ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון: שיא המשבר בתיירות עוד לפנינו

ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בבית הספר לניהול מלונאות ותיירות ע"ש גילפורד גלייזר שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' אביעד ישראלי, צופה כי ענף התיירות הישראלי נמצא רק בראשיתו של המשבר ו"הרע מכל עוד לפנינו". "יש מספר מהלכים שיש לנקוט על מנת לצאת מהמשבר, אולם הבעיה היא שמנהלים אומרים שהם יודעים מה צריך לעשות אך לא יכולים לפעול", אמר. לדבריו, במקרים כאלו נכון לדרוש עזרה ממשלתית מפני שלכאורה, אין את מי להאשים.

ישראלי טוען כי הבעיה טמונה בגישת המנהלים שנוטים לבחור קודם בדרך של פיטורי עובדים על מנת להתמודד עם המשבר. "ענף המלונאות, למשל, מבוסס על שירות וחשוב שלמנהלים תהיה אוריינטציה שירותית הנמדדת ביחס לביצועים. יש מנהלים שהם חסרי פילוסופיה."

הפתרון, לדעתו, טמון בגיוס כוח אדם נכון ובסיוע ממשלתי. "הריבון לא משוחרר מאחריות למשבר. בסביבה עתירת משברים כמו ישראל יש צורך להחיל מדיניות משברית שתחובר למדיניות ניהולית של הסקטור הפרטי."

בהתייחסו לסוגיית סוכני הנסיעות, גילה ישראלי כי בשנים האחרונות המשבר במשרדים הולך ומחריף וסוכני הנסיעות איבדו את מיצובם. "מחקרים בניו זילנד מגלים כי סוכני נסיעות היו מוכנים להוריד את רמת הבטיחות של טיול מסוים בתמורה להעלאת הרווחיות. מחקרים אחרים בישראל מגלים כי תפקידם של סוכני הנסיעות כמקור מידע חשוב לתיירים הולך ונחלש. חשוב שסוכני הנסיעות בישראל יתמודדו עם המשבר בצורה שלא תפגע ואולי אף תחזק את מיצובם."
מחקריו של פרופ' ישראלי עוסקים בבחינת ניהול משברים בתעשיית המלונאות והתיירות. במחקר משותף שערך עם פרופ' אריה רייכל, דיקן בית הספר לניהול, הראה הממצא המרכזי כי קיים פער בין הפעולות שמנהלים מקנים להן חשיבות בהתמודדות עם משברים לבין הפעולות שבהן הם נוקטים בפועל. הפער המשמעותי ביותר היה בין החשיבות שמנהלים מקנים למהלכים של תמיכת הממשלה בשיווק הענף, לבין אי היכולת שלהם ליצר מהלכים משמעותיים בתחום זה. במקום להתמקד במהלכים חשובים אלה, מנהלים נאלצים להשתמש בשיטות הישנות להתמודדות עם משבר, הכוללות קיצוץ עלויות ובהן גם קיצוצים נרחבים בכוח אדם. מחקרים נוספים של פרופ' ישראלי מגלים קשיים נוספים בהתמודדות עם משברים מכיוון שמנהלים רבים אינם מגדירים כהלכה את מושג הביצועים בארגון.

לדבריו, ארגונים מלונאיים חייבים להביא בחשבון מדדים בעלי אוריינטציה יצרנית יחד עם מדדי ביצוע שירותיים . "חוסר הגדרה ברורה של מדדי טווח ארוך לביצועים בעסקים מלונאיים גורם להחמרת היכולת להתמודד עם משברים", מדגיש פרופ' ישראלי.

למשבר הנוכחי, הפוקד את הכלכלה הישראלית בכלל ואת המלונאות והתיירות בפרט התלווה גם משבר ביטחוני שנבע מההידרדרות בדרום וממבצע "עופרת יצוקה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בינואר 2009 חלה ירידה של כ- 11% בתפוסת המלונות בדרום וירידה חדה של כ- 32% בתפוסת החדרים במרכז הארץ. בהתייחס לתיירות, בינואר 2009 חלה ירידה של כ- 18% בכניסת תיירים לארץ וזאת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. "המשבר הנוכחי צפוי להיות ארוך ומשמעותי. הסיבה העיקרית לכך היא שבמשברים קודמים חלה האטה של פעילות כלכלית שהגיעה בשלבים מאוחרים יותר לפתחה של המערכת הפיננסית. המשבר הנוכחי שונה, מכיוון שהוא החל בהתמוטטות המערכת הפיננסית ורק עכשיו מתחילה ההאטה בפעילות העסקית". פרופ' ישראלי: "מכיוון שתיירות היא בחלקה הגדול פעילות עסקית המבוססת על צריכת מותרות, סביר להניח שהפגיעה בה תמשיך להיות משמעותית. זאת ועוד, חלק מהביקושים לתיירות ומלונאות הם ביקושים נגזרים – הכוונה היא לביקושים הנגזרים מפעילות אחרת . עם ההאטה בפעילות העסקית, יש לצפות שגם ביקושים נגזרים למלונאות ותיירות ימשיכו לסבול מהאטה משמעותית".

גם במשבר הכלכלי הנוכחי מורגשת אי-קיומה של תכנית ממשלתית כוללת למשק ובפרט - תכנית ממשלתית לתמיכה בענף התיירות. התכנית הממשלתית לתמיכה במגזר הפיננסי והתכנית לתמיכה במגזרים עסקיים שונים בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" נותרו בגדר מערך של מהלכים נקודתיים ולא התמצו לכלל תכנית כלכלית-לאומית להתמודדות עם המשברים העומדים לפתחה של מדינת ישראל. יתרה מכך, גם במשבר זה, לא קיימת תכנית להתמודדות ותמיכה עבור תעשיית המלונאות והתיירות. "חשוב להזכיר כי משבר מסוג זה דורש התערבות ותמיכה ממשלתית מכיוון שהוא נכפה על התעשייה ולא נבע ממהלכים שגויים של התעשייה. בנוסף, מחקרים מגלים כי מנהלים יודעים מה עליהם לעשות בתקופות משבר. למרות זאת, תכנית תמיכה והתמודדות עם משבר זה טרם נבנתה", אומר פרופ' ישראלי.