סוף עידן חברות הדגל האירופאיות הקטנות והבינוניות - האמנם?

לאחרונה התפרסמו באתרי הרשת הבינלאומיים שתי ידיעות מעניינות בתחום התעופה האירופאית. באחת מהידיעות מנכ"ל חברת "טורקיש איירליינס" הציג את הדוחות הכספיים הטובים של החברה ודיבר על הכפלת רשת התעופה הגלובלית של החברה, המשרתת כיום 160 יעדים ביום. במאמר זה הוא דיבר על הגדלה משמעותית של צי המטוסים רחבי הגוף של החברה וכן על העניין הרב שמציגה חברת "טורקיש איירליינס" ברכישת חברת הדגל הסרבית, "JAT" . במאמר נפרד בעיתון גרמני הגיב מנכ"ל לופטהנזה על הידיעה על התפטרותו של מנכ"ל "לוט" כ"מעניינת". לופטהנזה הצהירה על העניין שהיא מגלה בהפרטת לוט, שאמורה לצאת לפועל במהלך השנה הבאה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך בו חברות לאום קטנות ובינוניות אינן יכולות להתמודד מול התחרות הגוברת מחברות הענק הגלובליות מצד אחד ומתחרות מצד חברות ה"לאו קוסט" מהצד השני. עלויות החלפת ציוד, עליה במחירי הדלקים, התגברות התחרות באירופה במסגרת מדיניות הסכמי "השמיים הפתוחים" של האיחוד מהווים גורמים מהותיים להמשך קיומן של חברות אלו. מי הרוכשים? במקום הראשון קבוצת לופטהנזה, שבמשך פחות מעשר שנים רכשה שליטה בחברת הדגל השוויצרית – סוויס, חברת הדגל האוסטרית – אוסטריאן, חברת הדגל הבלגית SN AIRLINES והחברה הבריטית – BMI. טורקיש איירליינס הפכה בשנים האחרונות לענק תעופה אירופאי, המתחרה "ראש בראש" בחברות הענק. החברה השכילה לנצל את המיקום ואת הייחוד של שדה התעופה המודרני באיסטנבול על מנת להפוך את השדה ל- HUB, המציע חיבורי טיסות לכל תושבי דרום אירופה, המזה"ת, הבלקן, מזרח אירופה וארצות חבר העמים לשעבר. מי שעולה על טיסות "טורקיש איירליינס" ליעדים רחוקים, דוגמת שנחאי או קייפטאון, יבחין שרוב הנוסעים על הטיסות הללו אינם טורקים. החברה הטורקית "הצעירה" את מטוסיה וכיום מחזיקה את אחד מציי המטוסים הצעירים ביבשת. החיבור לברית ה"סטאר" תרם רבות להפיכת החברה למעצמה תעופתית. איכות ורמת השרות במטוסים גבוהות ועומדות בסטנדרטים של ברית ה"סטאר". מדוע אם כן חברות אלו מעוניינות ברכישת חברות לאום קטנות ובינוניות, הנמצאות ברובן בקשיים כלכליים כבדים? התשובה לכך היא בעיקר "סלוטים" וקווי תעופה. שתי החברות מחפשות דרכים להגדיל את נפח הפעילות שלהן במזרח אירופה ובמערבה. לחברות המוצעות למכירה יש "סלוטים" בשדות תעופה מבוקשים, בהם כמעט ואי אפשר לקבל היום "סלוט". דוגמה לכך הוא שדה התעופה הית'רו, בו עלותו של "סלוט" בשעה סבירה נאמד בכמיליון דולר! . נקודה נוספת שחברות אלו לוקחות בחשבון היא שימוש בשדה הבית של החברות אותן הן רוכשות כ- HUB משנה לפעילות הבינלאומית שלהן. הגדלת היקף הפעילות של חברות הענק יאפשר להן להגדיל את היקף הפעילות – הגדלת נתח שוק, רכש טוב יותר של מטוסים, דלק, מערכות הזמנות, איחוד משרדים וסניפים בחו"ל, קיצוץ עמלות לסוכנים וכן סינרגיה עם תחומי עיסוק נוספים כגון תחזוקה וקייטרינג . מה הן החדשות לסוכן ולנוסע: הבידול בין חברות התעופה השונות מצטמצם, העמלות לסוכנים ירדו, התחרות תהיה בין גופי הענק המתחרים אלו באלו ומול חברות ה"הלאו קוסט". בשורה התחתונה באירופה התחרות קטנה ואת החשבון ישלם הנוסע.