האם ניתן היה למנוע את אסון ההתאבדות של טייס ג'רמן ווינגס?

בכנס התעופה האזרחית הבינלאומית של מכון פישר ורשות התעופה האזרחית התייחסו מרבית הדוברים לנושאי בטיחות התעופה.

ד"ר מנחם גלברד, פסיכולוג, העומד בראש צוות העוסק בנושא מיון מועמדים לטייס וזיהוי סיכון אובדני של טייסים פעילים, הציג את השאלה: האם ניתן היה למנוע את אסון התעופה הטרגי  בעקבות התאבדותו של טייס ג'רמן ווינגס? והאם אפשר למנוע בעתיד מצבים של טייס מתאבד המרסק את מטוס הנוסעים.

הצוות בראשותו של ד"ר גלברד, העוסק מזה חודשים בנושא, גיבש מתודולוגיה, שתאפשר לחברות תעופה לטפל בנושא באופן יעיל ככל האפשר. אחת המסקנות המרכזיות של הצוות: אין התייחסות לבעיה הנפשית של הטייס או המועמד לטייס. הנטייה היא להתייחס לבריאות הגוף ולא לבריאות הנפש. לכן על חברת התעופה לתת את הדעת במלא הרצינות לבחינת מצבו הנפשי של הטייס בשלב המועמדות ובשלב שהוא פעיל. הצוות גם המליץ על תוכנה אינטראקטיבית של ראיון בן עשר דקות עם הטייס, שהוא עשוי להוות אינדיקציה ראשונית לבדיקה מעמיקה יותר.

ד"ר גלברד הדגים מקרים קודמים, שהתבהרו בדיעבד והעידו על סיכון אובדני של טייסים. טייס איג'יפט אייר, שהתרסק באוקיינוס האטלנטי בטיסה מניו יורק לקהיר עם 217 נוסעים, בעקבות מורת רוח על הודעת ההנהלה יום לפני הטיסה, שלא יטוס עוד לארצו הברית. או הטייס הסינגפורי, שהתרסק לתוך נהר עם 97 נוסעים עקב בעיות כלכליות.

ד"ר גלברד ציין שכבר לפני שנים גם בארץ וגם באירופה היו המלצות לבחינת ההיבטים הנפשיים של הטייס, והאחריות לאי טיפול בנושא מוטלת על כל הגורמים, והזיהוי המוקדם הוא כלי משמעותי להקטנת הסיכון.

ג'ו סולטנה, מנהל רשת נתיבי הטיסה באירופה, יורוקונטרול, פירט את מסקנות הוועדה, שחקרה את הפלתו של המטוס המלזי באוקראינה בשנה שעברה מירי של טיל, והדגיש את הצורך הבלי נמנע, במיוחד באזורי קונפליקט, להיות מוכנים לסכנה של ירי טילים לעבר מטוסים אזרחיים, ושיבח את רשויות התעופה בישראל המתמודדות זה מכבר עם הסיכון.