ניס - בירת 'חוף התכלת' - שלווה ויוקרה בין 'טיילת האנגלים' ל'מפרץ המלאכים'

יש משהו מאד מרגיע בריביירה הצרפתית. השילוב בין אירופה לים התיכון כנראה עושה את העבודה. שדה התעופה של ניס נמצא ממש על הים. כך שכשיוצאים ממנו ונכנסים למונית, מרגישים ורואים את הים לאורך כל הנסיעה. את הטיול התחלנו בנסיעה על "טיילת האנגלים" שהיא הטיילת המרכזית, היפה והמקסימה של ניס. הטיילת בנויה לאורך מפרץ המלאכים, שהוא מפרץ טבעי שקט. מול הטיילת, בצדו השני של הרחוב, ממוקמת שורה ארוכה של מלונות מפוארים ומרשימים. יש מרשימים יותר ויש פחות, אבל התחושה הכללית, כאשר עוברים בטיילת, היא של עושר, אושר ופאר. המלונות האלה מציעים חדרים במחירים, שמתחילים בכמה מאות יורו ויכולים להסתיים גם בכמה אלפים לסוויטות המרשימות של מלונות הפאר.

אחד המלונות הבולטים בשדרה וגם המפורסם שבהם הוא מלון נגרסקו . המלון הוקם על ידי הנרי נגרסקו הרומני. היום המלון הוא בבעלות מאדם אוז'ייה, אישה מבוגרת מעל 80, המסרבת להצעות מכירה של המלון. סביב מאדם אוז'ייה יש ענן של שמועות, כמו זאת שאומרת, שהיא מורישה את כל הונה ואת המלון לחתולים שלה, אבל במלון מכחישים בתוקף ואומרים שמדובר בעסק מצליח וחשוב והבעלים מנהלת את המקום בתבונה וצלילות. את הכיפה של המלון תכנן גוסטב אייפל, אותו אייפל של המגדל. המקום נראה כמו מוזיאון, שכולל רהיטים וציורים עתיקים מתקופת לואי ה-14. שנדליר ענק באולם הכניסה וגם החדרים עצמם נראים כמו ארמונות קטנים ואישיים.

המשכנו בנסיעה לאורך טיילת המלאכים, עיניים דרוכות נשטפות בשמש הנעימה. מזג האוויר בניס מאד דומה לזה של תל אביב. חם ונעים לאורך רוב השנה. זהו מזג אוויר מושלם לחופשה. נסענו לנקודת תצפית על העיר והמפרץ במונט בורון . הטירה כבר איננה, אבל אחד התותחים שלה שרד את מבחן הזמן ובטקס של סמליות הוא נורה אחת ליום בשעה 12:00 בצהריים בדיוק. חוויה מפחידה לישראלים שרגילים לקונוטציה קצת שונה כששומעים פיצוץ, אבל ברגע שמבינים מה גורם לפיצוץ, עולה חיוך נחמד על הפנים, במיוחד למראה המקומיים שנשארים אדישים לקיומו.

מדרחוב מסנה נמצא במרכז העיר, והוא המקום המושלם לפתוח איתו את הבוקר. ותרו על ארוחת הבוקר במלון, רדו למדרחוב ושבו בבית קפה. תזמינו איזה מאפה נחמד ופשוט תנו למקום לחבק אתכם. חנויות קטנות לצד פטיסרי וחנות גרביים. כל אלה, אחת אחרי השנייה, הופכות את הישיבה ברחוב לחוויית חופש מהפנטת. אל תשכחו להסתכל על הבניינים מסביב. יש חוק בעיר שמחייב את בעלי הבניין לשפץ ולצבוע את חלקו החיצוני אחת לכמה שנים. התוצאה היא בניינים יפיפיים בצבעי פסטל וחלונות מדוגמים.

בעיר העתיקה של ניס מתקיים מדי יום שוק איכרים המציעים את מרכולתם. סבונים, פרחים, תבלינים מיוחדים, ממתקים מקומיים, מרציפנים ופירות מסוכרים - כל אלה הופכים את השוק לייחודי ומעניין, גם אם הייתם בשווקים רבים בטיולים אחרים. מומלץ לקנות את תערובת התבלינים " Herb de Provence", תקבלו 100 גרם תבלין עבור 3 יורו וזה ישדרג כל סלט, חביתה, שניצל, פסטה, קציצות ועוד. מומלץ גם לנסות את השוקולדים שנראים כמו זיתים. זה מעדן מקומי, קצת יקר, שנמכר בחנויות שוקולד בוטיק, אבל טעים להפליא ובעיקר משעשע לראות שוקולד בצורה של זית.

הסיור הרגלי בעיר העתיקה, לא ארוך מדי ונוח גם למי שלא רגיל ללכת הרבה. תעברו דרך הגטו היהודי, בית העירייה, בית האופרה ובכיכר רוזטי. בכיכר אל תוותרו על הגלידרייה המיוחדת שמייצרת את הגלידות במקום. פגשנו שם בטעמים מיוחדים: אני אכלתי שוקולד עם פלפלים אדומים חריפים, מישהי הזמינה גלידה בטעם אבוקדו, והצירופים רק הלכו והפכו ליותר מוזרים, אבל לכולם היה ממש טעים.

