העיר אילת תמשיך להיות בתהליך דעיכה כואב מבחינת התיירות
יוסי פישר כותב על דו"ח מבקר המדינה, שעסק בפיתוח התיירות באילת. הדו"ח מעלה ביקורת נוקבת על המצב בעיר התיירות הדרומית. פישר קורא לראש הממשלה להתייחס לתיירות באופן הראוי לה.
Shutterstock בדו"ח האחרון של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מוקדש פרק שעניינו פיתוח התיירות באילת.
הדו"ח מעלה ביקורת נוקבת על המצב בעיר התיירות הדרומית. מה שכתוב בדו"ח משקף את מה שזועקים ראשי תעשיית התיירות בישראל בכלל ובאילת בפרט. העיר אילת גוועת כיעד תיירותי. היא הפכה לעיר המארחת בעיקר נופשונים של וועדי עובדים וכנסים מקומיים, אך לא למטרה זו הוקמה התשתית התיירותית והמלונאית של העיר.
למעלה מ- 20% ממלאי חדרי המלון של ישראל מרוכז בעיר הדרומית. תשתיות העיר קורסות. שדה תעופה במרכז העיר שיכול להיות מוגדר כמנחת בכל מדינה אחרת, אגני חימצון ובריכות תעשייתיות לגידול אצות בעורף בתי המלון, בעיית פליטים גדולה ההופכת את החיים לתושבי העיר לקשים מיום ליום. נמל ימי מקרטע, מערכת ביוב מיושנת שמידי שנה הופכת לבעייתית יותר ויותר ומזהמת את הים. כל זאת מבלי שנגענו בתשתיות התיירות הישירות.
"נוצר קיפאון בפיתוח התיירותי באילת", מציין הדו"ח. לעומת זאת מציין הדו"ח שהמצב בעקבה וסיני שונה לחלוטין. בעוד שירדן ומצרים מעודדות השקעות בעקבה וחופי סיני באמצעות פטור ממיסים, תמריצים, הקלות בהליכי רישוי בישראל המצב הפוך. הטבות מס שניתנו בעבר לאילת הצטמצמו .
המבקר מציין בין השאר העדר השקעה באטרקציות תיירות, העדר השקעה בתשתיות תחבורתיות, חוסר פיתוח של חופים – מתוך רצועת חוף של 11.3 ק"מ פעילים רק 2.8 ק"מ כחופי רחצה. הלגונה המזרחית תקועה עמוק בבוץ תרתי משמע, "...בשל הקצב האיטי של תחלופת המים הפכו מימיה עכורים ובתחתיתה הצטברה בוצה שחורה".
עוד מציין המבקר בדו"ח, שבמשרד התיירות סברו כי ראוי ורצוי שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול בעיר אילת מתוך הטיעון ש"האתגרים העומדים בפני העיר הם לאומיים וחוצי משרדים, וכדי לבצע פעילות כוללת ומקיפה באילת יש לרכז את מכלול הסמכויות מהמשרדים השונים בידי גוף אחד".
לסיכום הפרק על אילת מטיל המבקר את האחריות על משרד התיירות ועל משרד ראש הממשלה.
"בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגיאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התיירות והתחרות האזורית הגוברת, מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון, כדי לעצור את דעיכת העיר".
נושא העיר אילת הועלה באין ספור מאמרי דעה וראיונות. הטיפול בעיר חייב להיות פרויקט לאומי רב שנתי-רב מערכתי ובאחריות משרד ראש הממשלה . צודקת הנהלת משרד התיירות בדרישתה שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול בעיר. משרד התיירות הוא רק גורם אחד במערכת- חשוב אך בוודאי לא בלעדי. מה לגבי משרד התחבורה, רשות הנמלים, משרד האוצר, משרד הפנים?
כל עוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יתייחס לתיירות באופן הראוי לה, לא נוכל להתקדם. לצערי, המבקר מבקר וקשה לי להיות אופטימי שבשנה הבאה הדברים יראו אחרת.
