מאוויים כמוסים לעבר בחבל פרובנס בצרפת

יצאנו לסיור של 3 ימים בחבל מטעם לשכת התיירות של צרפת בישראל, בניהולו המסור והלבבי של המנכ"ל לורן רומאני, בטיסה הראשונה של אייר פראנס למרסיי. כעבור כ-4 שעות טיסה, לאחר שסיימנו ללגום מהשמפניות ועוגות הגבינה בנתב"ג, כשברקע מטח סילוני מים מקבל את מטוס האירבוס, שחונך את הקו החדש, נחתנו במרסיי בשעת לילה מאוחרת. מזג אוויר קיצי ציפה לנו בשעת בוקר מוקדמת, ובכל שאר ימי הסיור הטמפרטורות נעו בין 18 מעלות בלילה ל-28 מעלות ביום, מה שהותיר את הבגדים החמים במזוודה. אביניון - ארמון האפיפיורים וגשר סן בנזה שמנו פעמינו אל העיר אביניון ולאחר נסיעה הגענו לארמון האפיפיורים .   ארמון האפיפיורים הינו הארמון הגותי הגדול ביותר באירופה. שטח רצפתו כ-15,000 מ', פי 4 מקתדרלה גותית, ויחד עם זאת בנייתו החלה ב-1335 והסתיימה תוך 20 שנים בלבד, מה שמשאיר רק מקום לדמיין את התלאות שעברו בוני הארמון באותה תקופה. כיום הארמון משמש גם לצרכי תערוכות אמנות ותאטרון בעיר אביניון. קונצרטים מתקיימים בתוך חדרי הארמון הגדולים, המספקים אקוסטיקה מושלמת לארועים מסוג זה.  

ארמון האפיפיורים, הארמון הגותי הגדול ביותר באירופה

מהתצפית שמעל הארמון תוכלו לראות את גשר "סן בנזה" - Pont Saint-Bénezet, שנמצא מספר דקות הליכה משם. הגשר נבנה במאה ה-12 מעל נהר הרון. במהלך השנים נהרס הגשר בשל הצפות, נבנה מחדש ושוב נהרס, עד שלא שופץ יותר. בעבר היו לגשר 22 קשתות ואורכן הגיע לכ-900 מטרים, אולם כיום מה שנותר לאחר ההצפה הגדולה במאה ה-17 הינן 4 קשתות והן מסתיימות באמצע הנהר. הגשר התפרסם בעיקר בגלל שיר הילדים "על הגשר של אביניון" . חוויה קולינרית אחת אני חייב לציין בכתבה זו. במרחק הליכה מהארמון מומלץ לאכול במסעדת מלון La Mirande, מלון בוטיק יוקרתי עם 26 חדרים, הממוקם בסמטאות העיר אביניון מאחורי ארמון האפיפיורים. המלון נמצא במבנה בן 700 שנה, ששופץ באופן המשרה את האווירה האריסטוקרטית של המאה ה-18. החדרים מאובזרים בנברשות ושטיחים המשולבים עם וילונות וטפטים ייחודיים ונותנים תחושת וינטייג'. מטבח המסעדה מורכב ברובו ממאכלים אורגניים מקומיים, ובימי שלישי ורביעי ניתן להצטרף למטבח הממוקם במרתף המלון ולחזות בחוויית בישול על תנור עצים ישן ביחד עם השף. כמובן שלרציניים יותר המקום מציע גם סדנאות בישול. תפריטי הארוחה שונים מיום ליום, וכך נהניתי מחוויה קולינרית חדשה של בשר טלה עשוי היטב בליווי יין אדום משובח וקינוח של סורבה אפרסק עם שוקולד חלב ונשארנו עם טעם של עוד. קארפנטרה - קצת היסטוריה יהודית ובית כנסת אחד עתיק בעיר קארפנטרה שוכן לו בית הכנסת היהודי העתיק ביותר בצרפת, שנבנה בשנת 1367. יהודי קארפנטרה, שסבלו מרדיפות רבות, גורשו בשנת 1322, דבר שגרם להרס בית הכנסת הראשון ברובע היהודי . ב-1337 חזרו היהודים לקארפנטרה, ובתקופה, בה ניתן לומר שהם קיבלו 'היתר בניה', נבנה בית הכנסת השני, אשר עומד איתן עד היום. חיצונית נאסר על היהודים לבנות את בית הכנסת בצורה שונה משאר הבניינים, ולכן אפשר לומר כי הוא נבנה ללא 'חריגות בניה' ונראה כאחרון המבנים ברחוב. התחושה מבחוץ משתנה במהרה עם הכניסה להיכל המקום הקדוש – חלונות חצי עגולים, פמוטים ונברשות מאירים את המקום מבפנים, מעל ארון הקודש מתנוסס הכיתוב 'זה השער ליי צדיקים יבואו בו', ומשני צידיו עשרת הדיברות, חנוכיה וכסא לאליהו הנביא.  

