בדרכי הכפר ובגבעות המבוצרות של חבל אומבריה

משדה התעופה ע"ש לאונרדו דה וינצ'י יצאנו בשעת צהריים מוקדמת למדי , השתלבנו בכביש הטבעת המקיף את רומא ועלינו צפונה באוטוסטרדה הראשית של איטליה , המכונה 'אוטוסטרדה דל סול' . כעבור כמאה ק"מ ושעה וחצי של נסיעה, כולל קפה וכריך במזנון דרכים, פנינו לביקור באורבייטו Orvieto.

אורבייטו, העיר האטרוסקית, יושבת על לוע של הר געש כבוי, ובה כמה מוקדי עניין מרתקים, ובראשם ה-Duomo, הקתדרלה הגותית הענקית ע"ש סנטה מריה, עטורת צריחים, פסיפסים וציפויים מוזהבים, המצויה, כמובן, בכיכר הדואומו, וסביבה שלל מבנים מרשימים, וביניהם: מוזיאון הדואומו וארמון Palazzo dei Papi. כמו כן, כדאי לבקר ב-Piazza del Popolo, 'כיכר העם', בה שוכן, כמובן, 'ארמון העם' Palazzo del Popolo, ובדרך לצפות במגדל מורו, מפסגתו נשקפת אורבייטו כולה.

ראוי לסור גם לכיכר הרפובליקה כדי לצפות בכנסיית סנט אנדריאה, וביציאה מן העיר לטייל מעט בגן שמעל חומת המצודה, ה-Rocca, אותה תמצאו כמעט בכל עיר מבוצרת, ובה באר סאן פטריציו החצובה לעומק של יותר מששים מ', ואל תוכה כדאי לרדת במדרגות. מאורבייטו חצינו את האוטוסטרדה בכביש המתפתל במקביל לאגם קורברה Corbara ונסענו לעבר טודי Todi, 'עיר גבעה' מבוצרת נוספת, עוד אחת מני רבות, בהן נבקר בחבל אומבריה.

לפני הכניסה לעיר העתיקה ניצבת על אם הדרך כנסיית Santa Maria della Consolazione המרשימה, הראויה לביקור קצר ולתצפית על הנוף מן המרפסת הצמודה אליה. טודי מוקפת קשת של חומות משומרות ורחובותיה הצרים והתלולים מתנקזים לכיכרות קטנות, חלקן פתוחות, ומהן ניתן להשקיף על העמקים המוריקים סביבה.

בין כל הכיכרות בולטת הכיכר הראשית, פיאצה דל פופולו, המהווה גם מרכז מסחר, התכנסות ובילוי, ובה ממוקמת כנסיית סאן פורטונטו Fortunato ומגדל הפעמונים שלה, המתנשא מעל כל מבני העיר, וכן שלושה ארמונות: Palazzo del Capitano, Palazzo del Popolo, ו-Palazzo dei Priori האותנטי, ששימש לצילום סצינות רבות של קרבות אבירים בסרטי ימי הביניים.

בשולי הכיכר ניצבת אנדרטה לזכרו של ג'וזפה גריבאלדי, מנהיג תנועת השחרור והאיחוד הלאומי של איטליה במאה ה-19 אחת מני אנדרטאות רבות מאד בכל רחבי המדינה, וממש בצמוד לאנדרטה מרפסת תצפית אל מרחבי אומבריה. מטודי נסענו צפון מזרחה לכיוון מונטפלקו Montefalco, ובדרך החלטנו לסור לביקור קצר בגואלדו קאטאנאו Gualdo Cataneo, בעיקר כדי לצפות במבצר המרשים ובצריחיו האדירים.

