ג'יל פרץ מדבר על עצמו ועל תפקידו כמנכ"ל אמריקן אקספרס טרוול

הוא נולד בצרפת, רוב חייו היה ביטחוניסט בכל רחבי העולם ולענף התיירות הגיע בתחילת השנה, כמנכ"ל חברת אמריקן אקספרס טרוול.

זהו בגדול הרזומה של ג'יל פרץ, 43, יליד צרפת, שעלה לארץ בגיל 14 מפריס וכיום הוא מנהל בהצלחה את אמריקן אקספרס טרוול. ההורים שלו במקור מג'רבה טוניס ופרץ עשה את התיכון בנתניה. המשפחה לא נקלטה היטב בישראל, חזרה לצרפת ב- 1987 ומאז פרץ גדל בארץ לבד. פרץ עשה שירות קרבי בגולני, ואחרי השחרור עבד כעשרים שנה במשרד ראש הממשלה במגוון תפקידים ביטחוניים, פיקודיים רגישים ברחבי כל העולם וניהוליים לקראת סוף התקופה.

במשרד שלו, בבית איסתא בת"א, אין שום זכר לתקופה הביטחונית. הוא מציין כי בכוונה בחר לעשות את הניתוק הזה. "זה חשוב מאד", הוא מסביר.

בצד, מעל השולחן שלו, בולט ציור-צילום יפה ומיוחד. הוא מיד מתנדב להסביר: "זה צילום של ציור של אשתי, עבודת מולטימדיה. החלק התחתון זה צילום של ציור והחלק העליון זה ברז כיבוי אש בניו יורק. השאר זה עבודת פוטושופ".

פרץ גר כיום עם משפחתו באבן יהודה, אליה עבר לא מזמן מרמת השרון.
זהו ראיון ראשון של פרץ לעיתונות מאז נכנס לתפקיד. מצד אחד הוא שולט היטב בכל מה שקשור לחברה ועונה ישירות לכל שאלה. מנגד, אי אפשר שלא להבחין שקשה לו. כביטחוניסט שהיה רגיל לשאול שאלות, פתאום הוא הופך להיות הנשאל.

ג'יל, מה אתה יכול לספר על הפעילות של אמריקן אקספרס טרוול?
"יש לנו כיום 20 סניפים, כאשר 5 מהם בתוך הבית בחברות גדולות, כמו: אלביט, סיסקו, איי.בי.אם, קומברס ושאר הסניפים מפוזרים גיאוגרפית מחיפה עד באר שבע בדרום. יש לנו סניף מרכזי עסקי בת"א וסניף מרכזי עסקי בירושלים. אני התחלתי את התפקיד בראשון בינואר 2009. המילים שחזרו על עצמן בכל פגישה, שהייתה לי עם כל לקוח גדול: "נושא ההתייעלות בנסיעות בחברה", ואכן תקציב הנסיעות אצל רבים מהלקוחות שלנו ירד בין 12%-80%.
בחודשים הראשונים הייתי חייב לבצע מספר צעדים די דרקוניים כדי להתאים את ההוצאות להכנסות ולהתייעל. חלק מהצעדים שעשינו, כמו אצל הרבה מהמתחרים, ברבעון הראשון של השנה היה מעבר לארבעה ימי עבודה. פוטרו כ- 10% מכח העבודה של החברה. אחד המהלכים שהובלנו במהלך השנה היה קונסולידציה של הסניפים. עד עכשיו איחדנו שני סניפים גדולים באזור המרכז, סניף רוז לשעבר בבני ברק עם סניף הווי.אי.פי, שנקרא כיום המרכז העסקי של אמקס בת"א, המרכז 20 סוכנים שעובדים באותו מקום. דבר שני, שהובלתי בעשרת החודשים, זה הידוק הקשר עם אמריקן אקספרס אנגליה".

