״אנחנו מנהלים שיחות עם משרד התיירות וחברות תעופה נוספות״

בדיוק שנה חלפה מאז ספג ענף התיירות הישראלי טלטלה משמעותית. מבצע "צוק איתן" שהתפרס על פני קרוב לחודשיים, הוביל לירידה ניכרת בהיקף התיירות הנכנסת למדינת ישראל ולעצירה מדאיגה בהזמנות עתידיות. על אף שלא נכנסה רשמית למשוואת האזורים מוכי הרקטות מרצועת עזה, גם העיר אילת, אחד ממעוזי התיירות החשובים של מדינתנו, נחלה תקופה לא פשוטה. תוסיפו לכך את ירידת ערכו של הרובל והמשבר ברוסיה לצד היעדר אטרקציות וחוסר התחדשות בבתי מלון, ותקבלו הרבה חומר למחשבה עבור קברניטי התיירות בעיר.

 "שמנו שני נושאים על סדר היום – חיזוק תשתיות התעופה והתיירות בעיר".

"כמו הרבה אזורים אחרים במדינת ישראל, 'צוק איתן' פגע בנו", פותח בדבריו ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שהתפנה השבוע מעיסוקיו התכופים לטובת ראיון מיוחד עבור 'פספורט', בו התייחס בהרחבה לענף התיירות המקומי, לאתגרים הניצבים בפניו וכן למסכת התחדשות רחבת היקף שעתידה לעבור העיר הדרומית בשנים הקרובות. "אנחנו עדים למגמה של 'פיקים' – עליות וירידות בהיקפי התיירות מחו"ל שהחלו בקיץ שעבר לאור המצב הגיאופוליטי באזורינו. המציאות לצערנו מכתיבה את הלך הרוח. ידוע כי ענף התיירות הוא הראשון שנפגע כתוצאה ממשברים ביטחוניים, כך שבין אם נרצה ובין אם לא, עלינו להתמודד".

על רקע עלייתם של כוחות איסלאמיסטיים קיצוניים בחצי האי סיני, יש חשש להסלמה שעלולה לפגוע בעיר?

"חגורת המיגון שהעיר אילת זוכה לה ראויה להערכה, בין אם באמצעות יחידות צבא מתוגברות. יחידות צבא המתניידות בשטח, סוללת כיפת ברזל, גדר אפקטיבית המונעת הסתננויות ואירועים ביטחוניים, ועוד שלל פעילויות נוספות. זה נכון שהייתה תקופה של כאוס במהלך המשטר הקודם בחצי האי סיני, אבל אני סבור שכיום הריבון המצרי בראשות סיסי, מבין שהקיצוניים הללו הם גורם סרטני שמחסל את המשטר שלו ופוגע בתיירות. אנחנו רק צריכים לקוות שהוא יצליח במאבק שלו נגדם. אם הוא לא יצליח, ברור לכולנו שזו תהיה משימה שלנו. מה שבטוח – התיירות לאילת ממשיכה כסדרה. לא נאפשר לאף אחד לפגוע בה".

ובכל זאת, המשבר ברוסיה פגע בתיירות ובאופן ניכר.

"האוכלוסייה הרוסית שהגיעה לאילת במשך השנים היא אוכלוסייה מצוינת. היו תקופות שידענו להביא 6-7 טיסות צ'רטר משם. קרה מה שקרה, אבל כיום אנחנו משקיעים מאמץ גדול על מנת להשיב את התיירות מחו"ל לעיר באמצעים מגוונים ושונים. כשניתחנו את הנתונים – אנשי האוצר, משרד התיירות, התאחדות בתי המלון ואנחנו אל מול המשבר- חשבנו כיצד מייצרים תעדוף לעיר אילת. שמנו שני נושאים על סדר היום – חיזוק תשתיות התעופה והתיירות בעיר.

אנחנו שואפים שיגיעו כמה שיותר חברות תעופה לאילת, ובצורה שכזו לחשוף את אילת לקהלים חדשים. בסופו של יום, כל תייר חדש שמגיע ארצה מכניס כסף לקופת המדינה. זה הרי אינטרס של כולנו. חשוב לציין גם שדה התעופה החדש שעתיד להיכנס לפעילות מבצעית כבר ברבעון הראשון של 2017. קיימת השקעה גדולה באילת. ראש הממשלה מבין את החשיבות, שר התיירות החדש מבין את החשיבות. אילת היא לא סתם עיר, אלא עוגן כלכלי-תיירותי למדינת ישראל, ועל כן ההשקעה בה חשובה מאין כמוה".

