מבקר המדינה בביקורת על משרד התיירות ומשרד האוצר בנוגע לבניית בתי מלון
בדוח השנתי של מבקר המדינה, שעוסק בפעולות הממשלה לקידום התיירות הנכנסת, כותב בין השאר המבקר כי: "משרד האוצר ומשרד התיירות לא מיצו את בדיקת ההיתכנות של רשת ביטחון או של כל חלופה אחרת כדי להעניק ליזמים את רמת הוודאות הדרושה להם, לצורך החשת בנייתם של חדרי מלון".
Shutterstock דוח מבקר המדינה מותח ביקורת על פעולות הממשלה לקידום התיירות הנכנסת. בין השאר כותב מבקר המדינה כי: "בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה, ובהם משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התיירות והמשרד להגנת הסביבה, החלטות הממשלה לעניין הקמת שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן גוריון אינן מיושמות. צוותי היגוי שהוקמו במשך השנים לא הביאו לקידום תכנונו והקמתו של שדה תעופה בין לאומי משלים, ולא הגיעו להסכמות לגבי מקומו המועדף. העיכוב עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופתית של ישראל ובתנועת התיירות הנכנסת לישראל".
המבקר דורש כי: "ראוי כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד התחבורה, יפעלו ללא כל דיחוי ליישוב המחלוקת ביניהם. כל עיכוב ביישום ההחלטות עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופה האזרחית הבין לאומית של ישראל בכלל, ובתנועת התיירות הנכנסת למדינה בפרט".
המבקר מותח ביקורת על משרד התיירות וכותב כי: "משרד התיירות לא גיבש תכנית אסטרטגית, ותכנית חומש לאתרי התיירות המרכזיים, לרבות תכנית למימון ולתחזוקה של כמה פרויקטים בראייה אזורית".
בנוגע לבניית בתי מלון חדשים, מותח המבקר ביקורת על משרדי התיירות והאוצר, וכותב כי: "משרד התיירות ומשרד האוצר חלוקים ביניהם בדבר הצורך במעורבות ממשלתית לשם עידוד בניית בתי מלון בשנים הקרובות, בשל גישות שונות ואי הסכמה לגבי נתונים ותחזיות. משרד התיירות לא הביא את המחלוקת להכרעת הממשלה. במקרים שונים נעשה במשך שנים שימוש במבנים שיועדו למלונאות החורג מהייעוד המקורי של הקרקע, לאחר קבלת אישור חורג לכך מהרשויות המוסכמות. כך נגרעו ממצבת הקרקעות לייעוד מלונאי, קרקעות אשר יכלו לשמש כפתרונות אפשריים בטווח הקצר והבינוני למחסור בחדרי מלון. משרד האוצר ומשרד התיירות לא מיצו את בדיקת ההיתכנות של רשת ביטחון או של כל חלופה כדי להעניק ליזמים את רמת הוודאות הדרושה להם, לצורך החשת בנייתם של חדרי מלון". עוד מציין המבקר בביקורת שלו כי: "נמצא כי יש חסמים ביורוקרטיים וקשיים סטטוטוריים הניצבים בפני יזמים פוטנציאלים בתחום התיירות, על אף ניסיונות מקומיים מצד רשויות מקומיות אחדות ומשרד התיירות להסרתם".
המבקר גם מעביר ביקורת על משרד התיירות בכל הנוגע ללשכות התיירות וכותב כי: "משרד התיירות לא יזם בחינה מחודשת של לשכות המידע שהוא מפעיל, שמטרתה לזהות צרכים נוספים וחדשים של התיירים, המחייבים שינוי במתן השירות בלשכות, בייחוד לאור הגידול במספר התיירים שחל בשנים האחרונות ושהמשרד צופה כי יחול גם בשנים הקרובות".
