כנראה שבישראל לא צריכים את חברות הקרוזים והתיירות

בתחילת חודש מאי פורסם שחברת הספנות הקפריסאית לואיס קרוז ביטלה את עגינת אוניות הנוסעים שלה בישראל וזאת כתוצאה מהעלאת תעריפי אגרות הנמלים ומס הנוסעים המוטל על האוניות העוגנות בנמלי ישראל.

מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר- ניר, שיגר מכתב נזעם למנכ"ל נמל חיפה, בו כתב במפורש: "העלאת תעריפי אגרות הנמלים פוגעת בתיירות הקרוזים לישראל".

לא עוברים שבועיים, והיום מתפרסם שחברת הספנות מהיוקרתיות בעולם 'פרינסס קרוז' החליטה להעביר את המרכז הלוגיסטי שלה מישראל למצרים וזאת כתוצאה שאחת מספינות השייט של החברה נתקעה בשבוע שעבר בנמל אשדוד כשעליה 1,300 נוסעים ללא אספקה, בעקבות איסור של המכס הישראלי למתן תמיכה לוגיסטית לאוניות קרוזים דרך נמלי ישראל.

לאוניה המתינו ארבע מכולות אספקה, בלי שלצוות הייתה אפשרות להעמיסן על הספינה.

יד אחת בונה והיד השנייה הורסת.

משרד התיירות עמל במשך שנים מאז סיום האינתיפדה השנייה להחזיר את תיירות הקרוזים לישראל. תיירות זו פסקה לגמרי בשנת 2000. בשנים האחרונות לאור מאמצי שיווק ושכנוע הוכפלו מספרי התיירים המגיעים באוניות. בשנת 2010 ביקרו בישראל 169,200 תיירים – פי 2.5 ממספרם בשנת 2009. ואילו בשלושת החודשים הראשונים של 2011 חל גידול של 20% במספר התיירים המגיעים בקרוזים.

אנו נמצאים בתקופה עדינה ביותר בה התיירות הנכנסת לישראל סובלת מהשפעות המשברים במדינות סביבנו. סוכני תיירות נכנסת ומלונאים רבים מדווחים על האטה בקצב ההזמנות לחודשים הקרובים. חוסר וודאות פוגע בתיירות הנכנסת ולכך מצטרפת כעת אווילות, חוסר הבנה וקורטוב של תאוות בצע של גורמים ממשלתיים ומשרדי ממשלה שונים.

הגיע הזמן להפקיע את הטיפול בנושאי התיירות מגופים דוגמת רשות הנמלים, מכס, משרד פנים ולהעביר את סמכויות העל לתיירות למשרד הממונה על התחום. לא 'סופר-טנקר' במנהל מקרקעי ישראל אלא גם בתיירות. הגיע הזמן להסתכלות רב מערכתית.