נדחתה בקשתם של הוכמן ושכטר לעכב את פסק הדין של בית המשפט המחוזי
בית המשפט העליון דחה את בקשתם של הוכמן ושכטר לעכב את פסק הדין של בית המשפט המחוזי השופט סלים ג'ובראן קבע כי משה הוכמן ואריק שכטר ישלמו 5,000 שקל הוצאות משפט למילניום השלישי, וציין כי: "המבקשים היו מודעים לכאורה לסיכון הטמון בהקמת חברה חדשה"
Shutterstock שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן דחה את בקשתם של משה הוכמן ואריק שכטר לעיכוב ספק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בת"א מסוף חודש מאי, במסגרתו התקבלה התביעה שהגישה חברת המילניום השלישי כנגדם ככל שהיא מתייחסת לעניין תניית אי תחרות.
בית המשפט המחוזי דחה בתחילת חודש יולי את בקשתם של שכרט והוכמן לעיכוב בביצוע פסק הדין.
בית המשפט המחוזי, קבע בפסק דינו בחודש מאי, כקביעה עובדתית, כי הסעיף הרלבנטי לבחינת תניית אי התחרות בהסכם שהיה להוכמן ושכטר עם המיליניום השלישי, הוא הסעיף הקובע בהסכם ההעסקה.
כאשר בתחילת יולי דחה בית המשפט את בקשתם של הוכמן ושכטר הוא ציין, כי מתקופת אי התחרות כפי שהוסכמה בין הצדדים נותרה תקופה של כשנה וארבעה חודשים, ולכן ישנה אפשרות כי פסק הדין בערעור יתייתר. בנוסף, התייחס בית המשפט לכך שהמבקשים ביקשו חוות דעת משפטית לאחר שעזבו את עידן חדש, ולכן לקחו סיכון מסוים בכך שהקימו חברה מתחרה.
השופט ג'ובראן כתב בהחלטתו שפורסמה ביום חמישי, בין השאר כי: "מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים לא עמדו בנטל זה. התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 3.7.2012, לפיה פסק דינו יעוכב בכפוף להפקדה של התחייבות עצמית מטעם המשיבות, היא תוצאה ראויה בנסיבות המקרה ולא מצאתי מקום להתערב בה, וזאת מבלי להביע עמדה בסיכויי הערעור. ראשית, התקופה שנותרה לתניית אי התחרות היא תקופה קצרה של כשנה וארבעה חודשים. לפיכך, קיים חשש כי עד למועד ההכרעה בערעור תחלוף תקופה זו והערעור למעשה יתייתר, והמשיבות לא תוכלנה "ליהנות" מכך שזכו בתביעתן, אף במידה והערעור שהגישו המבקשים יידחה. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע, כממצא עובדתי, כי המבקשים ביקשו ייעוץ משפטי וכי היו מודעים לתקופה של תניית אי התחרות. על סמך עובדות אלה ניתן לומר כי המבקשים היו מודעים לכאורה לסיכון הטמון בהקמת חברה חדשה שתתחרה במשיבות ולמרות זאת החליטו לקחת סיכון זה. כמו כן, לא שוכנעתי כי הנזק שייגרם למבקשים במידה ובקשתם לא תתקבל הוא נזק בלתי הפיך שלא ניתן לכמתו".
כמו כן השופט ג'ובראן קבע כי הוכמן את שכטר צריכים לשלם למילניום השלישי שכר טרחת עורכי דין בסך של 5,000 שקל.
בית המשפט המחוזי דחה בתחילת חודש יולי את בקשתם של שכרט והוכמן לעיכוב בביצוע פסק הדין.
בית המשפט המחוזי, קבע בפסק דינו בחודש מאי, כקביעה עובדתית, כי הסעיף הרלבנטי לבחינת תניית אי התחרות בהסכם שהיה להוכמן ושכטר עם המיליניום השלישי, הוא הסעיף הקובע בהסכם ההעסקה.
כאשר בתחילת יולי דחה בית המשפט את בקשתם של הוכמן ושכטר הוא ציין, כי מתקופת אי התחרות כפי שהוסכמה בין הצדדים נותרה תקופה של כשנה וארבעה חודשים, ולכן ישנה אפשרות כי פסק הדין בערעור יתייתר. בנוסף, התייחס בית המשפט לכך שהמבקשים ביקשו חוות דעת משפטית לאחר שעזבו את עידן חדש, ולכן לקחו סיכון מסוים בכך שהקימו חברה מתחרה.
השופט ג'ובראן כתב בהחלטתו שפורסמה ביום חמישי, בין השאר כי: "מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים לא עמדו בנטל זה. התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 3.7.2012, לפיה פסק דינו יעוכב בכפוף להפקדה של התחייבות עצמית מטעם המשיבות, היא תוצאה ראויה בנסיבות המקרה ולא מצאתי מקום להתערב בה, וזאת מבלי להביע עמדה בסיכויי הערעור. ראשית, התקופה שנותרה לתניית אי התחרות היא תקופה קצרה של כשנה וארבעה חודשים. לפיכך, קיים חשש כי עד למועד ההכרעה בערעור תחלוף תקופה זו והערעור למעשה יתייתר, והמשיבות לא תוכלנה "ליהנות" מכך שזכו בתביעתן, אף במידה והערעור שהגישו המבקשים יידחה. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע, כממצא עובדתי, כי המבקשים ביקשו ייעוץ משפטי וכי היו מודעים לתקופה של תניית אי התחרות. על סמך עובדות אלה ניתן לומר כי המבקשים היו מודעים לכאורה לסיכון הטמון בהקמת חברה חדשה שתתחרה במשיבות ולמרות זאת החליטו לקחת סיכון זה. כמו כן, לא שוכנעתי כי הנזק שייגרם למבקשים במידה ובקשתם לא תתקבל הוא נזק בלתי הפיך שלא ניתן לכמתו".
כמו כן השופט ג'ובראן קבע כי הוכמן את שכטר צריכים לשלם למילניום השלישי שכר טרחת עורכי דין בסך של 5,000 שקל.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}