הוסתר מהציבור: הממשלה תאשר שדה תעופה בצפון במקביל לציקלג
בעוד לשכת ראש הממשלה ושרת התחבורה יצאו בהודעת ניצחון על שדה התעופה בנגב, החלטה דרמטית לא פחות - הקמת שדה תעופה משלים ברמת דוד בצפון - הושמטה מההודעה הרשמית ומוסתרת מאחורי ניסוח עמום בסדר היום
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
זו לא טעות, לא השמטה ולא חוסר תשומת לב, אלא הסתרה.
במקביל להודעה החגיגית על הקמת שדה תעופה בינלאומי משלים בציקלג שבנגב, הממשלה צפויה לאשר כבר מחר (א') החלטה נוספת, שקטה בהרבה: הקמת שדה תעופה משלים גם ברמת דוד שבעמק יזרעאל.
החלטה כבדת משקל, עם השלכות לאומיות, כלכליות וסביבתיות, שנמחקה לחלוטין מהשיח הציבורי.
בשבוע האחרון הפיצה לשכת ראש הממשלה הודעה חגיגית, ובה הצהרה על קידום שדה תעופה בינלאומי משלים ראשון בישראל בציקלג שבנגב. בהודעה צוין כי “בהנחיית ראש הממשלה, ביום ראשון הקרוב תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים לקביעת מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון של ישראל”.
אלא שבאותה נשימה ממש, הממשלה צפויה לאשר החלטה נוספת, שלא הוזכרה כלל בהודעה לציבור: הקמת שדה תעופה משלים ברמת דוד בעמק יזרעאל.
בסדר היום הרשמי שהופץ לשרי הממשלה מופיע סעיף כללי ומעורפל: “הקמת שדות תעופה משלימים לנמל התעופה בן-גוריון - תיקון החלטת ממשלה (חומר יופץ בנפרד)”. זאת, בעוד שכל יתר נושאי הדיון הופצו לשרים בפירוט כבר ימים קודם לכן.
שתיקה רועמת
ראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר בחרו להעניק ציטוטים נרחבים, לפרט יתרונות ולהבטיח אלפי מקומות עבודה, אך ורק לשדה בדרום. השדה בצפון? לא אזכור, לא הסבר, לא מילה. שתיקה מוחלטת.
גורמים בענף התעופה אומרים כי מדובר במהלך מודע, שנועד לעקוף התנגדויות ציבוריות צפויות ולהעביר החלטה נפיצה “מתחת לרדאר”, תוך עטיפתה בהחלטה רחבה ועמומה.
כבר לפני שנתיים זכאי הזהיר
הצורך בשני שדות תעופה משלימים אינו שנוי במחלוקת מקצועית. כבר בספטמבר 2024 אמר שמואל זכאי, מנהל רשות התעופה האזרחית, בראיון ל-PassportNews: "הממשלה אישרה קידום של הקמה של שני שדות נוספים, ברמת דוד ובנגב. גם אם יוקם שדה בדרום, הוא לא ייתן מענה. הפער בין כ-40 מיליון נוסעים לבין ביקוש של 76 מיליון נוסעים ב-2050 מחייב יותר משדה אחד”.
שדות תעופה הם תשתית אסטרטגית, לא ספין תקשורתי. הציבור זכאי לדעת אילו החלטות מתקבלות בשמו, במיוחד כשהן נוגעות לשימוש בקרקע, לפגיעה סביבתית אפשרית ולשינוי פני אזורים שלמים.
הממשלה אולי תנסה למכור “בשורה לנגב”, אך בפועל היא מקדמת בשקט גם החלטה דרמטית לצפון, בלי שקיפות ובלי דיון ציבורי.








