בוא נרקוד עד אור הבוקר: חוגגים בקרנבלים של ברזיל

הקרנבל בברזיל עשה את צעדיו הראשונים כבר במחצית המאה ה-19, כאשר בני המעמד הבורגני החליטו לחקות את התהלוכות הססגוניות ואת נשפי המסכות המסורתיות המהודרות שנשאו אופי אריסטוקרטי- אליטיסטי. כאלטרנטיבה קיימו הברזילאים תהלוכות ומסיבות רחוב בעלות אופי עממי,  שהפכו במהלך השנים פופולאריות יותר ויותר. לקראת סוף המאה הקרנבל בריו דה ז'נרו נשא כבר צביון  ממוסד ומאורגן, כאשר קבוצות התארגנו והכינו עצמם חודשים מראש לקראת הקרנבל.
 

ארבעה ימים רצופים של שכרון חושים

בסוף המאה ה-19 החלה המסורת של כתיבת שירים ומקצבים מתאימים לאופי העממי של הקרנבל. השירים היו קליטים מאוד ונכתבו במילים פשוטות ונגעו לליבם של כולם. מהשפעות מקצבי הסווינג והרגטיים, בהם שולבו מוטיבים מקומיים, התפתח סגנון הסמבה של היום.

עם השנים הפכה ההתארגנות הקבוצתית לקראת הקרנבל לממוסדת ומאורגנת והחלו לצוץ ברחבי ברזיל, ובמיוחד בריו, בתי הספר לסמבה (הבלוקוס) העוסקים במשך שנה שלמה בהכנות לקראת ההופעה בריו, והם מכשירים רקדנים, זמרים, מתופפים, וביניהם נערים וילדים,  לקראת הופעה בקרנבל. הקרנבל בברזיל נמשך ארבעה ימים רצופים של שכרון חושים, בהם שוכחים המקומיים את קשיי היום-יום ועול המחייה ומתמסרים עד כלות להנאות החיים: תהלוכות רחוב ססגוניות, בימות בכל פינה, ריקודים קצביים חושניים, מוסיקה סוערת, רקדניות בתלבושות מרהיבות, מעורטלות למחצה, מסיבות רחוב, אוכל ושתייה.

מופע רחוב מרהיב ומיוחד

אופי הקרנבל וסגנונו שונים ממחוז למחוז. המפורסם והנוצץ הוא הקרנבל בריו דה ז'נרו, ששיאו "מצעד המנצחות", שהגיעו לגמר, לאחר שנבחרו במהלך שבעת ימי הקרנבל, המתקיים ב"סמבודרומו", מעין רחוב, ומשני צדיו מריע הקהל לצועדים, ובו מתחרים בתי הספר לסמבה לעיני  אלפים רבים בתהלוכות, מסכות, ריקודים, מוזיקה, וסגנון התהלוכה של כל קבוצה משתנה בהתאם לנושא.

הקרנבל בריו נחשב ובצדק למפואר בקרנבלי ברזיל, אך לא מעט מתייחסים לקרנבל בסלבדור דה בהאייה כאותנטי ביותר, בהיותו עממי ופתוח וקשור יותר לפולקלור והמסורת המקומית.

הקרנבל הברזילאי הפך לשם מותג של קרנבל רחוב המוני וססגוני ומהווה מוקד משיכה לתיירים מרחבי העולם מידי שנה בחודש פברואר, הנוהרים כדי לקחת חלק במראות, בצבעים, בטעמים ובקולות של מופע רחוב מרהיב ומיוחד.