משרד התחבורה ורש"ת טיפלו באופן כושל בפיתוח תשתיות

על פי דו"ח המבקר שהתפרסם היום (ד', 28/10), משרד התחבורה ורשות שדות התעופה טיפלו במשך שנים באופן כושל בכל הנוגע לפיתוח של תשתיות תעופה פנים ארציות.

עוד נכתב בדו"ח, כי כשש שנים לאחר מועד החלטת הממשלה 4463, משרד התחבורה טרם אישר תכנית אב לתשתיות תעופה לשדות תעופה ולמנחתים, וכשנתיים מהמועד שנקבע בחוק הטיס התשע"א-2011 (להלן: חוק הטיס), טרם הסתיים תהליך הרישוי של שדות התעופה אילת וחיפה, ושניהם פועלים ברישוי זמני.

משרד מבקר המדינה בדק את התכנון, הפיתוח והתחזוקה של שדות התעופה הפנים ארציים ושל המנחתים, בין החודשים אוגוסט 2014 עד מרץ 2015. הבדיקה נעשתה ברש"ת, בשדות התעופה הפנים-ארציים, ברשות לתעופה אזרחית, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד האוצר.

הדו"ח מתייחס לנושאים הבאים:

ניצול תקציב הפיתוח - על אף שמבקר המדינה העיר בעבר על אחוזי ביצוע נמוכים של תקציבי פיתוח, ועל אף שמנכ"ל רש"ת התחייב בדיון ועדת הביקורת של הכנסת בינואר 2014 כי רש"ת תגיע לאחוזי ביצוע גבוהים יותר, אחוזי הביצוע של תקציבי הפיתוח עדיין נמוכים בכ-70% מתקציב הפיתוח בכלל, ובכ-50% מתקציב הפיתוח של שדות התעופה הפנים ארציים בפרט. בתקציב הפיתוח של רש"ת לא מופיע פירוט תקציבים לפיתוח כל אחד משדות התעופה שלה. למעט ההשקעה הגדולה להקמת שדה התעופה תמנע, רוב השדות הפנים ארציים האחרים אינם נלקחים בחשבון במסגרת תכניות הפיתוח השנתיות ותכנית הפיתוח הרב שנתית של רש"ת.

שירות לנוסע ותנאים נלווים בשדות התעופה הפנים ארציים - בנוהל הפיקוח של רת"א אין הנחיות לביצוע בדיקות הנוגעות לשירות לנוסע או לתנאים הנלווים בשדות התעופה וכי רת"א אינה בודקת נושאים אלה במסגרת הבקרות שהיא עורכת בשדות התעופה השונים. כמו כן, הנהלת רש"ת לא עמדה על שיפור רמת השירות לנוסע ונושא זה כלל לא נבחן. הנהלת רש"ת והנהלת חטיבת מסופי גבול ושדות התעופה הפנים ארציים (להלן - חטיבת שתפ"א) לא ערכו בחינה כלשהי, לא מיסדו קריטריונים או מדדים לרמת השירות לנוסע ולא הגדירו מדדים בנושא.

פינוי שדה התעופה הרצליה - במשך כארבעה עשורים לא פעלו רש"ת ומשרד התחבורה באופן ראוי ומספק להסדרת שדה התעופה הרצליה. עקב כך נפגעו הסיכויים להסדרתו בפועל ולהרחבת הפעילות בו. עוד נכתב כי למרות החלטת הממשלה על פינוי שדה התעופה הרצליה בשנת 2009, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2015, לא הכין משרד התחבורה חלופה ראויה לשדה התעופה הרצליה ולא נקט את הפעולות הנדרשות לדחיית פינויו וזאת לנוכח החשש להשלכות החמורות שבפינויו על התעופה הכללית.

פינוי שדה דב - הממשלה החליטה על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושי השדה וכי משרד התחבורה לא הנחה את גורמי המקצוע, כגון רת"א או רש"ת, לבחון את היתכנותה של תכנית לבחינת מסלול חלופי בשדה דב, ולא נמצאו מסמכים או כל אסמכתה אחרת המעידים על בדיקת נושא זה.