הכניסה לעיירה מונטפלקו שגרתית למדי, אך כשנכנסים בשער חומת העיר העתיקה ומטפסים ומטפסים ברחובות הצרים, מגיעים לבסוף אל פסגת העיירה, הכיכר המרכזית העגולה, כיכר הרפובליקה, ומבין המבנים המקיפים אותה נפתחים 'חלונות' אל השמיים ואל העמקים מסביב. כאן הבנו מדוע מכונה מונטפלקו 'המרפסת של אומבריה'. העפנו מבט קצר אל כנסיית סאן פרנצ'סקו המאכסנת היום את המוזיאון העירוני ואל כנסיית סנט אגוסטינו. סבבנו בכיכר, ירדנו אל הסמטאות המקיפות אותה, צפינו אל העמקים המוריקים מכל זווית אפשרית, והתיישבנו במסעדה Coccorone מול חלון הנשקף אל הנוף.

לאחר ששבענו את הנוף הנשקף מן 'המרפסת של אומבריה' , הצפנו בדרך הררית מתפתלת לשכנתה בווניה Bevagna. אל העיר העתיקה של בווניה אסורה הכניסה לכלי רכב, אך בסיור רגלי קצר ניתן להתוודע אל מוקדיה המרכזיים: שער הכניסה, כיכר סילווסטרי, כנסיית סאן סילווסטרו וכנסיית סאן מיקלה. כאן המקום להערת ביניים בנושא כניסת רכב.

'ערי הגבעה' העתיקות, למרות שהן מאוכלסות בתושבים מקומיים ומשמשות מרכזי עסקים ומסחר, מהוות מוקד משיכה תיירותי, ולכן אל רובן הכניסה לרכב מוגבלת או אסורה. מן הראוי לבחון היטב את התמרורים בכניסה אל לב העיר העתיקה ולנהוג בהתאם. בעיירות רבות המשטרה המקומית 'מתפרנסת' מתיירים המפרים את מגבלות הנסיעה והחנייה. לעתים, בערים הגדולות במיוחד, הסיור הרגלי עלול להיות מעט ארוך וממושך, אך לא נורא, כיוון שהמאמץ משתלם. הרי באנו לטייל וליהנות, ובערים העתיקות, כמעט בכל פינה ובכל סמטה, נוכל לגלות מראות מעניינים ומרתקים.

כשיצאנו את בווניה, השמש החלה לשקוע, חלפנו על פני פוליניו, בה נבקר למחרת, ונסענו צפונה בדרך פלמיניה Via Flaminia אל יעד הלילה, גוביו Gubbio. למה גוביו? ראשית, לפני שנים הזדמן לי לחלוף בה ביעף, והבטחתי לעצמי לערוך בה ביקור יסודי בהזדמנות הראשונה. ושנית, בגוביו ציפה לנו מלון מבטיח, שאכן מימש את כל ציפיותינו, Park Hotel Ai Cappucini שמו. בתום ארוחת ערב גדושת קלוריות ערכנו סיור היכרות ראשוני בסמטאות התלולות של העיר.

למחרת בבוקר יצאנו למסלול 'מקיף אומבריה'. מגוביו נסענו מערבה אל הסופרסטרדה ובה המשכנו לדרומו של החבל. לפני הגיענו לטרני ירדנו מהסופרסטרדה לביקורים קצרים באקווספרטה Acquasparta ובקרסולה Carsulae. אקווספרטה היא 'עיר גבעה' קטנה טיפוסית, ואילו קרסולה היא אתר ארכיאולוגי של עיר רומית עתיקה, ששכנה על אם הדרך מרומא צפונה.

מספר שרידים נותרו בקרסולה מתקופתו של הקיסר אוגוסטוס: שערים של שני מקדשים, קירות מבנים, קברים, אמפיתיאטרון ותיאטרון, המעידים על קיומו של מרכז בילוי בעיר. כעבור דקות ספורות הגענו אל טרני TERNI, העיר המרכזית בדרום חבל אומבריה. הרבעים החדשים ואזורי התעשייה המקיפים את העיר מעניינים פחות מן האתרים ההיסטוריים של טרני, ששימשה מרכז מסחרי חשוב באימפריה הרומית. מאותה תקופה נותרו בה רק חורבות אמפיתיאטרון.

