"לקבל את משרד התיירות היה אחד הקרבות הפוליטיים הקלים שניהלתי בחיי"

יריב לוין מכהן פחות משלושה חודשים כשר התיירות, אך למרות התקופה הכל כך קצרה שלו כשר, עושה רושם שלוין למד היטב את הבעיות איתן מתמודד המשרד, את מה שצריך לעשות כאן כדי באמת להביא תיירים לישראל.

בניגוד לקודמיו לוין גם נמנע מלזרוק לאוויר מספרים מפוצצים של התחייבות למספר התיירים, שהוא רוצה שיגיעו לכאן. לוין מאד לא מרוצה ממה שנעשה במשרד התיירות עד כה, אבל גם מבטיח שאצלו לא תהיינה ועדות מיוחדות ויתפרסמו דוחות נוספים שלא ייושמו. "אני חושב שאפשר להגיד באופן ברור שלענף התיירות יש פוטנציאל עצום. הוא נמצא כיום במקום מאד נמוך ביחס לפוטנציאל הזה, ויש אתגר מאד גדול להביא אותו למקום אחר", אומר לוין בתחילת הראיון המיוחד עימו קיימתי לרגל גיליון ה 600 של עיתון פספורט שיצא לאור אתמול (רביעי).

 מה זה אומר מקום מאד נמוך?

"קודם כל, במדד הכי חשוב של מספר התיירים המגיעים לכאן. הוא נמצא במקום נמוך גם בהרבה היבטים אחרים, החל מהמעמד של המשרד הזה ביחס למעמד של משרדי ממשלה אחרים. אני יכול לתת דוגמא. נדהמתי לגלות, שלמשרד התיירות לא היה בכלל נציג במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. הצלחתי לפני שבועיים בישיבת הממשלה להביא לכך, שיהיה נציג של משרד התיירות, והדבר אמור לעבור בהצעת חוק ממשלתית בכנסת. זה בא לידי ביטוי גם תקציבית וגם בשורה של סמכויות רגולטוריות, שכמעט לא קיימות מבחינת המשרד. מתייחסים אליו כבן חורג ולא כמנוע צמיחה למשק".

 תצליח לשנות את זה? בתקציב המדינה החדש גם לוקחים ממשרד התיירות תקציבים?

"אנחנו בנקודה נמוכה גם בהיבטים האלה. בהיבט של שיתוף הפעולה של המשרד מול משרדי הממשלה האחרים, אתה רואה שסדרי העדיפויות של המשרדים, שיש להם נגיעה לתיירות, כמו תחבורה ופנים, עד היום התייחסו למשרד התיירות באופן שולי. את כל הדברים האלה צריך לשנות. בתקציב הנוכחי יש מאבק, כי יש באמת מצוקה תקציבית לא פשוטה. אני חושב שבסופו של תהליך יצטרכו להסתכל על השורה התחתונה, כאשר יש תוספות תקציביות, שמקבלים במהלך השנה. אני חושב שבסוף התיירות אולי לא תקבל את כל מה שהיא צריכה, אבל תקבל יותר ממה שקיבלה בעבר".

 השיווק של ישראל בעולם לא נעשה עד עתה באופן המיטבי. מה אתה הולך לשנות בהיבט הזה? זה גם משרד, שהתחלפו בו הכי הרבה שרים בשנים האחרונות, וכל שר חדש הקים ועדות ושינה את הקונספציה של המשרד. מה האג'נדה שלך מבחינה זו?

"קודם כל, אני בהחלט מוכרח לומר שלקבל את  משרד התיירות היה אחד הקרבות הפוליטיים הקלים ביותר שניהלתי בחיי, כאשר לא היה מולי שום יריב אמיתי. אף אחד לא רצה את המשרד הזה".

ואתה רצית אותו באמת?

"אני רציתי באמת. אתה יכול אפילו למצוא ראיונות שלי משנת 2009, כאשר אמרתי שאני רוצה את המשרד הזה. אני בהחלט באתי למשרד, משום שאני מאמין בפוטנציאל הגדול שיש לענף הזה, ומשום שהנושא מעניין אותי. אני בהחלט לא רואה במשרד שום תחנת מעבר בדרך לתפקיד הבא. אני בהחלט רואה בזה פסגה וזכות גדולה. אני מאד מקווה שיהיה לי זמן ארוך כדי לבצע דברים בתפקיד".

השר שיצא והשר שנכנס - עוזי לנדאו ויריב לוין צילום: הדס פרוש – פלאש 90

 יש אומרים שמשרד התיירות הוא משרד שולי?

"לא, אני חושב שאני בהחלט לא יכול להתלונן על מידת ההשפעה שיש לי גם בנושאים אחרים. אני בהחלט רואה בזה תיק מרכזי, חשוב, בהחלט תיק שעד היום לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל. אני מקווה מאד שאצליח ליצוק בו תוכן כזה, שאחר כך יהיו עליו הרבה קופצים".

