תואר ראשון ב "לימודי ארץ ישראל וירושלים"

ב'מכון לנדר', ניתן ללמוד על ארץ ישראל וירושלים בגוונים ורבדים שונים ברמה אקדמית ולקבל תואר המחבר את האהבה והקשר לארץ ישראל עם המשמעות המעשית של מגורים בסביבה זו .

"זו השכלה חיונית לכל אדם מישראל שרוצה להבין איפה הוא חי", אומר פרופ' יוסף שלהב, שעומד בראש החוג ללימודי ארץ ישראל וירושלים ב'מכון לנדר', "מי שיסיים את לימודיו בחוג הזה יהיה משכיל יותר ומבין את המורכבות של החיים שלנו במקום הזה" .

פרופ' שלהב, מומחה לגיאוגרפיה פוליטית - תרבותית, הקים לפני כארבעים שנה את המחלקה לגיאוגרפיה באוני' בר אילן . בשנה האחרונה הוא עמל על בניית תכנית הלמודים לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וירושלים העתידים להתחיל עם פתיחת שנת הלימודים תשע"א ב'מכון לנדר' - המרכז האקדמי ירושלים' . בריכוז התוכנית משתתפים גם ד"ר איל דוידסון ועמיהוד בהט .

כאשר הוא מתאר את תכנית הלימודים לתואר, לא ניתן שלא לראות את הלהט בעיניו, "כאשר שואלים אדם מן הרחוב מה זה לימודי ארץ ישראל, כולם תמיד יגידו ארכיאולוגיה, תמיד מפנים מבט אל העבר . אנחנו קראנו לחוג "ארץ ישראל וירושלים: אוכלוסיה יישוב וחברה", לא קראנו לזה היסטוריה וארכיאולוגיה כי העיקר בעינינו זה 'לימודי אזור' . לימודי אזור הם אינטגרציה של הרבה מאוד תחומים, זה גם בינתחומי וגם רב תחומי" .

אז מה בעצם לומדים במסגרת התואר ?

"לימודי אזור הפכו בשנים האחרונות לתחום מאוד מבוקש בעולם, למשל, החוגים ללימודי 'אמריקה', 'לימודי המזרח התיכון' ו'לימודי מזרח אסיה' באוניברסיטאות בארה"ב שרק הולכים וגדלים . כאשר באים ללמוד על אזור צריך להבין כי אזור ניתן לפרוס ולחלק להרבה רבדים . הרובד הראשון הוא הנוף הטבעי על מרכיביו: גיאולוגיה, אקלים, צומח וכו', רובד שני הוא המפגש עם האדם וכל מה שהוא בונה בנוף: ערים, יישובים, דרכים וכו', רובד נוסף הוא הרובד של התרבות, הדת, החברה, הפוליטיקה, מאבקים מדיניים - תהליכים מורכבים המשפיעים על יחסי הגומלין בין האדם וארצו . כל אלה הם בעלי משקל מיוחד בארץ ישראל, ועל כולם נודעת השפעה חזקה של תהליכי גלובליזציה, שהיא כשלעצמה מהפיכה בעוצמה שאינה נופלת מהמהפכה התעשייתי והעירונית" .

לפני כחודש החל המחזור הראשון את לימודיו, "התגבשה כיתה מאוד מגוונת עם כ - 40 סטודנטים", אומר פרופ' שלהב, "בכיתה יושבים חילונים ודתיים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, מדריכי טיולים, אנשי חינוך והוראה ואנשים שמחוברים לירושלים ולארץ ישראל ורוצים להרחיב את הידע שלהם" .

מה אפשר לעשות עם התואר הזה ?

"ישנם שלושה יעדים עיקריים אליהם ניתן להגיע בעזרת התואר הזה . הראשון הוא כמובן עצם ההשכלה, המהווה פלטפורמה מצוינת ללימודי המשך בתחומים משיקים וקרובים, כמו מגמות שימור ותכנון, מיפוי וכו' . היעד השני הוא המשך טבעי שלימודים מעין אלו מהווים לאנשים העוסקים כבר במקצועות קרובים לתחום, כמו מורי דרך, מדריכי טיולים, של"ח המעוניינים לרכוש השכלה אקדמית . עניין זה נכון גם למורים נעדרי תואר אקדמי . ואם הזכרנו הוראה, זה היעד השלישי, ולא אחרון בחשיבותו . יש כיום ביקוש רב למורים לגיאוגרפיה, מכיוון שרבים מהבוגרים שפנו בעבר להוראה, מועסקים בתחומים אחרים, כמו משרדי תכנון ומיפוי . החוג ללימודי ארץ ישראל וירושלים מקנה ידע רב בתחומי הגיאוגרפיה הרלבנטיים, ביחד עם הכשרה של טכניקת מיפוי ממוחשב , שזו למעשה תוכנת מחשב לחישוב ותכנון ביצועים גיאוגרפיים" .

אילו קורסים אתה רוצה להציג כדוגמא למתעניינים ?

"קודם כל, חשוב לי לציין כי בעיניי כל הקורסים הם חשובים ומעניינים והקורסים שאזכיר לא באים לגרוע מהאחרים, אלא רק לתת מבט על הרב-תחומיות של התואר . ישנו קורס בהדרכתי שיעסוק בגיאוגרפיה פוליטית . במסגרת הקורס הזה נדון בשאלות על המשמעות של המושג "ארץ שייכת לעם" . נבחן כיצד נוצרת זיקה בין עם לבין ארץ . נעסוק בשאלה, מה הקשר בין מיקום, שטח ושליטה במרחב על עוצמתן של מדינות. בהקשר הישראלי נבחן כיצד נשמרה זיקת העם היהודי לארץ ישראל למרות שרוב ההיסטוריה שלו העם היהודי לא ישב בארץ ישראל . נעמוד גם על ההבדלים בין ירושלים כבירת ישראל ותל אביב כמרכז כלכלי תרבותי" .

בנוסף, הייתי רוצה לציין את הקורס "גבולות ארץ ישראל ומדינת ישראל", אותו ילמד פרופ' גדעון ביגר, מומחה עולמי לנושא גבולות . בקורס זה ילמדו הסטודנטים כיצד נקבע גבול של מדינה . האם יש 'גבול טבעי' . בקורס גם יבחנו כיצד הושפעו גבולות ממאורעות היסטוריים, מערכות יישובים, פעילות צבאית" .

האם יש מאפיינים נוספים של התואר שאתה רוצה להדגיש ?

"לדעתי לבוגר התואר שלנו יהיה ידע רחב ומגוון בעזרתו הוא יוכל להתמודד ולענות לעצמו וגם לאחרים על שאלות וערעורים הנוגעים לזכות קיומנו בארץ הזאת ובירושלים . הלימודים משלבים הן לימודים בכתה והן סיורים כחלק מובנה של הקורסים . הם נוגעים באקטואליה וכוללים דיונים בנושאים עכשוויים . אני מצפה שהשיעורים בכיתה יהפכו לדיונים פוריים סביב הסוגיות השונות" .

ההרשמה לסמסטר ב' נמצאת כעת בעיצומה וזו ההזדמנות של מי שפספס את תחילת שנת הלימודים, להצטרף כעת ולחסוך שנה בלימודיו .