התיירות היוצאת מסין בעלת פוטנציאל ענק לישראל, האמנם?

סין, הגדולה באוכלוסיות העולם עם 1.4 מיליארד תושבים. ערי ענק, שהגדולה בהן מונה מעל 30 מיליון תושבים. מעצמה תעשייתית וכלכלית מהגדולות בעולם. בעלת רזרבות המטבע הגדולה בעולם. כמות המיליונרים הגדולה בעולם ביחס לשאר המדינות ניתן להרחיב בעוד נתוני מאקרו שחלק ניכר מהקוראים אולי לא מכיר.

אני מבקש להתרכז בתחום התיירות. תחום בו אני עוסק שנים רבות. לאחרונה ביקרתי בסין. כחלק מהביקור נפגשתי עם מלונאים ואנשי תיירות וכן ביקרתי בתערוכת האקספו בשנחאי לה ראוי להקדיש מאמר נפרד. ראשית מספר נתונים: מתוך אוכלוסיה של 1.4 מיליארד יצאה סין בשנה החולפת 40 מיליון תיירים. מספר גדול באופן אבסולוטי אך קטן ואפילו בלתי משמעותי מבחינת גודל האוכלוסייה.

ניתוח של יעדי הנסיעה של אותם 40 מיליון תיירים מצביע על כך שכ- 30 מיליון יצאו להונג-קונג ומקאו ורק 10 מיליון לשאר העולם. מתוך אותם 10 מליון תיירים, שיצאו לעולם, בשנת 2009 הגיעו לישראל 10,000 מבקרים.

לפני מספר ימים הסתיים יריד התעופה באנגליה. במסגרת היריד חתמה יצרנית המטוסים בואינג על מספר חוזים למכירת מטוסי נוסעים לסין ויצאה בהודעה לעיתונות על כך שלאחרונה מכרה את המטוס ה- 800 מתוצרתה לסין.

הסינים חולמים על נסיעה לחו"ל. אחת הדוגמאות המאלפות לרצון זה היא העובדה שכ- 40 מיליון סינים כבר ביקרו בתערוכת האקספו בתוך פחות מחצי שנה. בימים בהם ביקרתי בתערוכה ביקרו בה מדי יום כחצי מליון מבקרים. חלקם הגדול של המבקרים בתערוכה רוכש "דרכון", אותו הם מחתימים בדוכני הארצות השונות בהן הם מבקרים, מעין לנסוע לחו"ל ב"כאילו".

החסמים העיקריים לתיירות היוצאת מסין לעולם:
• לחלק ניכר מאזרחי סין אין דרכון. לנו זה נראה עניין שולי אך בסין הוצאת דרכון היא עניין רציני. השלטונות אינם מעודדים יציאה של אזרחים לחו"ל, אלא רק לאחר בדיקה ואישור של השלטונות. זהו תהליך בירוקראטי ולא כל המגישים בקשות אכן מקבלים דרכונים.
• לאחר סינון וקבלת דרכון מיוחל על הנוסע הפוטנציאלי להתמודד עם בעיה נוספת והיא חובת הוויזות: רוב מדינות המערב והמדינות המפותחות דורשות מהתייר מסין להצטייד בוויזה. גם זה תהליך ארוך, שמצריך מילוי טפסים, הצגת מסמכים והמתנה לפעמים של מספר שבועות.
• גורם נוסף הוא מכשול השפה: למרות שהדור הצעיר בסין לומד אנגלית בבתי הספר, חלק גדול של האוכלוסייה אינו דובר אנגלית או כל שפה שניה אחרת. על כך יש להוסיף חוסר ביטחון לדבר בשפה זרה ולעשות טעיות מחייב את התייר הסיני לצאת לחו"ל במסגרת קבוצות מאורגנות.

היכן ישראל בכל הסיפור? מצד הסינים אין סטטיסטיקות או משאלים שנערכו בציבור אך באופן כללי ולפי מה שהבנתי משיחות עם אנשי תיירות סיניים, התייר הסיני מבקש לבקר ראשית בארה"ב. לסיני הממוצע ארה"ב היא פסגת החלומות. במקום השני: ערי התיירות המפורסמות של אירופה: לונדון, פריז, רומא וברלין. ישראל מעניינת את התייר הסיני. העם הסיני מעריך ומוקיר את התרבות היהודית ורואה בתרבות היהודית תרבות מקבילה לתרבות הסינית העתיקה. על כך יש להוסיף את הגידול הניכר באוכלוסיה הנוצרית בסין. כבר היום מדובר בעשרות מיליוני סינים נוצריים, הרואים בביקור בארץ הקודש הגשמת חלום.

מה ישראל עושה על מנת לעודד את התיירות מסין? ובכן, שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, ערך ביוני סיור עבודה ארוך ומתוקשר בסין וחזר עם הצהרות רבות, מהן בחרתי את ההצהרה: "היעד שהצבתי השנה הנו פריצת דרך בשוק הסיני שתביא להגעתם של עשרות אלפי תיירים מידי שנה" .

החסמים:
• תהליך בירוקראטי ארוך לקבלת ויזות לקבוצות
• לשכת תיירות אחת בלבד בביג'ינג, שאמורה לתת מענה למדינת ענק
• תקציב שיווק מזערי ובלתי ממוקד
• מונופול תעופתי על קו הטיסות הישיר היחיד הפועל בין סין לישראל הפועל מנתב"ג לבייג'ינג
• אי הכשרה של כ"א מקצועי לקבלת התייר הסיני בישראל – בעיקר מצד בתי המלון ושרותי תיירות אחרים. מדריכי טיולים במנדרינית יש!

התרת החסמים הללו היא כרגיל מאמץ רב מערכתי. שיתוף פעולה של כל גורמי התיירות השונים יחד עם משרד התיירות ומשרד החוץ. הכנת תוכנית רב שנתית לפיתוח התיירות מסין, שתתבסס על מחקר שווקים מעמיק ועבודת מחקר אקדמאית. לאחר מכן ולא פחות חשוב מכך תקצובה של התוכנית, איתור והקצאת כוח אדם ניהולי להוצאתה לפועל.