בגלל הקרבה לגבול עם איטליה, האוכל האיטלקי בניס הוא מהטובים בעולם. לארוחת צהריים אכלנו פיצות מצוינות ב- La Pizza Cresci, מסעדה איטלקית שהיא מוסד מכובד משנת 1956. הדבר הראשון שעלה לי בראש, כשהתיישבנו במקום היה "כמה כבר אפשר לחדש לנו עם פיצה?", אבל ברגע שהפיצות הגיעו לשולחן, כולם פתאום שתקו. השתררה דממה למשך כל הארוחה, ומידי פעם, כל אחד בתורו, אמר "וואו, איזה פיצה טעימה!", אז כנראה שאפשר.

ניס מנוקדת בחנויות של המעצבים הגדולים והיקרים בעולם, אבל אם תרצו לעשות קניות יותר קונבנציונליות למשפחה, לעצמכם ולילדים, רחוב מדסן, היוצא מכיכר מסנה, הוא רחוב הקניות המרכזי עבורכם. הוא כולל את כל המותגים המוכרים והאהובים על הצרכן והצרכנית הישראלים, מ- H&M ועד ה- Fnac, Virgin ועוד.

מה עוד אפשר לעשות בניס וסביבתה?
כפר האמנים סנט פול דה ואנס ממוקם על הר קטן ומציע סמטאות אירופאיות מלאות בגלריות לאמנות עכשווית. תמצאו שם פסלים ותמונות, מתנות ובגדים. לאורך הכפר כמעט בכל פינה תגלו עוד פסל סביבתי, כמו רובוטריק ממכונית בכניסה וגלובוס שעשוי מכל המכשירים הטכנולוגיים אפשר לתאר. בתי קפה ומסעדות עם תצפיות לנוף ההררי והירוק שמסביב הם מקום נחמד לעצור מידי פעם להתרענן. במעלה הכפר יש נקודת תצפית ייעודית. זה המקום להצטלם בו ולשלוח לחברים בפייסבוק. ליד נקודת התצפית נמצא בית קברות נוצרי, שהיהודי היחיד שקבור בו הוא האמן מארק שאגאל.

עשירי ומפורסמי העולם מתרכזים אחת לשנה בקאן לפסטיבל הסרטים הבינלאומי. קאן נמצאת במרחק של 34 ק"מ מניס, נסיעה קלה ומהנה. ארמון הפסטיבלים נמצא בכיכר יפה המרוצפת בהטבעות ידיים של שחקנים ויוצרים משנות השמונים, כולל מיקי מאוס.

הטיילת המפורסמת של קאן, הקרואזט, היא ההגדרה של חופש אמיתי. לא הצלחנו להסביר למה, אבל האווירה, השקט והנחת, לצד האנשים שכולם לבושים בטוב טעם הופכים את הסיור בעיר לתענוג צרוף.

מונקו והקזינו במונטה קרלו נמצאים במרחק של כ-21 ק"מ מניס. את הנסיעה עושים על הקורנישים, כבישי הים. יש שלושה כבישים כאלה, הקורניש התחתון, הוא הכי ארוך ואיטי, הוא צמוד לקו החוף, הנוף בו הוא היפה ביותר. הקורניש העליון הוא בעצם אוטוסטראדה עכשווית ומהירה. האמצעי הוא שילוב בין כביש מהיר לכביש עם נופים. מומלץ לעשות את הדרך לשם בתחתון ואת הדרך חזרה בעליון. למקומיים במונקו אסור להמר בקזינו, אבל הם יכולים לעבוד בו. הקזינו מרשים ומשרה אווירת ג'יימס בונד למי שיש נפש רומנטית. לאנשים מציאותיים יותר הוא יזכיר את לאס וגאס, אבל זה עדיין מהנה מאוד. תזכרו לא לשרוף שם את כל הכסף. החוויה אמורה להיות נעימה ומהנה ולא מלחיצה. אנחנו הפסדנו 10-40 יורו והרווחנו 10-70. את הרווחים השארנו בבר של הקזינו, כשהרמנו כוסית. אז בסופו של דבר "הבית תמיד מנצח".

לטוס בישראייר – לטייל עם נתור

ישראייר הינה החברה היחידה שטסה מישראל ישירות לניס. היא מפעילה טיסות לניס עד סוף אוקטובר בימים שני ורביעי. החל מ- 575 דולר לכרטיס הלוך ושוב כולל מיסים. מדובר בטיסה של כ- 4 שעות קלות בטוסי האיירבס החדשים של ישראייר.
למי שאוהבים טיולים מאורגנים, נתור מארגנת טיולים בריביירה ופרובנס עם מדריכים מקצועיים שחלקם מבלה בניס ובריביירה יותר מאשר בחיפה והצפון.