בעיר שפע של כנסיות עתיקות, החל מכנסיית סאן סלוואטורה מהמאה ה-5, כנסיית סאן ולנטינו, כנסיית סאן לורנצו, והיפות ביותר: כנסיית סאן פרנצ'סקו הגותית וכנסיית סאן פייטרו הרומאנסקית. כמו כן שוכנים בטרני שלושה ארמונות: קארארה, מאצאנצ'לי וספאדה. חובבי ארכיטקטורה יוכלו לבלות בעיר העתיקה של טרני שעות.

אנחנו הסתפקנו בסיור חטוף, כולל פיצה טעימה ואספרסו משובח. מטרני עלינו, תרתי משמע, צפונה בכביש משובח מוקף יערות, הקטע הדרומי של Via Flaminia, שהיווה מעבר הרים ראשי בתקופת רומי, לעבר ספולטו Spoleto , המשמשת משכן ליריד התרבות והאומנות הבינלאומי, 'פסטיבל שני העולמות', היתה מאז ומתמיד מרכז תרבות אזורי.

לפני הכניסה לעיר, ממרחק של קילומטרים, אי אפשר שלא להתרשם מטירת ימי הביניים Rocca Albornoz, החולשת על הדרך, ומן הגשר Ponte delle Torri הצמוד אליה. מלבד סיור מתחייב בטירה, לא צריך לעלות עד הפסגה, ובגשר המוליך אליה, המראה המרהיב ביותר בספולטו הוא הקתדרלה של סנטה מריה אסונטה, הכיכר המרוצפת שלה, מגדל הפעמונים והמוזאיקה המוזהבת.

לנכנסים לתוך הקתדרלה מזומנים ציורי קיר יוצאי דופן. כמו כן, כדאי לסייר ברובד התחתון של העיר: פיאצה דלה ליברטה, פיאצה דל מרקטו ופיאצה דל מוניציפיו, ולצפות בתיאטרון הרומי, ב'בית הרומי' ובכנסיית Sant’Eufemia. מספולטו המשכנו צפונה ולאחר כ-15 ק"מ סטינו לביקור קצר בעיר-הגבעה המבוצרת טרווי Trevi, וממנה המשכנו, מרחק נסיעה של דקות אחדות, אל פוליניו Foligno.

במרכז העיר עובר המדרחוב השוקק, Via Cavour, המוביל אל הכיכר המרכזית של פוליניו, כיכר הרפובליקה, שהיא לב העיר העתיקה, וסביבה ארמונות ייחודיים: Palazzo Pretorio, Palazzo Orfini, Palazzo Trinci, וגם בית העירייה והקתדרלה המרשימה בכיכר הדואומו הסמוכה. בפוליניו, המכונה 'השושן של אומבריה', מתקיים מדי שנה מרוץ סוסים, Giostra della Quintana, המשחזר את מסורת הטורנירים של האבירים מן המאה ה-17, בדומה למרוץ הפאליו המפורסם של סיינה, העיר המרכזית בחבל טוסקנה. מפוליניו נסענו מזרחה לספלו Spello, עיר-גבעה נוספת, עירו של הצייר פינטוריקיו.

ספלו נשתמרה להפליא ובמרבית רחובותיה הצרים אסורה תנועת כלי רכב. העיר הציורית מוקפת חומות, שערים ומגדלי שמירה, המיוחסים לתקופתו של הקיסר אוגוסטוס . אחד מבתי העיר אף בנוי על גבי שרידים של קשת אוגוסטוס. בכנסיית סנטה מריה מג'ורה ניתן לצפות בציורי קיר מרהיבים של פינטוריקיו, בנה הנערץ של העיירה. לצורך הצפייה יש להדליק את הפנסים המאירים את הציורים, תמורת תשלום סמלי… לעת ערב שבנו ל'מעוננו' בגוביו. הבוקר שלמחרת הוקדש רובו ככולו לסיור מקיף בגוביו.