כאשר יצחק הלוי מתייחס לתחום התעופה בעיר, עולה כמובן הידיעה הרועשת של התקופה האחרונה לפיה חברת הלואו קוסט 'ריינאייר' תפעיל החל מחודש נובמבר הקרוב טיסות ישירות לעיר ממזרח אירופה (קרקוב, קובנה ובודפשט). "מבלי להרחיב יותר מדי, אני יכול לספר שזו רק סנונית ראשונה. אנחנו מנהלים שיחות יחד עם משרד התיירות עם חברות תעופה נוספות. היו ימים שהגענו ל-35 טיסות צ'רטר שבועיות שנחתו באילת. המטרה שלנו היא להחזיר את המספרים הללו ואף לשבור שיאים חדשים. המשמעות של הצעדים הללו תוביל למאות אלפי תיירים בשנה שיגיעו לישראל – לשם אנחנו חותרים".

אפשר להגדיר את הכניסה של ריינאייר לישראל והבחירה שלה באילת כצעד מכונן לתיירות הישראלית?

"יותר משאני שמח על הפעולה הזו, אני מאמין שבעקבות הצעד הזה העיר אילת תזכה להרבה תיירים חדשים. אני תמיד אומר שהעיר אילת קיימת משתי סיבות מרכזיות: האחת לשמש כשער הדרומי של מדינת ישראל לצורך ניידות ושינוע סחורות לצד היותה עיר תיירות. כל יוזמה שמחזקת את התיירות בעיר היא מבורכת ומתחזקת את ההשקעה. אני שמח שבמשרד התיירות, באוצר ובהתאחדות בתי המלון מבינים את הפוטנציאל, ורוצה שוב לברך את ריינאייר על הבחירה באילת".

 "אילת היא לא סתם עיר, אלא עוגן כלכלי-תיירותי למדינת ישראל"

עם הפנים קדימה

על פי נתוני משרד התיירות והתאחדות בתי המלון באילת, פקדו את העיר הדרומית ב-2014 כ-2.7 מיליון תיירים בשנה, מתוכם בין 10-12% המוגדרים כתיירות נכנסת. על אף נתונים הללו, יצחק הלוי מאמין כי מגמת העלייה תגיע ובגדול. "אנחנו פועלים בכל החזיתות האפשריות על מנת להגיע למצב שבו בטווח הנראה לעין נספור 4 מיליון תיירים באילת, עם כמות של 30% תיירות נכנסת".

על פניו הכול טוב ויפה, אבל איך עושים זאת?

"עיריית אילת בהנהגתי הניחה תכנית רב שנתית לנושא התיירות למשרדי הממשלה ולגורמים השונים, תכנית שיודעת לטפל בכל אותם נושאים הטעונים טיפול. אנחנו כרשות מקומית וכהנהלת עיר שמבוססת על תיירות רואים בתכנית הזו כעוגן חשוב ביותר. לשמחתי, אנחנו מתרשמים שנפלנו לאוזן קשובה, הן במשרד התיירות ובמשרדים אחרים. אחד הנושאים הראשונים שדיברנו עליהם הוא למשל הצורך בגידול במספר בתי המלון. כיום בעיר יש 12 אלף חדרי מלון והתכנית הראשונה שיש להתניע תוך דילוג על חסמים בירוקרטיים, היא להוביל הקמה או הרחבה שתכלול 8000 חדרים נוספים.

יחד עם זאת, אנחנו פועלים להעלאת כמות האטרקציות בעיר שיגדילו את משך הזמן והאפשרויות המצויים בעיר. קח למשל את בריכת הכרישים במצפה התת ימי, המזרקה הצבעונית ואטרקציות נוספות שזוכות לביקורות נהדרות. יחד אליהם אנחנו מתכננים הקמה של פארק מים, מרכז קונגרסים רב תכליתי לטובת ירידים, תערוכות ואירועים נוספים. בנוסף, אנו פועלים להקמת קריית ספורט בהשקעה של כ-50 מיליון שקלים שתכלול אצטדיון כדורגל, אתלטיקה, ארנה, מגרשי טניס ובתקווה גם בריכה אולימפית. ייבנה בעיר מתחם מגרשי גולף מדבריים, אנחנו עובדים על פרויקט הקמת 'טיילת השלום' מטאבה לעקבה. האתגרים והפעילויות הן רבות – ואנחנו כאן על מנת שהן ייצאו לפועל".

אתה נשמע אופטימי.

"בהחלט. הדבר הכי משמעותי שחשוב שאנשים יבינו הוא שתעשיית התיירות מהווה ערך אסטרטגי-כלכלי למדינת ישראל. העיר אילת בהגדרתה מוגדרת כעיר תיירות, ולכן ההשקעה בה היא משתלמת בצורה בלתי רגילה. תמיד אמרתי שכמו שהעיר קאן בצרפת היא עיר שחביבה על כולם, כך צריכה להיות אילת כ-'בונבוניירה של מדינת ישראל' שתניב למדינה הרבה הכנסות. אנחנו בעירייה לא מפסיקים בעשייה ונעשה את הכול על מנת לקדם את התיירות לעיר אילת. זוהי המשימה של כולנו".

"שאנשים יבינו שתעשיית התיירות מהווה ערך אסטרטגי-כלכלי למדינת ישראל"