איך זה בא לידי ביטוי?
"במהלך החודשים האחרונים כל הפונקציות הבכירות בחברה ביקרו באמקס בלונדון, ובעצם הביאו לכאן את כל הכלים הטכנולוגיים, כל מערכת הדוחות, שאמקס העולמית יכולה להציע לנו, ועד עכשיו לא כל כך השתמשנו בה. בעצם ההתקרבות והידוק הקשר מאד קירב בינינו לבין העמדות הכי בכירות באמקס בלונדון, וגם אמקס בארצות הברית.
אחת הנסיעות כללה סמינר של סמנכ"לי הרכש של חברות אלביט, אי.סי.איי, נס, אמדוקס וטבע, שבאו לסמינר וראו הצגת יכולות גלובליות של אמריקן אקספרס בעולם. כי בעצם הגישה שלי לחברות האלה היא לטפל ולתת שירות ברמה הגלובלית ולא רק ברמה המקומית. לפי המכרזים, שמתפרסמים בחודשים האחרונים בחברות הגדולות, כולם הולכים על המהלך הגלובלי. בשביל לענות לבקשות של חברות בסדר גודל כזה של נסיעות ברמה הגלובלית, אתה צריך שיהיו לך הכלים המתאימים הטכנולוגיים וגם היכולת לתת פיתרון כמעט בכל העולם".

איפה אתה מציב את אמריקן אקספרס בשוק כיום?
"בחמש החברות המובילות בתחום העסקי. בחודשים האחרונים, עוד לפני שהגעתי לכאן, החברה הייתה מדורגת בחמישייה הראשונה. בכל המכרזים אני מוצא את עצמי בין ארבעת הספקים המובילים בשוק העסקי".

איפה אתה רוצה לראות אתכם בשנה הקרובה?
"אני רוצה להיבדל מאחרים, כאמריקן אקספרס, כי יש לנו כלים שונים מהמתחרים שלנו".

איך היתרון שלכם בא לידי ביטוי?
"הפריסה העולמית, הפתרון הגלובלי שלנו, השת"פ שאני מהדק לא רק עם אמקס העולמית, אלא גם עם אמקס כרטיסי אשראי בישראל, בנק הפועלים ותשלובת ישראכרט. הקשר עם נציגי אמריקן אקספרס כרטיסי אשראי בישראל התהדק בחודשים האחרונים. אני יודע שאמריקן אקספרס במהלך 2010 תשיק בישראל את הקורפרייט קארד של אמריקן בישראל. ברגע שהוא יושק, זה יתן לנו בידול מול המתחרים שלנו. זה יהפוך לחלק מהכלים לשליטה ובקרה של החברות על הנסיעות שלהם דרך כרטיס האשראי.
בכל העולם אמקס משתמש בכרטיס הזה כחלק משליטה ובקרה להוצאות של החברות. זה כלי שנחוץ לחברות, כמו טבע, אמדוקס וכו'. זה מאד עוזר שעובד של חברה, נניח נמצא באיזה מקום, וצריך לעשות שינוי. הוא יכול לבצע את השינוי עם כרטיס אשראי, וברגע שהוא יזוהה במערכות ההוצאה, זה יופיע ישר בהוצאות הנסיעה. כיום בחברות זה מופיע תחת סעיף אחר. כיום החברות הגדולות מבקשות שליטה ובקרה על הכל".

מה עוד בכוונתך לעשות בתקופה הקרובה?
"ב-2010 אחד התחומים, שאני חייב להיכנס אליו, זה שאנשים יידעו שאמריקן אקספרס זה לא רק כרטיסי אשראי, אלא שזה גם חברת נסיעות. בשביל לעשות זאת נכון, אני צריך להתעמק בתוכנית שיווקית מיתוגית מאד רצינית. זה לא משהו שבשנה כזו אפשר להיכנס לזה. היו לי סדרי עדיפויות שונים לשנה הזו. ס"ה הנתונים של אמקס, שהיא חברת בת בקבוצת איסתא, מאד חיוביים".

מה קרה שבגיל 43 החלטת על השינוי בחייך, ומביטחון עברת לתיירות?
"מסיבה פשוטה. כדי להיות עם אשתי ושתי הבנות בגילאי 13 ו-7. הן מדברות צרפתית, אנגלית ועברית. יש לי אשה, קרין עינב פרץ, שסבלה אותי עשרים שנה בענף הקודם. היא הייתה רקדנית הרבה שנים בבת-שבע, וכיום היא מציירת ומצלמת ומציגה תערוכות בניו יורק, סאן פרנסיסקו ופריס. הגעתי לענף הזה לגמרי במקרה".

