אלרוב נדל"ן תפצה את מלונות הילטון בכ-20.5 מיליון דולר
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של החברה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א, במסגרתו נדחתה בקשה לביטול ואושר פסק בוררות בין הצדדים. השופט רובינשטיין: "הבוחר בהליך בוררות יודע את מעלותיו וגם את סיכוניו".
Shutterstock
בית המשפט העליון בראשות השופט אלייקים רובינשטיין דחה את תביעת הערעור של חברת אלרוב נדל"ן, בשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב, נגד פסק בורר והחלטת בית המשפט המחוזי בת"א לשלם למלונות הילטון סכום של כ-20.5 מיליון דולר כפי שנקבע.
בקשת הערעור הייתה על פסק דין של בית המשפט המחוזי מ-19.7.11, במסגרתו נדחתה בקשה לביטול ואושר פסק בוררות, שניתן ביום 31.12.08 על ידי הבורר ד"ר ישראל לשם.
עניינה של הבקשה בסכסוך שנתגלה בין חברות מקבוצת אלרוב לבין חברת הילטון הבינלאומית וחברת הילטון ישראל, שביסודו הסכמים לניהולו של מלון בפרוייקט ממילא, אותו הקימה אלרוב. המלון, כיום מצודת דוד, נוהל בידי הילטון עד שאלרוב הודיעה על הפסקת ההסכם, בטענה להפרות מצד הילטון, כאשר להילטון היו טענות נגד אלרוב.
אלרוב טענה כי לבורר היה ניגוד עניינים אסור ופסול. השופט רובינשטיין כותב בהחלטתו כי: "העובדה שעילת הפסול הנטענת נתגלתה רק לאחר קבלת פסק הבוררות, ונוכח אי שביעות רצונה של קבוצת אלרוב מן הפסק, מצדיקה דקדוק עמה בשעה שבוחנים קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. זאת עם כל ההבנה לטרנייתה, שעיקרה לאמיתו הוא על עצם פסק הבוררות בו חויבה בסכום גדול. ואולם, הבוחר בהליך בוררות יודע את מעלותיו וגם את סיכוניו, ומכל דומה שחשש ממשי למשוא פנים אינו מתקיים, כאמור בענייננו".
הבורר בזמנו פסק להילטון 13 מיליון דולר צמודים לשיעורי הריבית, ועוד 1.25 מיליון דולר הוצאות הבוררות. כך שאלרוב תצטרך כעת לשלם להילטון כ-20.5 מיליון דולר.
בקשת הערעור הייתה על פסק דין של בית המשפט המחוזי מ-19.7.11, במסגרתו נדחתה בקשה לביטול ואושר פסק בוררות, שניתן ביום 31.12.08 על ידי הבורר ד"ר ישראל לשם.
עניינה של הבקשה בסכסוך שנתגלה בין חברות מקבוצת אלרוב לבין חברת הילטון הבינלאומית וחברת הילטון ישראל, שביסודו הסכמים לניהולו של מלון בפרוייקט ממילא, אותו הקימה אלרוב. המלון, כיום מצודת דוד, נוהל בידי הילטון עד שאלרוב הודיעה על הפסקת ההסכם, בטענה להפרות מצד הילטון, כאשר להילטון היו טענות נגד אלרוב.
אלרוב טענה כי לבורר היה ניגוד עניינים אסור ופסול. השופט רובינשטיין כותב בהחלטתו כי: "העובדה שעילת הפסול הנטענת נתגלתה רק לאחר קבלת פסק הבוררות, ונוכח אי שביעות רצונה של קבוצת אלרוב מן הפסק, מצדיקה דקדוק עמה בשעה שבוחנים קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. זאת עם כל ההבנה לטרנייתה, שעיקרה לאמיתו הוא על עצם פסק הבוררות בו חויבה בסכום גדול. ואולם, הבוחר בהליך בוררות יודע את מעלותיו וגם את סיכוניו, ומכל דומה שחשש ממשי למשוא פנים אינו מתקיים, כאמור בענייננו".
הבורר בזמנו פסק להילטון 13 מיליון דולר צמודים לשיעורי הריבית, ועוד 1.25 מיליון דולר הוצאות הבוררות. כך שאלרוב תצטרך כעת לשלם להילטון כ-20.5 מיליון דולר.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}