לוין ממשיך ומציין: "אני מוכרח לומר שהמשרד עושה לא מעט דברים  טובים ויש בו גם כוחות טובים, אבל אני מסכים שצריך לרענן הרבה מהתפיסות של המשרד ולשנות הרבה מאד תחומים. בוודאי בתחום השיווק  צריך לעשות לא מעט שינויים, שמרגישים אותם כבר עכשיו. בין היתר, אני חושב שאנחנו צרכים לקיים שיווק הרבה יותר מכירתי. לא לקיים רק קמפיינים, שמנותקים מהיצע מושבים ומטוסים, אלא לעבוד במשותף עם התעשייה על בסיס קבוע כדי ליצור ביחד את החבילות, ההצעות. לוודא  שהתעשייה פועלת, מקדמת דברים, כאשר אנחנו נהיה שם כדי לתמוך ולעזור לה. כדי להתאים את הפרסום שלנו להיצע שהתעשייה יודעת לתת, לנסות לתת תמיכה. למשל, כשחברת תעופה באה ואומרת: בחודש הבא יש לי הרבה מאד מקומות פנויים למקום מסוים, בואו ותתנו לי תמיכה שיווקית. חשוב גם להגביר את הביטחון של כל מי שבא לעבוד בישראל, שכדאי להשקיע כאן ויש עזרה של המשרד בכל פעם שנתקלים בקושי. דבר נוסף, צריך לשחק יותר במגרש של האינטרנט, שכמעט לא היינו שם. אנחנו בהחלט נראה את ישראל הרבה יותר מפרסמת ומופיעה באתרים, שהנוסעים משתמשים בהם כיום. הדבר השלישי, שהוא בעיני חשוב מאד,  זה מיקוד. יש כמה שווקים, גם מסורתיים, כמו ארה"ב וגרמניה, וגם חדשים, כסין, הודו וברזיל, שאנחנו צרכים לפרוץ אליהם. אני חושב שאפשר לפרוץ למקומות נוספים באסיה, כמו הפיליפינים. אני חושב שצריך לעשות מאמץ מאד גדול להעמיק את החדירה למקומות האלה על פני פיזור רוחבי, שמשאיר אותנו עם תקציבים לא מספיקים בכל המקומות. עוד נקודה שחשובה היא שיתוף פעולה. ישראל חייבת לקדם הסכמי שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, בעיקר כשמדובר ביעדים של מדינות מקור רחוקות, כמו סין. אפשר לעשות שילוב עם עוד מקומות אטרקטיביים, וזה ימתג אותנו הרבה יותר טוב, אם נעשה זאת גם עם מדינות באירופה. נדרשת בהחלט חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. צריך מספר יותר גדול של קמפיינים, אבל כאלה שמשאירים רושם. יש לנו גם בתחום הזה אתגר גדול".

 מה קורה עם דירוג בתי המלון? הנושא הפך לבדיחה, כשמלבד רשת ישרוטל אף רשת לא הצטרפה להליך. מתי אתה מתכוון לעשות סוף לפארסה הזו?

"אני מוכרח להגיד בכנות, שהמציאות הנוכחית של דירוג בתי המלון בלתי מתקבלת על הדעת. אם הנושא באמת חשוב, לא יכול שאחרי שנתיים יצטרפו אליו רק שבעה בתי מלון. המשרד נמצא בפרשת דרכים, לאן ממשיכים. האפשרויות הן בקשת רחבה. החל מלבטל את העניין הזה עד להגיע למצב של הפיכת הדירוג לחובה. אני שומע את נציגי המלונאים, גורמים אחרים, את חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, ואני חושב שבסופו של דבר, נצטרך להגיע להחלטה. ההחלטה עדיין לא התקבלה. אני מוכרח לומר, שלדבר הזה יש חשיבות, אך אני לא רואה בו כדבר המרכזי, שהמשרד צריך לעסוק בו. אני לא חושב שהוא לב וליבת העבודה שלנו, ואני חושב שהנושא קיבל משקל יתר על פני דברים מאד חשובים כשיווק, הסרת חסמים לבניית בתי מלון והגדלת היצע המלונאות. לא על זה תקום או תיפול התיירות בישראל. צריך לזכור גם שמעבר לדירוג חובה משמעותו השקעה של מיליוני שקלים מהמשרד, וזה יבוא על חשבון דברים אחרים, ואני לא בטוח, שנכון שזה יבוא על חשבון מענקים לבניית מלונות 3 כוכבים או על חשבון השיווק שלנו בסין או בריו או השקעה בתשתיות באתרי תיירות".

מה היעד, מספר התיירים אליו אתה רוצה להגיע?

"אני רוצה להגיע לכמה שיותר. אני חושב שכל הניסיונות להציב כל פעם מספרים הם לא רציניים".

 למדת מהכרזות העבר, שלא היה להן סיכוי?

"אני לא חושב שזה היה רציני. זה תלוי בהרבה דברים, שלא תמיד יש לך עליהם שליטה. צריך לאתר את החסמים. ואני יכול להוסיף למה שאמרתי, כמו מקומות, שאין מהם תעופה מספיק או בעיות ויזות וכו'. אם נדע להוזיל את עלויות אגרות התעופה, ולדעת שיפרקו את המטוסים במהירות, נוכל להביא הרבה יותר טיסות לואו קוסט, ממה שיש לנו כיום, טיסות מסין ועוד מקומות במזרח הרחוק".

 אתה מדבר על עוד לואו קוסט. אל על, ארקיע וישראייר יתמרמרו...

"צריך לדאוג שלישראל יהיו חברות תעופה טובות ויציבות, גם למשק ולעיתות חירום, אבל המשמעות לא לחסום ולמנוע מאחרים. ככל שנרחיב את העוגה ונדע להגן על חברות התעופה, היכן שהן צריכות הגנה, כולם ירוויחו, כי התנועה תהיה יותר גדולה. מלבד החברות הזרות אנחנו זקוקים למערכי השיווק שלהן, לסוכנים המקומיים. יש לנו עניין, שכמה שיותר חברות ובהיקפים יותר גדולים יטוסו לכאן".

.