בקרת מנחתים - בשנים 2014-2012 עסקה רת"א בפיתוחם של שני מנחתים בלבד מתוך כ-40 מנחתים קיימים. במשרדי רת"א לא נמצאו מסמכים שיתמכו במדיניות השקעה זו או יסבירו אותה וכי עד מועד סיום הביקורת לא השלימה רת"א את אישורם של נהליה הפנימיים העוסקים בנושא המנחתים - נוהל פיקוח במנחת ונוהל הקצאת תקציבי פיתוח.

ההמלצות העיקריות של מבקר המדינה באשר לפיתוח ותחזוקת שדות תעופה פנים ארציים:

על משרד התחבורה, על רת"א ועל רש"ת, בתיאום עם מערכת הביטחון ומשרד הפנים, להשלים בהקדם האפשרי את תכנונה ואישורה של תכנית אב לשדות תעופה ולמנחתים, וכן למבנה עתידי של התעופה האזרחית הפנים ארצית.

על הנהלת רש"ת לשפר באופן ניכר את ניצול תקציבי הפיתוח, ובהם גם התקציבים המיועדים לפיתוח שדות תעופה פנים-ארציים. כמו כן, על רש"ת לשנות את מבנה תקציב הפיתוח והצגתו כדי לשקף את פעילותה בכל אחד מהשדות הפנים-ארציים. 

על רת"א לכלול במסגרת הבדיקות שהיא מבצעת באופן שוטף בשדות השונים גם את בדיקת השירות לנוסע ואת השירותים הניתנים בשדות התעופה הפנים-ארציים.

על משרד התחבורה ועל רש"ת למנוע פגיעה אפשרית בתעופה הפנימית במדינה, ולמצוא ללא כל דיחוי חלופות ראויות וזמינות לפעילות המתבצעת בשדות התעופה הרצלייה ושדה דב."

לסיכום: "שדות התעופה הפנים ארציים הם תשתית לאומית חשובה המאפשרת את חיבורה של המדינה עם העולם ואת חיבורה של הפריפריה עם מרכז הארץ. כמו כן, שדות התעופה מאפשרים להכשיר אנשי תעופה במקצועות השונים, והם משמשים גם בסיס לפעילויות שונות שלא ניתן לספקן באמצעות תשתיות אחרות".

ממצאי הדו"ח מצביעים על הטיפול הכושל של משרד התחבורה ושל רש"ת, במשך שנים ארוכות, בכל הקשור לפיתוח תשתיות תעופה פנים ארצית במדינה ותחזוקתן. המצב חמור במיוחד לנוכח החלטות הממשלה לסגור את שדות התעופה הרצל, בלי שהוכנו להם חלופות מתאימות, והכול תוך כדי פגיעה קשה בתעופה הפנים ארצית. הצורך בהסדרת הנושא ידוע כבר שנים רבות, ואף על פי כן הממשלה, משרדי התחבורה והביטחון ורש"ת לא טיפלו כנדרש בתכנון לטווח הארוך של שדות תעופה פנים ארציים, ברישוי ובפיתוח כנדרש.

מערכת הביטחון היא המשתמשת העיקרית במרחב האווירי, ובכלל זה בחלק מהשטחים החלופיים המיועדים לשימוש התעופה האזרחית. הדבר מחייב אותה לשמש גורם משמעותי בקידום חלופות לשדות המיועדים לסגירה. בעניין מנחת עין שמר, אין מקום לפרשנות חד-צדדית של משרד הביטחון בנוגע להחלטת הממשלה. מאחר שהמחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה בנושא המנחת אינה מאפשרת את קידום הנושא, יש להביאה בהקדם לפני שני השרים ובמידת הצורך לפני הממשלה כדי להכריע בעניין.

זאת ועוד, על הממשלה לעמוד על יישום החלטותיה ולעקוב ביתר שאת אחר התקדמות יישומן, ובמידת הצורך לפעול להכרעה במחלוקות ולהסרה של החסמים המעכבים את פיתוחם של שדות התעופה החלופיים".