שר התיירות והשר לאיכות הסביבה קוראים להפניית תגמולי הכרייה בים המלח לפיתוח התיירות באיזור
במכתב ששלחו השרים לשר האוצר הם קוראים לו להגיש את ההצעה בנושא לדיון בממשלה ומביעים תמיהה על עמדת האוצר במו"מ מול כימיקלים, שסבר, לאורך הדרך, כי לא ניתן לדרוש מהמפעלים לשאת בעלות העולה על 50% מעלות הקציר ואף כינה את עמדת השרים "קיצונית".
Shutterstock
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שלחו היום מכתב לשר האוצר וביקשו ממנו להביא לדיון בישיבת הממשלה הקרובה את הצעת המחליטים, שהוגשה למזכירות לפני מספר חודשים, הכוללת התייחסות לשימור ופיתוח תיירותי של איזור ים המלח.
בראשית מכתבם מציינים השרים את פליאתם מעמדת משרד האוצר במו"מ מול כימיקלים לישראל בסוגיית מימון פתרון הקבע לדרום ים המלח והמס המוטל על פעילות מפעלי ים המלח "מוזר מאוד, שכיום משרד האוצר מתגאה בהטלת כ-90% מעלות המימון על מפעלי ים המלח, כאשר רק לפני כ-6 חודשים הוא תקף אותנו בגין עמדה זו וכינה אותה 'קיצונית' ". השרים הוסיפו כי הם שמחים שבזכות התעקשותם העקבית ייחסכו כ-2 מיליארד שקלים לקופה הציבורית.
השרים מיסז'ניקוב וארדן מציינים במכתבם שהעלאת התמלוגים מ-5% ל-10% אינו הישג מבחינתם משום ששטר הזיכיון משנת 1961 מאפשר למדינה להעלות את גובה התמלוגים המשולמים בגין ייצור ומכירה של כלוריד האשלג העולה על מיליון טונות ובתנאי שאותו עודף לא עולה על 10% ממחיר המכירות, ולדבריהם "האוצר מאחר כבר זמן רב מלדרוש את המגיע לאזרחי המדינה על פי שטר הזיכיון עצמו. מה עוד, ששווי מפעלי ים המלח מאז הפרטתם גדל בלמעלה מפי 10 מהשווי שהעריך משרד האוצר בזמנו".
"גם אם יושג הסכם לפי התנאים שהתפרסמו בימים האחרונים, אנו רוצים להבהיר כי אנו לא נראה בהסכם זה סוף פסוק לטווח הארוך, מאחר וכאשר התמלוגים לא עולים ככל שההפקה עולה והתשלום הוא 10% בלבד כי אז יש אינטרס מובהק למפעלים להגדיל את ההפקה ככל הניתן גם על חשבון הרס האגן הצפוני".
ממחקר של המכון הגאולוגי עולה, לדברי השרים מיסז'ניקוב וארדן, כי הפעילות של המפעלים בשני צידי ים המלח – הירדני והישראלי – תשפיע הן על ניצול המשאבים המינרליים של ים המלח והן על מפלס הים הטבעי "לכן ראוי לבחון לטווח הארוך גם רמת תמלוגים גבוהה יותר במצב של שאיבה מוגברת".
השרים חוזרים על דרישתם להקים קרן ייעודית של הכנסות מתמלוגי הכרייה בים המלח, שתשמש לפיתוח תיירותי כלכלי של אזור ים המלח. "ברצוננו לציין כי קיים קונצנזוס ציבורי רחב לגבי הצורך בהקמת הקרן בקרב כלל הארגונים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. ים המלח הינו משאב לאומי יקר ערך ויש לשמרו ולפתחו. הודות לקמפיין האדיר של ים המלח בתחרות שבעת פלאי תבל. מוכרחים להבטיח את שימורו של ים המלח לדורות הבאים".
בראשית מכתבם מציינים השרים את פליאתם מעמדת משרד האוצר במו"מ מול כימיקלים לישראל בסוגיית מימון פתרון הקבע לדרום ים המלח והמס המוטל על פעילות מפעלי ים המלח "מוזר מאוד, שכיום משרד האוצר מתגאה בהטלת כ-90% מעלות המימון על מפעלי ים המלח, כאשר רק לפני כ-6 חודשים הוא תקף אותנו בגין עמדה זו וכינה אותה 'קיצונית' ". השרים הוסיפו כי הם שמחים שבזכות התעקשותם העקבית ייחסכו כ-2 מיליארד שקלים לקופה הציבורית.
השרים מיסז'ניקוב וארדן מציינים במכתבם שהעלאת התמלוגים מ-5% ל-10% אינו הישג מבחינתם משום ששטר הזיכיון משנת 1961 מאפשר למדינה להעלות את גובה התמלוגים המשולמים בגין ייצור ומכירה של כלוריד האשלג העולה על מיליון טונות ובתנאי שאותו עודף לא עולה על 10% ממחיר המכירות, ולדבריהם "האוצר מאחר כבר זמן רב מלדרוש את המגיע לאזרחי המדינה על פי שטר הזיכיון עצמו. מה עוד, ששווי מפעלי ים המלח מאז הפרטתם גדל בלמעלה מפי 10 מהשווי שהעריך משרד האוצר בזמנו".
"גם אם יושג הסכם לפי התנאים שהתפרסמו בימים האחרונים, אנו רוצים להבהיר כי אנו לא נראה בהסכם זה סוף פסוק לטווח הארוך, מאחר וכאשר התמלוגים לא עולים ככל שההפקה עולה והתשלום הוא 10% בלבד כי אז יש אינטרס מובהק למפעלים להגדיל את ההפקה ככל הניתן גם על חשבון הרס האגן הצפוני".
ממחקר של המכון הגאולוגי עולה, לדברי השרים מיסז'ניקוב וארדן, כי הפעילות של המפעלים בשני צידי ים המלח – הירדני והישראלי – תשפיע הן על ניצול המשאבים המינרליים של ים המלח והן על מפלס הים הטבעי "לכן ראוי לבחון לטווח הארוך גם רמת תמלוגים גבוהה יותר במצב של שאיבה מוגברת".
השרים חוזרים על דרישתם להקים קרן ייעודית של הכנסות מתמלוגי הכרייה בים המלח, שתשמש לפיתוח תיירותי כלכלי של אזור ים המלח. "ברצוננו לציין כי קיים קונצנזוס ציבורי רחב לגבי הצורך בהקמת הקרן בקרב כלל הארגונים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. ים המלח הינו משאב לאומי יקר ערך ויש לשמרו ולפתחו. הודות לקמפיין האדיר של ים המלח בתחרות שבעת פלאי תבל. מוכרחים להבטיח את שימורו של ים המלח לדורות הבאים".
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}