סלוניקי - שיר הלל לתסלוניקה יפת התואר

בזמן שקסאנדרוס, מלך מוקדון, ייסד בשנת 316 לפנה"ס את העיר השנייה בגודלה ביוון, סלוניקי, הוא לא תאר לעצמו שכעבור 2,325 שנה, יישבו במשרדי "אשת טורס" בתל-אביב, מנהל האופרציה, יגאל אבני,יחד עם מנהלת השיווק, גלית זכאי, מדריך הטיולים נאור "אובמה" גלילי ומנהל המכירות, אליקו דון מאז, ויתכננו להביא את עם ישראל בטיסות ישירות מנתב"ג, לעיר המקסימה אותה ייסד והקדיש לאשתו יפת התואר תסלוניקה.

מבט פנורמי לעבר סלוניקי, ממרומי האולימפוס

מאז הווסדה עברה העיר תהפוכות רבות וכיום היא נחשבת לאחת מערי הנמל החשובות בעולם ועיר נמל ראשית ביוון. בשנת 1997 נבחרה ע"י האיחוד האירופי כחברת התרבות האירופית ובעקבות כך הפכה לייעד תיירות חשוב ומבוקש. אפשרויות הנופש והטיולים בסלוניקי וסביבותיה רבות ומגוונות. סלוניקי מציעה לתיירים חיי תרבות עשירים לצד חיי לילה סוערים, בנוסף למגוון טיולים לפלאי הטבע, הסובבים את העיר.

הסיור מתחיל בתצפית על העיר ממרומי האולימפוס של סלוניקי, "הרובע הטורקי", אליו מגיעים ברכבים או בקו 5 ממרכז העיר. לאחר קריאות התפעלות: "אוי, איזה יופי" חוזרים אל סמל העיר, הנמצא בטיילת הארוכה, המתחילה בנמל ונגמרת אי שם באופק. היעד, "המגדל הלבן", שנבנה במאה ה- 16 ושימש ככלא עותומאני, שסביבו גדלים עצי דולב. ממרפסות הבתים, עם פרחי הגרניום, צופים זקני העיר על אלפי המבקרים ב"מגדל הלבן", שהפך למוזיאון. משם ממשיכים לעבר פסלו הידוע של אלכסנדר מוקדון רכוב על סוסו המפורסם "בוצפאלוס". אותו סוס הרבעה שחור ויפה, אך בלתי ניתן לריסון.

"המגדל הלבן" נבנה במאה ה- 16 ושימש ככלא עותומאני

האגדה מספרת שילד בן עשר, בשם אלכסנדר, נטל את הרסן ללא רשות אביו פיליפוס השני מלך מקדוניה ואולימפיאס. משיכת הרסן של הילד השובב גרמה לסוס להפנות את מבטו לעבר השמש המסנוורת. לרגע הזה ציפה הנער, שקפץ על גב הסוס והחל לדהור צפונה. ראש חיל הפרשים המבוהל החל לדהור אחריו עם סוסו, שנחשב למהיר ביותר, ולאחר זמן קצר התייאש ושב לבשר למלך שאינו יכול להשיג את בנו הקטן הרכוב על "בוצאפלוס", המהיר בעולם.

פסלו של אלכסנדר מוקדון רכוב על סוסו המהיר בעולם "בוצפאלוס"

לאחר הבזקי מצלמות, המתעדות את הפסל המרשים, ממשיכים בהליכה לאורך הטיילת השוקקת אדם. מומלץ לחזור לטיילת גם בשעות הערב המאוחרות, השעות בהן פנסי התאורה משלימים את התפאורה להצגה השייכת לצעירי העיר. אלו השעות בהן נוהגים צעירים מקומיים וסטודנטים, הלומדים באוניברסיטאות ברחבי עיר, להגיע אל המועדונים ובתי הקפה הצמודים זה לזה לאורך הטיילת הארוכה, והופכים את האזור לחגיגה ענקית של שירה, ריקודים ושתיית אלכוהול, עד לאיבוד חושים.

