תעופה ביום שאחרי: החברות הראשונות שצפויות לחזור לנתב"ג

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

נתחיל ונאמר - נמל התעופה בן גוריון סגור לטיסות בינלאומיות, על פי הנחיית רשות התעופה האזרחית וצה"ל. לאחרונה התבטא גם ראש רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, כשאמר שקיום תעופה אזרחית ישראלית קל ואחראי יותר מאשר ניהול תעופה בינלאומית בנתב"ג בימי מלחמה.

עם זאת, במבט קדימה ובפרספקטיבה של שנתיים וחצי בדיוק מאז אותו יום שחור ב-7 באוקטובר 2023, לענף התעופה כבר יש פחות או יותר לוח זמנים, או יותר נכון לומר סדר מסוים של הערכות, בכל הנוכע לחזרתן של חברות התעופה הזרות לישראל - ביום שזה יתאפשר.

בשנתיים וחצי הללו למדנו מי בדרך כלל הראשונות לשוב, מי הזהירות יותר, מי לוקחות את הסיכונים הנמוך ומעכבות את חזרתן לארץ ומי נעלמו ב-7.10 מנתב"ג ולא שבו בכלל עד היום.

נדגיש כי מדובר בהערכות שאינן מבוססות על הארכת השעיית הטיסות עליה מכריזות חברות התעופה בזו אחר זו, אלא בהתבסס על מה שלמדנו בשנתיים וחצי האחרונות.

מהמזרח התיכון לכל העולם

ניתן לחלק את קבוצות החזרה של חברות התעופה לנתב"ג לפי אזורים: המזרח התיכון ואפריקה, אירופה, וצפון אמריקה. באשר למזרח המצב מעט שונה, בשל מיעוט חברות התעופה המפעילות קווים מאסיה לישראל, אך ניגע גם בעניין זה בהמשך.

צילום: Etihad

הראשונות לשוב לישראל, ככל שיתאפשר, הן הקרובות אלינו פיזית ואפילו גם קצת מנטלית. החברה הלאומית של איחוד האמירויות Etihad, ולצדה FlyDubai, אחותה הקטנה של Emirates. שתיהן טסו לישראל וממנה לאורך מרבית חודשי המלחמה ועושות מאמצים אדירים לשוב ולהפעיל את "הרכבת האווירית" הפועלת בשגרה בין נתב"ג לבין דובאי ואבו דאבי.

חברה נוספת שמשתדלת להפעיל את הטיסות שלה גם בימי מלחמה בקו לתל אביב היא החברה האתיופית. Ethiopian Airlines שכמו FlyDubai ואתיחאד לא כפופה לכללי התעופה הנוקשים של האיחוד האירופי, פועלת רבות לחידוש טיסותיה בקו אדיס אבבה-תל אביב, בכל תקופה בה הדבר אפשרי.

אירופה: ממזרח למערב

ואם כבר הזכרנו את האיחוד האירופי, הרי שכאן הסיפור קצת מסתבך. רשות הבטיחות בתעופה האירופית, EASA, הפועלת מטעם האיחוד, היא המכתיבה המרכזית בפעילות החברות מהיבשת - לישראל וממנה - למרות שבהגדרה פעילותה היא בגדר המלצה בלבד.

מטוס לופטהנזה. צילום: עמית קוטלר

בפועל, צריך לחלק את היבשת לחברות המזרח אירופיות שלוקחות את ההמלצות בקלות יתרה, והמערב אירופיות המתייחסות אליהן כמחייבות.

חברות מזרחיות כמו אלה מפולין, רומניה והונגריה (כולל Wizz Air) צפויות לשוב מהר יותר מאלה המערביות. למרות הרכישה של החברה הטורקית את Smartwings, גם החברה הצ'כית לשעבר הנמצאת ביחסים עמוקים עם התעופה הישראלית, צפויה לשוב מוקדם מהחברות במערב אירופה.

מנגד, כל עוד ברשות הבטיחות מפרסמים הודעות אזהרה על טיסות לנתב"ג, מרבית חברות התעופה המערב-אירופיות ממשיכות ומאריכות את השעיית טיסותיהן. וכך, אנחנו רואים את הארכת ביטולי הטיסות לישראל מתחדשת בכל פעם מחדש אם זה בחברות של קבוצת לופטהנזה ואחרות. קבוצת לופטהנזה, על סמך ניסיון העבר, היא גם סמן הדרך.

צילום: אייר פראנס

עם הסרת אזהרת הטיסה לישראל, אנחנו צפויים לראות את החברות חוזרות ב"דומינו הפוך", ממש כמו בעצירת הטיסות (רק בכיוון ההפוך כאמור), אם כי באופן איטי יחסית אם נסתמך על מה שקרה עד היום.

יש לציין כי אייר פראנס כן עשתה מאמצים גדולים בעבר לשוב לישראל בזמנים שהדבר התאפשר ולאחריה גם חברות התעופה הנוספות מהיבשת.

צפון אמריקה: תכנון שונה בטיסות לטווח רחוק

כאשר מדובר על חברות התעופה מארצות הברית ומקנדה הסיפור מעט שונה. תכנון טיסות לטווח ארוך מתבצע באופן שונה מטיסות לטווח קצר (אירופה, למשל) בשל אורך הטיסה, אך ללא קשר ניתן להגדיר את חברות התעופה האמריקאיות כשמרניות בכל הנוגע לבטיחות הטיסות לישראל.

צילום: Shutterstock

נכון להיום United ו-Delta Air Lines האריכו את השעיית הטיסות עד לאחר הקיץ, כלומר עד תחילת ספטמבר. American Airlines שהייתה אמורה לשוב לישראל אחרי היעדרות של שנתיים וחצי כמעט, האריכה נכון לעכשיו את השעיית הטיסות עד יולי. גם אייר קנדה נחשבת שמרנית ולוקח טווח ביטחון נרחב יותר בכל הנוגע לחידוש הקווים לנתב"ג.

העבר מלמד כי גם אם המלחמה תסתיים וחברות תעופה יחלו להפעיל מחדש את הקווים לישראל, לחברות מצפון אמריקה יקח עוד זמן רב עד שישובו לישראל.

המזרח הנעלם

גם בשגרה, מספר החברות המפעילות קווים מהמזרח לישראל מצומצם יחסית. כבר מ-7.10.23 נעדרות ממפת הטיסות בישראל קוריאן אייר וקתאי פסיפיק. שתי חברות שונות בהתנהלותן הן האינאן הסינית ואייר אינדיה, שדווקא עושות מאמץ לשמר את הקווים הפעילים בין הודו וסין לבין ישראל.

בואינג 777 של אייר אינדיה בהמראה מנתב״ג. צילום: עומר נורי

בשורה התחתונה, אין לחשוב כי עם סיום המלחמה נראה את שלל חברות התעופה מרחבי העולם עטות על נתב"ג. בין אם זה בשל התכנון לטווח ארוך, הקשבה לרשויות הבטיחות האזוריות או שיקולים נוספים של חברות התעופה עצמן (כדוגמת הסטת המטוסים ליעדים אחרים), וגם אם מדובר בהפסדים כלכליים עבורן, החזרה תהיה הדרגתית ולצערנו גם איטית.