות הקבועות בחוק שירותי תעופה לפי התקנה האירופית".

"משחק סכום אפס" על חשבון האזרח

המדינה מסכמת כי קבלת העתירה משמעה גלגול הנזק לאזרח הקטן: "משמעותו של הצו המבוקש בעתירה, היא הטלת עיקר נטל הנזק שנגרם בעקבות ביטול הטיסות על שכם הנוסעים, אנשים פרטיים שטיסותיהם בוטלה ולא הייתה ביכולתם לשוב לישראל".

צילום: עמית קוטלר

המדינה מדגישה כי הימנעות מהוצאת הצו אינה מהווה פגיעה בשלטון החוק: "אין בדחיית העתירה כדי להביא לפגיעה בשלטון החוק, שכן סמכות השרה לפי סעיף 9 א' היא סמכות שברשות, ואין כל פגיעה בשלטון החוק מאי הפעלתה".