העיר אילת תמשיך בתהליך דעיכה כואב ומתמשך, בשעה ששכנותיה ממזרח ומדרום מתפתחות ופורחות.
הדו"ח מעלה ביקורת נוקבת על המצב בעיר התיירות הדרומית. מה שכתוב בדו"ח משקף את מה שזועקים ראשי תעשיית התיירות בישראל בכלל ובאילת בפרט. העיר אילת גוועת כיעד תיירותי. היא הפכה לעיר המארחת בעיקר נופשונים של וועדי עובדים וכנסים מקומיים, אך לא למטרה זו הוקמה התשתית התיירותית והמלונאית של העיר.
למעלה מ- 20% ממלאי חדרי המלון של ישראל מרוכז בעיר הדרומית. תשתיות העיר קורסות. שדה תעופה במרכז העיר שיכול להיות מוגדר כמנחת בכל מדינה אחרת, אגני חימצון ובריכות תעשייתיות לגידול אצות בעורף בתי המלון, בעיית פליטים גדולה ההופכת את החיים לתושבי העיר לקשים מיום ליום. נמל ימי מקרטע, מערכת ביוב מיושנת שמידי שנה הופכת לבעייתית יותר ויותר ומזהמת את הים. כל זאת מבלי שנגענו בתשתיות התיירות הישירות.
"נוצר קיפאון בפיתוח התיירותי באילת", מציין הדו"ח. לעומת זאת מציין הדו"ח שהמצב בעקבה וסיני שונה לחלוטין. בעוד שירדן ומצרים מעודדות השקעות בעקבה וחופי סיני באמצעות פטור ממיסים, תמריצים, הקלות בהליכי רישוי בישראל המצב הפוך. הטבות מס שניתנו בעבר לאילת הצטמצמו .
המבקר מציין בין השאר העדר השקעה באטרקציות תיירות, העדר השקעה בתשתיות תחבורתיות, חוסר פיתוח של חופים – מתוך רצועת חוף של 11.3 ק"מ פעילים רק 2.8 ק"מ כחופי רחצה. הלגונה המזרחית תקועה עמוק בבוץ תרתי משמע, "...בשל הקצב האיטי של תחלופת המים הפכו מימיה עכורים ובתחתיתה הצטברה בוצה שחורה".
עוד מציין המבקר בדו"ח, שבמשרד התיירות סברו כי ראוי ורצוי שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול בעיר אילת מתוך הטיעון ש"האתגרים העומדים בפני העיר הם לאומיים וחוצי משרדים, וכדי לבצע פעילות כוללת ומקיפה באילת יש לרכז את מכלול הסמכויות מהמשרדים השונים בידי גוף אחד".
לסיכום הפרק על אילת מטיל המבקר את האחריות על משרד התיירות ועל משרד ראש הממשלה.
"בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגיאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התיירות והתחרות האזורית הגוברת, מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון, כדי לעצור את דעיכת העיר".
נושא העיר אילת הועלה באין ספור מאמרי דעה וראיונות. הטיפול בעיר חייב להיות פרויקט לאומי רב שנתי-רב מערכתי ובאחריות משרד ראש הממשלה . צודקת הנהלת משרד התיירות בדרישתה שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול בעיר. משרד התיירות הוא רק גורם אחד במערכת- חשוב אך בוודאי לא בלעדי. מה לגבי משרד התחבורה, רשות הנמלים, משרד האוצר, משרד הפנים?
כל עוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יתייחס לתיירות באופן הראוי לה, לא נוכל להתקדם. לצערי, המבקר מבקר וקשה לי להיות אופטימי שבשנה הבאה הדברים יראו אחרת.
העיר אילת תמשיך בתהליך דעיכה כואב ומתמשך, בשעה ששכנותיה ממזרח ומדרום מתפתחות ופורחות.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}