בכיכר המרכזית של העיר, Piazza Quaranta Martiri, כיכר ארבעים הקדושים-המעונים, לזכר 40 תושבים, שנרצחו ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה, החנינו את המכונית. ביקרנו בכנסיית סאן פרנצ'סקו הממוקמת בכיכר, והמשכנו לטפס במעלה הסמטאות התלולות אל פיאצה גרנדה, סביבה מרוכזות האטרקציות העיקריות של גוביו. בצד אחד של הכיכר מתנשא ארמון Palazzo dei Consoli עם מגדל הצריח וחרכי הירי, וממולו Palazzo Pretorio, דומה מאד ומרשים פחות, המשמש כבית העירייה. בהמשך העלייה מגיעים לדואומו, הקתדרלה המסתתרת בין מבנים, ומעליה ארמון Palazzo Ducale.

מהגן המטופח של הארמון נשקפת כל העיר כמונחת על כף יד, את הירידה עשינו בנתיב שונה, דרך Palazzo del Bargello ו'מזרקת המשוגעים', Fontana dei Pazzi, שעפ"י האמונה אמורה להעביר על דעתו את מי שמקיף אותה שלוש פעמים. בחלק התחתון של העיר כדאי לבקר עוד באמפיתיאטרון הרומי, המשמש עדיין את תושבי העיר למופעי קיץ.

שרירי הרגליים, מן הסתם, יתחזקו בגוביו, וניתן להתנחם בעובדה, כי אחרי כל עלייה יש ירידה. בהחלט עיר יפיפייה, הראויה לביקור מקיף. כיוון שמרבית היום עוד עמדה לפנינו ואת המשך הסיור בחבל אומבריה ייעדנו ליום המחר, החלטנו לבקר בעיר אורבינו שבחבל Le Marche, מרחק של שעת נסיעה מרתקת צפונה. Urbino

ההררית, והרי כבר התרגלנו ל'ערי הגבעה', היא פנינת חמד של ממש. במרכז העיר העתיקה ארמון Palazzo Ducale המפואר, מולו כנסיית סאן דומניקו ובסמוך הקתדרלה Basilica Metropolitana. כולן ראויות לביקור, הן בזכות העיצוב האדריכלי והן לצורך צפייה בשלל יצירות האומנות. אגב, הצייר הנודע רפאל הוא יליד אורבינו, וניתן לבקר בביתו Casa di Raffaello הסמוך לכיכר הרפובליקה. מאורבינו חזרנו מערבה לחבל אומבריה בדרך הררית מתפתלת, ולפנות ערב, לפני החזרה לגוביו, עוד הספקנו לבקר בקצרה בצ'יטה די קסטלו Citta di Castello , הראויה לביקור מקיף יותר.

ובכל זאת, ראוי לציין את הכיכר המרכזית שלה, Piazza Matteotti, ובה Palazzo del Podesta, את בית העירייה וקתדרלת סאן פלורידו ב-Piazza Gabriotti, ואת הארמונות בכניסה לעיר העתיקה, המשמשים משכן לאוספי אומנות חשובים. בבוקר המחרת נפרדנו מגוביו ויצאנו ליום אחרון של סיורים בחבל אומבריה. בדרכנו לפרוג'ה סרנו לאומברטידה Umbertide, עיר-גבעה נוספת, המתגאה במשטח דו-קרב אותנטי המצוי לצד כנסיית סנט אגוסטינו.

אנחנו התרשמנו בעיקר מן החומות המשומרות וצריחי המגדלים ומן המוזוליאום המתומן. בסופרסטרדה הגענו לפרוג'ה PERUGIA, עיר הבירה והעיר הגדולה של חבל אומבריה. למרות שהיא מתהדרת בשרידים היסטוריים מרשימים –מתקופת השבטים האומבריאניים והאטרוסקים הקדומים, האימפריה הרומית, ימי הביניים והרנסנס – הרי בימינו פרוג'ה היא עיר מודרנית וקוסמופוליטית לכל דבר, ואפילו אוניברסיטה ייחודית לסטודנטים זרים ממוקמת בה.