שעון הפרחים במדרחוב שוקק החיים של סלוניקי

אוהבי המוסיקה היוונית ושתיית ה"אוזו" המקומי ימצאו עצמם שרים ורוקדים על השולחנות, לקצב זמרי הטברנות, המלאות אדם, לאורכו ורוחבו של הרובע הצבעוני "לדדיקה", הסמוך לנמל. אותו רובע שבעבר היה מוקד לפשיעה וזנות שינה פניו ללא הכר. בתי הזונות, אליהם הגיעו ימאים מכל העולם לפרוק סחורות ואת יצריהם, הפכו למלונות בוטיק מפוארים. כיום רובע "לדדיקה" הפך למקור משיכה לתושבים המקומיים ומושך אליו תיירים רבים, המצטרפים לשירה היוונית הנשמעת מהטברנות. השירה וריקודי הרמבטיקו בשילוב המזטים ומאכלי הדגים, הנערמים ללא הכרה על השולחנות, הם חלק עיקרי בתרבות הבילוי של תושבי סלוניקי, המדביקים באהבתם את התיירים הרבים, המוצאים עצמם, ללא הבדל צבע ולאום מצטרפים לחפלה יוונית משכרת חושים הנמשכת עמוק, עמוק לתוך הלילה.

מקור משיכה לישראלים ויהודי העולם הוא הסיור במוזיאון היהודי המרתק, החושף את המבקרים לסיפורה של הקהילה המפורסמת, שהייתה אחת המשפיעות בעולם. אותה קהילה שהגיעה לסלוניקי לאחר גירוש יהודי ספרד והפכה את "שאלוניקי" למרכז יהודי גדול ומפואר, שהשפה הלאדינית והתרבות היהודית פרחה בה.

המוזיאון היהודי בסלוניקי שוכן באחד הבניינים הנדירים בבעלות יהודית ששרדו את השריפה

בשריפה הגדולה, בשנת 1917, נשרפו חלקים גדולים מהעיר ויהודים רבים, מהם עשירי עולם, מצאו עצמם ללא קורת גג. בעקבות השריפה החלו לזרום לעיר פליטים יוונים מאנטוליה, שברחו לאחר הכיבוש הטורקי. אותם פליטים החלו להתארגן לתנועות אנטישמיות פשיסטיות, שחבריה פרעו ביהודים, שהחלו בשנות ה- 30 לעלות לישראל.

במוזיאון היהודי ניתן למצוא את שמות הנספים בשואה, תמונות נדירות, עמודי קבורה וספרי קודש

אותם יהודים שנשארו בסלוניקי מצאו עצמם נופלים בשנת 1941 לידיהם של הכובשים הנאצים האכזרים. 50 אלף מהם ניספו במחנות ההשמדה ברגן-בלזן. מידי שנה, ב- 27 בינואר, נערך טכס זכרון, מול האנדרטה שהוקמה בעיר לזכר הנספים. סיפורה של הקהילה מגובה בצילומים ובמסמכים רבים, המוצגים לעיני המבקרים במוזיאון, השוכן באחד הביניינים הנדירים, בבעלות יהודית, ששרדו את השריפה הגדולה. הבניין המפואר נמצא במרכז העיר ושימש תקופה ארוכה את "בנק אתונה" ואת משרדי העיתון היהודי במקום. הביקור במוזיאון, המשתרע על שני מפלסים, מרגש עד דמעות. מוצגים בו, מלבד תמונות נדירות ושמות הנספים בשואה, עמודי קבורה מבית העלמין היהודי הגדול, ספרי קודש ובית יהודי טיפוסי, הכולל תלבושות מסורתיות. הביקור מעניק למבקר תמונה כוללת של החיים הדתיים וחיי היום יום של יהודי העיר. כמו כן, נמצאת בקומה העליונה ספרייה ומרכז אודיו ויזואלי, עם ספרים חשובים שנדפסו בסאלוניקי בין המאה השש עשרה למאה העשרים.

בשעות הבוקר יוצאים ל"מטאורה", אחד מפלאי תבל, המוכר יותר בשמו "המנזרים התלויים". אחרי נסיעה של שלוש וחצי שעות, כשהאולימפוס המתנשא לגובה של 2,917 מטר, משקיף במלוא הדרו מכל עבר, בדרך העוברת בנוף ירוק של עצי חורש המתנשאים מעל קניון "טמבי", שנהר רחב זורם למרגלותיו, מתגלים מרחוק מצוקי ה"מטאורה" במלוא תפארתם.