במסגרת העבודה שלך במשרד רוה"מ עשית הרבה בחו"ל?
"רוב העבודה שלי הייתה בחו"ל, ובחמש השנים האחרונות של העבודה עשיתי בשגרירות בפריס. הייתי ב- 57 מדינות במשך העבודה. המשפחה ישבה בישראל או בפאריס".

כך שאתה מכיר טוב את העולם?
"כשהגעתי לענף, אמרתי שאני מכיר את עולם הנסיעות מתקופת העבודה שלי כנוסע. בתקופה שלי כנוסע נושא האינטרנט לא היה בולט כמו כיום. אבל תמיד היו לנו טריקים, איך לכרטס כרטיס בשתיים בבוקר דרך מספר החירום של סוויס בז'נבה. אתה יודע, מה אני מכיר עוד בעל פה? פעם היה ספר שקראו לו ABC עם טיסות בכל העולם. בספר הקטן הזה התפרסמו כל הטיסות בכל העולם, ותמיד הוא היה בתיק שלי".

איך המעבר מהעולם הביטחוניסטי החשאי לעולם התיירות?
"אני איש של קצוות. לא מכיר משהו באמצע. לא פשוט. גם השנה הזו ממש לא פשוטה. אני מאד נהנה מהאתגר. לכתוב תוכניות חומש, לזהות את היכולות של המתחרים שלי..."

יש ריגול עסקי?
"לא צריך ריגול עסקי. המדינה קטנה מדי, כולם מכירים את כולם, וכולם מדברים. יש פה אתגר של ניהול אנשים, כשהנוף האנושי, שאני מתעסק איתו פה בחברה, מאד שונה ממה שהתעסקתי קודם. מספר הנשים שיש בענף הוא פשוט כמות אדירה, והאתגרים לא קטנים. הקושי של לעבור ממשרד רוה"מ למשרד התיירות, כמו כל מעבר מהעולם החשאי לכל ענף שהוא, הוא קשה. זה לוקח זמן להתרגל. אבל גולנצ'יק לומד להסתגל מהר".

מה אתה הכי אוהב בענף?
"התאהבתי בטכנולוגיה שיש ואין. בגדול מהקשר עם לקוחות ועם החברות הגדולות".

מה אתה אוהב לעשות בזמנך החופשי?
"אני רץ. מרתוניסט לשעבר. כיום אני לא בכושר לריצה כזו, אלא להרבה פחות. אני רץ פעמיים-שלוש בשבוע".

איך כמי שכל היום היה בתזוזה, אתה יכול כל היום לשבת במשרד?
"זה קושי. אני מאד משימתי. שם לעצמי מטרה וצריך להגיע אליה. העובדים יודעים את זה, אבל הם גם יודעים שאני איש של צוות. יש פה נורמות ניהול של צוות. ישיבות הנהלה קבועות, כנסי מנהלים קבועים. חוץ ממשימתי אני גם יודע לקבל החלטות, אבל בשביל זה אני צריך את כל האנשים סביבי. לא שיניתי את מטה החברה. ישנה מנהלת הכספים, מרב שטרית, ואורית רותם, המנהלת המסחרית, ששתיהן עמודי תווך מבחינתי בחברה הזו. הן עזרו לי מאד להיכנס לחברה".

לפריס אתה לא מתגעגע?
"אני מאד גאה שהבנות שלי מדברות עברית ואישתי מאד גאה שהבנות שלה מדברות צרפתית. זה ההבדל בין מישהו שנולד בחו"ל וגדל על ציונות ויודע שהמדינה הזו זו לא עובדה, אלא זה משהו שצריך להילחם עליו כל הזמן, לבין ישראלית צברית שנולדה פה וישראל מבחינתה זו עובדה, והיא אוהבת את העולם הגדול".