בית הכנסת השני שנבנה בקארפנטרה

למעלה עזרת הנשים, אשר אינה בשימוש, ובעת תפילות וחגים יושבים יהודי הקהילה בקומה התחתונה של בית הכנסת, כאשר הגברים מקדימה והנשים מאחורה. אנו מקשיבים לגברת, המספרת לנו על ההיסטוריה של המקום, על היהודים שהיו כפופים לבישוף, על סבלם, ועל תקופות של פוגרומים, בהן הוכנסו היהודים לגטו, שם כביכול היו 'מוגנים' וחיו תחת אפליה. המשך הסיור בנבכי בית הכנסת מוביל אותנו למרתפיו, ומזכיר ממש אפיזודה מסרט של אינדיאנה ג'ונס. אלא שכאן, במקום הגביע הקדוש, נמצאים מכשירים קדומים בגדלים שונים, ששימשו להכנת מצות ומקווה טהרה 'חדש' .  

מקווה הטהרה הקדום בבית הכנסת

נוכחתי לדעת כי בית הכנסת טומן בחובו הפתעות נוספות, ובמעמקיו נמצא מקווה טהרה קדום ומרשים עוד יותר. המקווה הקדום רווי במים צלולים, המכסים חצי מגרם המדרגות המוביל אליו, שילוב היוצר תחושה אינטימית של רוגע. בעיר עצמה מומלץ לבקר גם בקתדרלה בסגנון גותי, שנבנתה על הריסות כנסייה רומית. הכפר לה בו דה פרובנס אחד המקומות הפופולריים בצרפת ובפרובנס בפרט הינו הכפר les Baux De Provence. הכפר ממוקם על צלע הר, רחובותיו צרים ומפותלים ובצידם חנויות, אשר ברובן מיועדות לתיירים. הליכה במעלה הרחוב הראשי מובילה למצודה שבפסגה Château Baux De Provence, ולנוף הפנורמי המרהיב המשקיף על עמק ה- Alpilles. כניסה למצודה כרוכה בתשלום וניתן לקבל רשמקולים באנגלית ולשמוע על ההיסטוריה של המקום ועל הלורדים של 'לה בו'. במצודה עצמה ישנם כלי נשק עתיקים, כמו קטפולטה, אייל ניגוח, trebuchet וכלי מלחמה אחרים, ובחודשים יולי – אוגוסט מתקיימות הדגמות כוח של כלי משחית אלו. בסמוך לכפר, במרחק של דקות, אין להחמיץ את מחצבת האבן Carriers de Lumieres. הצרפתים הפכו את המחצבה למוזיאון אורקולי עם מערכת סראונד ועשרות מקרנים המציגים בימים אלו את ציוריהם של ואן גוך וגוגן. המוזיאון מדגיש את הדמיון והשוני בין שני אמנים אלו. בהחלט מחזה מומלץ למי שחובב ציור, אשר ייהנה מההשוואות ביניהם, והאחרים פשוט ייהנו מחזיון אורקולי מיוחד במינו.   אקס אן פרובנס Aix En Provence כאשר אתם נמצאים באזור פרובנס, אימרו פשוט ובקיצור 'אקס'. אקס עיר הבירה ההיסטורית של פרובנס, עיר שידעה תהפוכות רבות. דוכסים צרפתים, שהחליפו שליטים רומאים, הותירו עדות לארכיטקטורה השורה במקום. אקס היא מקום הולדתו של הצייר פול סזאן , וברחבי העיר ניתן לקחת סיורים עצמאיים או מודרכים אל נקודות ציון בחייו של הצייר המפורסם, אשר הכיר באקס את חברו הטוב מילדות, אמיל זולא. אנקדוטה קטנה ומעניינת היא, שבשנת 1886 כתב זולא את ספרו 'יצירת המופת' The Masterpiece, ובו הדמות המרכזית