אנחנו בילינו בעיקר ברובע העתיק של העיר, ויש די הרבה לראות בו. ראשית, עלינו במדרגות הנעות אל כיכר איטליה, נקודת המוצא לכל סיור, ומצודת Rocca Paolina, המצודה הגדולה באיטליה, החולשת על העיר העתיקה, ומעל חומותיה ניתן לצפות על העיר התחתית ועל המרחבים סביבה. המדרחוב המרכזי Corso Vannucci, שוקק מטיילים לכל אורכו, חנויות ובתי קפה, ומוליך אל כיכר הרפובליקה, ובהמשך אל Palazzo dei Priori ואל הכיכר המרכזית, כיכר ה-4 בנובמבר, בה ממוקמת מזרקת Fontana Maggiore וקתדרלת סאן לורנצו.

מן הכיכר מומלץ להמשיך בסיור מעגלי אל מגדל Sciri, היכלOratorio סאן ברנרדינו, האקוודוקט מהמאה ה-13 הקשת האטרוסקית, ולשוב לכיכר כדי לשוטט שוב במדרחוב ולרדת חזרה במדרגות הנעות. ביציאה מן העיר כדאי להגיע במכונית לביקור בכנסיות סאן דומניקו וסאן פייטרו וכן במנזר סנטה ג'וליאנה ליד אצטדיון האתלטיקה. מפרוג'ה הדרמנו קילומטרים ספורים אל דרוטה Deruta, מרכז ייצור ומכירה של מוצרי הקרמיקה האיטלקית Majolica.

למי שמעוניין, כדאי לעלות, כפי שאנחנו עשינו, לפסגת העיר העתיקה, ולא לעצור ליד חנויות התיירים בעיר החדשה. מלמעלה הנוף יפה יותר, כדאי לטייל בסמטאות הצרות וסביב הכיכר, ומוצרי הקרמיקה אף זולים יותר. מדרוטה, נושאים צלחות קיר מעוטרות, עטופות בנייר עיתון וארוזות היטב בקרטון, נסענו בדרך הררית יפה לעבר אסיזי. בדרך ערכנו ביקורים קצרים בטורגיאנו Torgiano, עיירה המשתבחת בטיב יינותיה, ובבטונה Bettona, כפר הררי מוקף ביצורים.

לפני הכניסה לאסיזי עצרנו ב-Santa Maria degli Angeli כדי לצפות בכנסיה המונומנטלית האדירה. אסיזי ASSISI היא עירו של הקדוש פרנצ'סקו וכל הרובע המרכזי שלה נושא את שמו וזכרו: מכלול הכנסיות הכולל את הבזיליקה על שמו, הקתדרלה של העיר, דואומו סנט רופינו, בה נטבל, ובזיליקת סנטה קיארה. בסמוך הבזיליקה של סנטה מריה, המנזר של סנט דמיאן ובית התפילה הפרטי של פרנצ'סקו, המבודד בתוך גינה.

למתעניינים באמנות הרנסנס, וגם לסתם חובבי יופי ואסתטיקה, מומלץ ביותר להיכנס לתוך הבזיליקות, המעוטרות בציורי קיר פרי יצירתם של מיטב אומני התקופה, וביניהם ג'וטו. מאסיזי נסענו מערבה בסופרסטרדה, חלפנו על פני פרוג'ה והקפנו את אגם טרזימנו Trasimeno, האגם הגדול במרכז איטליה, לחופיו גבר חניבעל על צבא רומי באחד הקרבות הידועים בעת העתיקה. סביב האגם כביש מרתק, טירות רבות, עיירות עתיקות וכפרי נופש אחדים. כדאי לבקר בעיירה Castiglione del Lago . לעת ערב חצינו את האוטוסטרדה הראשית של איטליה אל תוך חבל טוסקנה. אלא מה?