המבקר דורש כי: "על משרד התיירות לפתח תכנית אסטרטגית שתכלול יעדים ברורים ומדידים ותקבע לוחות זמנים תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לכל יעד, ועליו להביאה לאישור הממשלה. כמו כן, על משרד התיירות לבחון את האמצעים להשגת יעדיו כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהשקעות שביצע כל אחד מהמינהלים".
על הסכם השמים הפתוחים כותב המבקר כי: "במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופאי, וכשלוש שנים לאחר שנחתם ההסכם ה"אופקי" עם האיחוד האירופאי, טרם נחתם ההסכם הגלובלי, והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד האירופי עדיין נמשך. על משרד התחבורה לפעול לקידום המשא ומתן כאמור ולחתימה על ההסכם הגלובלי".
המבקר דורש כי: "ראוי כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד התחבורה, יפעלו ללא כל דיחוי ליישוב המחלוקת ביניהם. כל עיכוב ביישום ההחלטות עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופה האזרחית הבין לאומית של ישראל בכלל, ובתנועת התיירות הנכנסת למדינה בפרט".
המבקר מותח ביקורת על משרד התיירות וכותב כי: "משרד התיירות לא גיבש תכנית אסטרטגית, ותכנית חומש לאתרי התיירות המרכזיים, לרבות תכנית למימון ולתחזוקה של כמה פרויקטים בראייה אזורית".
בנוגע לבניית בתי מלון חדשים, מותח המבקר ביקורת על משרדי התיירות והאוצר, וכותב כי: "משרד התיירות ומשרד האוצר חלוקים ביניהם בדבר הצורך במעורבות ממשלתית לשם עידוד בניית בתי מלון בשנים הקרובות, בשל גישות שונות ואי הסכמה לגבי נתונים ותחזיות. משרד התיירות לא הביא את המחלוקת להכרעת הממשלה. במקרים שונים נעשה במשך שנים שימוש במבנים שיועדו למלונאות החורג מהייעוד המקורי של הקרקע, לאחר קבלת אישור חורג לכך מהרשויות המוסכמות. כך נגרעו ממצבת הקרקעות לייעוד מלונאי, קרקעות אשר יכלו לשמש כפתרונות אפשריים בטווח הקצר והבינוני למחסור בחדרי מלון. משרד האוצר ומשרד התיירות לא מיצו את בדיקת ההיתכנות של רשת ביטחון או של כל חלופה כדי להעניק ליזמים את רמת הוודאות הדרושה להם, לצורך החשת בנייתם של חדרי מלון". עוד מציין המבקר בביקורת שלו כי: "נמצא כי יש חסמים ביורוקרטיים וקשיים סטטוטוריים הניצבים בפני יזמים פוטנציאלים בתחום התיירות, על אף ניסיונות מקומיים מצד רשויות מקומיות אחדות ומשרד התיירות להסרתם".
המבקר גם מעביר ביקורת על משרד התיירות בכל הנוגע ללשכות התיירות וכותב כי: "משרד התיירות לא יזם בחינה מחודשת של לשכות המידע שהוא מפעיל, שמטרתה לזהות צרכים נוספים וחדשים של התיירים, המחייבים שינוי במתן השירות בלשכות, בייחוד לאור הגידול במספר התיירים שחל בשנים האחרונות ושהמשרד צופה כי יחול גם בשנים הקרובות".
המבקר דורש כי: "על משרד התיירות לפתח תכנית אסטרטגית שתכלול יעדים ברורים ומדידים ותקבע לוחות זמנים תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לכל יעד, ועליו להביאה לאישור הממשלה. כמו כן, על משרד התיירות לבחון את האמצעים להשגת יעדיו כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהשקעות שביצע כל אחד מהמינהלים".
על הסכם השמים הפתוחים כותב המבקר כי: "במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופאי, וכשלוש שנים לאחר שנחתם ההסכם ה"אופקי" עם האיחוד האירופאי, טרם נחתם ההסכם הגלובלי, והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד האירופי עדיין נמשך. על משרד התחבורה לפעול לקידום המשא ומתן כאמור ולחתימה על ההסכם הגלובלי".
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}