מדוע כדאי להפוך את שדה התעופה של חיפה לשדה התעופה הבינ"ל השני של ישראל?

אירוע הערפל בשבוע שעבר גרם להסטת טיסות מנתב"ג לחמישה שדות תעופה חלופיים באזור. מעבר להתייחסות הברורה לנושא הבטיחות התעופתית בישראל והזמן הדרוש להקמת שדה תעופה חלופי יש אלמנטים נוספים כבדי משקל אליהם יש לתת את הדעת.

בכנס בטיחות בתעופה שהתקיים בסמיכות לאירוע, צוין ששר התחבורה  כץ הטיל לאחרונה על חברת נמלי ישראל לבחון אפשרות להאריך את מסלול הנחיתות וההמראות של שדה התעופה בחיפה אל תוך הים ולהופכו לנמל בינלאומי. לדבריו הארכת המסלול תאפשר למטוסי סילון גדולים יותר להמריא לכל היעדים באגן הים התיכון.

רקע:
לחיפה יש שדה תעופה, המשמש בעיקר לטיסות פנים ונמצא בצמידות לבית הספר הטכני של חיל האוויר.זה היה שדה התעופה הראשון בארץ ישראל ושימש את חיל האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השניה. השדה משמש כיום כשדה תעופה לטיסות פנים ובחודשי הקיץ והחגים משמש גם לטיסות צ'רטר קצרות בעיקר לקפריסין וחלק מאיי יוון. אורך המסלול בשדה אינו מאפשר המראה ונחיתה של מטוסי סילון צרי גוף דוגמת: בואינג 737, איירבוס 320 או אמברייר. מטוסים אלו משמשים חלק ניכר מחברות התעופה האירופאיות לטיסות אזוריות.

הבה נבחן את הרעיון מהיבטיו התיירותיים:

ראשית: חיפה היא המטרופולין השני בגודלו בישראל אחרי גוש דן במרכז. ברדיוס של 60 ק"מ מחיפה מתגוררת אוכלוסיה בהיקף של כשני מליון אזרחים. אזרחים אלו, שחלקם טסים לחו"ל, נאלצים להתנייד למרכז – נתב"ג על מנת לטוס לחו"ל. אין מדובר רק באוכלוסיה הצורכת נופש אלא גם בהרבה מאוד אנשי עסקים, בראשם תעשיית ההיי-טק שמרוכזת באיזור חיפה והמפרץ. אם רק נחשוב באספקט של החיסכון בתנועה על הכבישים, מדובר בחסכון של מאות מיליוני ₪ בהוצאות דלק, זמנם של האזרחים הנדרשים לצאת מביתם לפעמים כחמש שעות לפני המראת המטוסים מנתב"ג וזאת על מנת להגיע בזמן לתהליכי הבידוק.

שנית: התיירות הנכנסת בטיסות – חיפה ממוקמת בקרבה גיאוגרפית למשולש הקדוש – נצרת, טבחה וכפר נחום וכן ליד העיר עכו. הסטת תנועה של צליינים שיגיעו ארצה צפונה תוכל להקל במידת מה את הלחצים על כביש 4 ותסיט תנועה שתחל את סיוריה בארץ בצפון ולאחר מכן תנויד בציר הבקעה לאיזור יריחו, ירושלים ובית לחם ותוכל לטוס מישראל לאירופה מנתב"ג. לכך יש להוסיף, הגדלת ביקוש בבתי המלון בחיפה ובאיזור הצפון. התיירים ישהו את הלילה הראשון והאחרון שלהם במלונות העיר ויסיירו באטרקציות התיירותיות בעיר ובראשם – הגנים הבהאיים ומערת אליהו.

שלישית: תיירות נכנסת בקרוזים – שייט אוניות. הפעלת שדה תעופה בינ"ל בחיפה תאפשר לנמל להפוך לטרמינל אזורי לתיירות קרוזים, כך שתייר שחפץ לסיים את הקרוז בחיפה יוכל לעלות על טיסה חזרה לאירופה. חיפה תוכל להיות גם נקודת התחלה לקרוזים שיתחילו בישראל.

רביעית: העומס הגובר בנתב"ג והתחזית לתוספת טיסות לאור ההסכם לשמיים פתוחים עם האיחוד האירופאי, משמעותו היא אחת: יש צורך דחוף בהסטת תנועה תעופתית מנתב"ג. חברות "לאו-קוסט" יעדיפו שדה תעופה אזורי בו אגרות הנחיתה יהיו נמוכות יותר על פני שדה תעופה בינלאומי ראשי. במודל ה"לאו-קוסט" זמן ההמתנה של המטוס על הקרקע הוא קריטי. לאור הגדלת העומס על נתב"ג כמות האיחורים הבלתי צפויים רק תלך ותגדל.

לסיכום:
על פניו, לרעיון של הארכת המסלול של שדה התעופה בחיפה יש יתרונות תיירותיים רבים ואם אכן תתאפשר הארכת המסלול והפיכת השדה לשדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל תצא התיירות היוצאת והנכנסת של ישראל נשכרת.