מצוקי מטאורה - המנזרים התלויים


המנזרים התלויים בנויים בראש הצוקים

מאחר והמטייל צועד על קיבתו ואת זה הבינו גם תושבי העיירה "קלמבקה", הנמצאת למרגלות מצוקי המטאורה, הם פתחו טברנות המלאות בתיירים משך כל השנה. טברנה מיוחדת המזכירה את בית אמא, נמצאת בכיכר המרכזית של "קלמבקה", מול המזרקה המרשימה. האוכל מוגש לצלחות הסועדים ע"י "טטה אלקרסיס" אך ורק בתוך מטבחה, המלא בסירים ענקיים ומלאי מאכלים יוונים המגרים את החיך. לאחר הארוחה מתחילה חוויה שלעולם לא יישכח אותה הנוסע, למעלה הצוקים ואל ששת המנזרים הפעילים כיום .

בכיכר המרכזית של קלמבקה ניתן למצוא טברנות שעוזרות למטייל "לצעוד על קיבתו"


"טטה אלקרסיס" מגישה את האוכל לצלחות הסועדים בתוך מטבחה מתוך סירים מלאי כל טוב

הנסיעה היא איטית ובדרך עקלקלה, העוברת בעיירה הציורית "קסטרקי", הסמוכה ל"נומוס טריקלה" שבמחוז "תסליה", בואכה ל"מטאורה". הדרך הארוכה מיועדת למטרה אחת, ה"מנזרים התלויים", הבנויים בראש כל צוק, כשהמפורסם ביניהם הוא מנזר "אגיאס טריאדס". אותו מנזר בו צולם הסרט "לעינייך בלבד" מסדרת ג'יימס בונד, עם השחקן רוג'ר מור וחיים טופול שלנו. אפשר לטייל רגלי בסביבה או לבחור בדרך המפנקת ולהמשיך בנסיעה באוטובוס, לביקור באחד מששת המנזרים, שהכניסה אליהם היא בתשלום ובלבוש צנוע. במאה ה- 14, כשהאימפריה הביזנטית שקעה, נזירים רבים החלו להגיע למקום ומצאו בו מקום מסתור. אט אט החלו לבנות את המנזרים האורתודוקסים המבודדים בפסגות הצוקים, שנוצרו כמעשה ידי אומן ע"י פלאי הטבע, נהרות מים ורוחות השמיים. האתר הוכר ע"י אונסקו כאתר שימור ומורשת עולמית, מהיפים בעולם.

"אגיאס טריאדס" הוא המנזר התלוי המפורסם ביותר, בו צולם הסרט "לעיניך בלבד" מסדרת סרטי ג'ימס בונד

לאחר שלוש וחצי שעות נסיעה חזרה למלונות בסלוניקי ויום מלא חוויות נשאר טעם של עוד. את הטעם הנוסף הזה מספק סיור באזור הנופש של חצי האי "חלקדיקי" והקלאב המפואר "פורטו קראס" ומתקניו המפנקים, הכוללים בריכות שחייה, מגרשי כדורגל, גולף וטניס, חדרי ספא וחדרי כושר. החדרים מאובזרים היטב וצופים לנופי האזור. במקום קזינו גדול ומפואר ו"אוכל ממיטב המטבח היווני". אל הקלאב "פורטו קראס" מגיעים בשייט היוצא ממעגן הסירות ב"ניקיטיס" עד לדלת הכניסה ללובי או בהסעות מאורגנות היוצאות משדה התעופה של סלוניקי. אזור "חלקידיקי" מצא את מקומו במרכז שלושת ה"אצבעות" , המרכיבות כלגו את האזור הפסטורלי והתיירותי הזה, שאחת מ"אצבעותיו" קשה להשגה. הכוונה ל"אטוס", שהכניסה אליה חייבת בהוצאת רישיון ובגלל הנזירים החיים בה הכניסה לכל חי בטבע ממין נקבה אסורה איסור מוחלט.

חצי האי חלדיקיקי במבט מהים


אל הקלאב "פורטו קראס" ניתן להגיע בשיט ממעגן הסירות ב"ניקיטיס" עד לדלת הכניסה ללובי או בהסעות מאורגנות משדה התעופה של סלוניקי

כתב וצילם: ניסים קלדרון. הכותב היה אורח חברת "אשת טורס" ולשכת התיירות בסלוניקי.