נשאה דמיון רב לחייו של סזאן ותיארה אמן כושל. סזאן נפגע עמוקות ומאז הוצאת הספר ניתק לחלוטין את הקשר עם חברו הטוב מילדות. בשדרה הראשית 'Cours Mirabeau' ובשאר חלקי העיר, תוכלו למצוא מזרקות גדולות ויפות ומבנים מהמאה ה-17- 18 ולצידם בתי קפה וחנויות המוכרות שוקולדים מקומיים. כיום אקס היא עיירת סטודנטים, המשרה אווירה צעירה למבקרים בה ומשלבת הווי תרבותי – היסטורי יחד עם חיי לילה מודרניים וצעירים, ובהחלט מהווה משהו חדשני באזור פרובנס.   מארסיי את סופו של הטיול קינחנו , איך לא, בעיר מארסיי, עיר נמל ים תיכונית ובירת פרובנס. בשנת 2013 תהייה מארסיי לבירת התרבות של אירופה. בעיר ייערכו פסטיבלים, הופעות וקונצרטים של אומנים מוכרים מרחבי העולם. הצרפתים עובדים ימים כלילות כדי להכין את העיר לגל התיירות, הצפוי לפקוד אותה החל מסוף 2012. כל אזור הנמל עובר שיפוץ כבר תקופה ארוכה, תשתיות ישנות נהרסות וחדשות נבנות, וההכנות מורגשות היטב. מרסיי היא עיר נמל, שנבנתה ע'י היוונים 600 שנה לפני הספירה והינה העיר העתיקה ביותר בצרפת. באזור המסעדות שבנמל הישן, חובבי האלכוהול יוכלו ליהנות ממשקאות הפסטיס והאניס, המוגשים ביחד עם דגים טריים. ניתן גם לבקר בעיר העתיקה ולהלך בסמטאות צרות מימי הביניים ולאבד את תחושת הזמן באזור רובע פאנייה הסמוך לנמל. שייט ביאכטה, שהמתינה לנו, חשפה בפנינו את ה - Calanques - מפרצים יפים המשתרעים על פני עשרות קילומטרים של ים. כל מפרץ הינו בעצם חוף נפרד עם מים בצבע 'תכלת קאריבי'. אזור המפרצים הינו שמורת טבע והגישה אליו מומלצת ע'י שיט מהנמל במרסיי. בסיום השייט עצרנו לצהרים בשאטו ד'איף , מבצר הנמצא על אי קטן בפאתי העיר מארסיי. המבצר נבנה תחילה כנקודה אסטרטגית לבלימת התקפות מן הים כנגד העיר, אך מהר מאוד הפך לבית כלא סגור, כאשר זרמי הים מסביבו הפכו אותו למקום ממנו הבריחה הינה כמעט בלתי אפשרית. מבלי להעליב חלילה את הצרפתים, זהו 'אלקטראז הצרפתי'. נראה כי משני בתי הכלא, מבצר איף ואלקטרז, הבריחה הייתה על פי רוב בגדר הדמיון בלבד. ממבצר איף ברח 'אדמונד דאנטס', לימים הרוזן ממונטה כריסטו על פי ספרו של אלכסנדר דיומא האב, ומהשני ברח שון קונרי בסרט 'הבריחה מאלקטרז'. חזרנו לעיר ונסענו במעלה הכביש לגובה של 160 מטרים מעל פני הים, עד לבזיליקת 'המלאך השומר' . הבזיליקה שוכנת בפסגת העיר ומאפשרת הצצה נדירה של 360 מעלות לכיוון הים והבתים המשתרעים למרגלות ההר. אין ספק כי העיר מרסיי בתנופה, ומעניין לראות את השינוי, שיחול בה בשנת 2013 בכל הקשור לנושא התשתיות, הפשיעה, קווי התעופה ודרכי הגישה אל העיר והחוצה.  

  • הכותב היה אורח לשכת התיירות של צרפת וחברת אייר פראנס