עמי אתגר: "יש לנו תחרות גדולה עם חברות במזרח ירושלים"

עמי אתגר, נחשב לאחד האנשים המנוסים, הוותיקים והמקצועיים בענף התיירות. לא סתם, אתגר, כלכלן במקצועו, משמש כבר 18 שנה כמנהל כללי של לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל.

עמי, מה אתה יכול לספר על הפרידה שלכם מהחברות בהתאחדות סוכני הנסיעות והיציאה של הלשכה לעצמאות?
"אני חייב לציין בפתיחת דברי, שמה שאני אומר זה דעתו של יו"ר הלשכה, שמואל מרום. הפרידה שלנו מהתאחדות סוכני הנסיעות הייתה התאמה למצב החדש. מצב בו הרבה חברות רוצות להיות חברות בלשכה, ועוסקות רק בתיירות נכנסת. בהיסטוריה, לפני 50 שנה, כל מי שעסק בתיירות נכנסת התחיל את העבודה שלו בתיירות יוצאת. אם בהתאחדות יש 500-600 חברים מי שעוסק בתיירות נכנסת הוא מספר קטן יותר של חברים. במשך השנים היו חברות שהתמחו רק בתיירות נכנסת, אבל תמיד היסטורית היינו חלק מההתאחדות".

כמה חברים כיום בלשכה?
"חברים כיום 75 חברות, נוספו לנו בימים האחרונים כתוצאה מהפרידה מההתאחדות מספר חברות שהיו בהמתנה. היו לנו גם 20 חברות בהמתנה בגלל החברות שלנו בהתאחדות".

כיצד אתה רואה כיום את העוצמה שלכם?
"אנחנו מניעים חלק גדול מאד מכל התיירות לישראל. אם 70% מהלינות מגיעים לבתי מלון זאת אומרת שמארגני התיירות מחוללי התיירות לישראל. אותנו מעניין שאין לממשלת ישראל מדיניות רב שנתית שקובעת את היעד להשיג מספר תיירים מסוים. אנחנו מעריכים שיעד של חמישה מיליון תיירים הוא יעד מאד סביר. שנת 2008, שהייתה שנה טובה, הייתה שנה של שלושה מיליון תיירים, אך צריך לזכור שחלק גדול מהם היו תיירות יום. חצי מיליון איש. רק מיליון וחצי קונים שירותי לינה. הגיעו ל- 10.2 מיליון לינות תיירים. ב- 1987, לפני למעלה מ- 20 שנה, מספר לינות התיירים היו למעלה משמונה מיליון. זאת אומרת שמדינת ישראל, בשנת השיא אחרי עשרים שנה, הגיעה ל- 10.2 מיליון לינות תיירים בלבד".

והשנה?
"אנחנו צופים ירידה של 30%. אנחנו מעריכים שבמשק כולו כתוצאה מירידת התיירים יהיו פחות 16 אלף משרות, חלקן ישירות וחלקן פחות עבודה אצל ספקי תיירות שההכנסה שלהם תרד מאד".

אתה ויו"ר הלשכה, שמואל מרום, שלחתם מכתב לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, כמה אפקטיביים המכתבים האלה?
"אנחנו עושים לובי מאד רציף ושוטף 364 יום בשנה יחד עם המלונאים. הם מובילים את הלובי עם לשכת מארגני תיירות נכנסת. אנחנו גם פועלים בתיאום לשכת תעשיית התיירות שהיו"ר שלה, מיקי פדרמן. אנחנו חושבים שממשלת ישראל עושה טעות גדולה שהולכת שנה אחורה. תעשיית התיירות לא קורסת, היא עדיין במצב סביר. השאלה לא מה יקרה לחברות הנסיעות שעוסקות בתיירות נכנסת או בתי המלון. השאלה זו הכדאיות למשק. הוא יכול בקטע הזה להחזיר את רמת התוצר ב- 2010 של 2080 אם יעשו את הפעולות המתבקשות. צריך בעיקר בשני כיוונים. השקעה גדולה בשיווק, צריך תוספת של של 150 מיליון שקל לשיווק התיירות הנכנסת, הנושא השני, שימור עובדים בתעשיית התיירות. זאת תהיה טעות גדולה אם לא יעזרו לנו לשמר עובדים".

אם מי יש לכם עוד תחרות על התיירים שמגיעים לישראל?
"יש לנו תחרות גדולה עם חברות במזרח ירושלים שלא חברות בלשכה שלנו. יש שם 30 חברות. יש להם ארגון עצמאי משלהם. חלק גדול מתנועת התיירות לישראל מגיעה מהסוכנים במזרח ירושלים".

הפלסטינאים חזקים מאד?
"בהחלט יש שווקים מסוימים הייתי אומר שהם שולטים. במיוחד בשוק הקתולי, פולין, איטליה ומספר מקומות אחרים. הם יכולים להתחרות בנו בעוצמה גדולה. חלקם בשוק הולך וגדל. יש להם לפעמים מחירים יותר נוחים. הם הרבה פעמים מטפלים בתיירות שמחפשת פחות אטרקציות בישראל. זו סוג של תיירות שמתבססת יותר על תיירות שהיא צליינית, מיסות וכנסיות ופחות כניסות לאתרים. החוכמה לא לספור מספר תיירים אלא תיירים שמביאים כסף. חברי הלשכה שלנו מטפלים בתיירות יותר איכותית מבחינת ההכנסות לתייר".

מה הם היעדים העיקריים שאתה רוצה להשיג ב- 2009?
"קודם להשפיע על התקציב של משרד התיירות לשיווק. אנחנו מפעילים עם משרד התיירות קרן שיווק. אנחנו מטפלים מול משרד התיירות להקים קרן שצריכה להתייחס לזמן משבר, אנחנו רוצים לשמר כוח אדם בתיירות נכנסת שנוכל להחזיק אותו בלי שנצטרך לפטר אותו. כמו כן אנחנו רוצים שבמסגרת ההאצה של הממשלה יהיו השקעות בתשתיות של תיירות בדרך שתשפר את המוצר התיירותי ותגדיל את היקף יכולת הקליטה של תיירים שמדינת ישראל יכולה לקלוט. אחרת תהיה לנו בעיה שתיירים יגיעו למדינות ירדן, תורכיה ומצרים יחפשו להגיע ליום אחד לישראל, שמצרים תהיה גולת הכותרת. את עיקר הכסף הם מוציאים במדינות אלו ואז ישראל תאבד את הכנסה זו".

מה אתה יכול עוד לספר על פעילות הלשכה?
אני נמצא בלשכה 18 שנה. אני משמש במקביל גם כמנכ"ל החברה הכלכלית של הלשכה, סמייל. חלק גדול מהכנסות שלנו בזמנים שיש תיירות מגיעים מהחברה הכלכלית. בשנים 2001-2002 יכולנו להחזיק מעמד בגלל רזרבות. ב- 2007-2008 צברנו גם רזרבות שמחזיקות אותנו כיום. המצב הכלכלי סביר. הנהלה קודמת נבחרת באותה הרכב. כיום אנחנו רוצים לצרף לפעילות גם חברים שלא נבחרו להנהלה. אנחנו מפעילים חלק מחברי הלשכה בישיבות הנהלה יותר רחבות".