טיול לשבת: רמלה כמו שעוד לא הכרתם

תראו אותה - מרחק נסיעה של 10 דקות מנתב"ג, 20 דקות מתל אביב ו-40 מירושלים מהווה רמלה נקודת מפגש מרכזית עבור אוכלוסייה בת מיליוני תושבים. "פספורטניוז" הגיע השבוע אל העיר ההיסטורית שבשפלה וגילה חרף סטיגמות הפשע והאלימות, פנינת חמד אותנטית בעלת פוטנציאל תיירותי עצום.

על מנת להיכנס לעובי הקורה, תוכלו לקרוא בשורות הבאות על מגוון אטרקציות, רקע היסטורי ואפשרויות בילוי באחת מן הערים המרתקות שבמדינת ישראל. מוכנים? בואו נצא לדרך.

בריכת הקשתות: "הוונציה של רמלה"

רקע:

רמלה נחשבת לעיר הראשונה בישראל שהוקמה על ידי ערבים מוסלמים. מקור השם "רמלה" בערבית הינו חולות וככזו הוקמה על מספר גבעות חול בסמוך ללוד בין השנים 705-715 לספירה. מאז הקמתה ובמשך מאות שנים נתפסה רמלה כבירת מחוז המרכז (ג'ונד פלסטין) ואף עלתה בגודלה ובעושרה על ירושלים.

על הקמת העיר פיקד בראשית ימיה סלימן עבד אל-מליכ, נצר למשפחת בנאים מפורסמת (אביו אמון היה על בניית כיפת הסלע בהר הבית ואילו אחיו החליף אל-ואליד הוביל את בניית מסגד אל אקצה בירושלים) שהוכיח כי התפוח לא נפל רחוק מן העץ.

סלימן עמל יום וליל על פיתוחה של העיר באמצעות הקמת ארמונות, מסגדים, בתי מלאכה, חפירת בורות לאגירת מים ויש האומרים בנוסף גם חומה. על פי הערכות שטחה של רמלה באותה תקופה התפרש על פני כ-2000 דונם ומספר התושבים בה נע סביב 50 אלף תושבים.

בשנת 1068 נהרסה העיר כליל ברעש אדמה בלתי נלאה שגרם לפגיעות עצומות בנפש (בין 15-25 אלף הרוגים על פי עדויות). במשך ארבע שנים עמדה העיר שוממת ועזובה עד אשר שושלת הסלג'וקים (מוסלמים שהגיעו מחוץ לעיר) החליטו להקימה מחדש. בשל כמויות האבנים האדירות שהצטברו בשטח, החלו הסלג'וקים לבנות בשטח סמוך (קילומטר מזרחה) וכך יצרו לימים את ההפרדה בין "העיר העתיקה" לעיר המודרנית ברמלה.

כ-30 שנה מאוחר יותר כבשו את העיר הצלבנים האירופאיים ללא קרב. במשך תקופת שלטונם בעיר אלו הותירו את מורשתם באופן חד וברור. עד היום ניתן לחזות בעיר בתיבות דואר בריטיות ואדומות סטייל לונדון ובכנסיית הבזיליקה המפוארת (ראו הרחבה בהמשך). בנוסף בנו הבריטים ברמלה מרכז לוגיסטי רחב היקף בו חנו מטוסי קרב וציוד צבאי. בין השמות הבולטים שהכירו היטב את המרכז היו נשיא המדינה לשעבר, עזר ויצמן ז"ל ואיש העסקים סטף ורטהיימר, שזכו להפעיל את המטוסים שחנו בו. כיום משמש המרכז המצוי במרכז העיר כהאנגר מורשת צה"לית.

עד למאה ה-19 נשלטה רמלה על ידי הממלוכים (בראשות הסולטן בייברס הראשון) והאימפריה העות'מאנית, אך בתקופה זו הוזנחה משמעותית. העיר איבדה את מעמדה כבירת המחוז לטובת עזה הדרומית, סבלה מתקיפות אינספור של שודדים בדואים, אך למרות זאת הצליחה לשמור על אחווה ויחסי כבוד בין תושביה.

עם קום המדינה (מאי 48') כשל כוח של מחתרת האצ"ל לכבוש את רמלה מידי השלטון הערבי-מוסלמי בסדרה של קרבות קשים שגבו מחיר יקר בדמות 51 חיילים הרוגים. חודשיים חלפו וכחלק ממבצע דני כבש הפעם צה"ל את רמלה ולוד השכנה ללא קרב (על מבצע הכיבוש אמון היה יצחק רבין ז"ל). עם תום המלחמה נותרו בעיר כ-500 ערבים בלבד (רובם נוצרים), כאשר עשרות האלפים הנותרים גורשו על ידי הכוחות הישראליים לשטחי המדינות השכנות.

למעשה, עוד בטרם הכרזתו של דוד בן גוריון על קום המדינה, התבססה רמלה (החל משנות ה-40) כמוקד מרכזי לקליטת עלייה, תחילה מבולגריה ובהמשך ממגוון רחב של מדינות, לרבות מזרח אירופה, צפון אפריקה ואסיה. את ראשית דרכם בישראל עשו קבוצות העולים במעברות המפורסמות בהן חיו בתנאים קשים שכללו היעדר מים וחשמל לפרקים, צפיפות אוכלוסין וסביבה תברואתית מחפירה.

במשך השנים הצליחה העיר לשמור באדיקות על צביונה המעורב ללא דופי. האוכלוסייה בה נכון להיום מונה 74 אלף תושבים, מתוכם 52 אלף יהודים (כולל 4000 מבני העדה האתיופית), 22 אלף ערבים-מוסלמים וכ-2000 ערבים-נוצרים. את "כור ההיתוך" הלאומי והתרבותי בעיר ניתן לחוש כמעט בכל רחוב או אתר מרכזי, כאשר את החיכוכים או אירועים על רקע לאומני מאז הקמתה, ניתן לספור בקושי על יד אחת.

עד לשנת 1977 שימש הכביש הראשי ברחוב הרצל כחלק מצומת הדרכים בו נפגשו כביש תל-אביב ירושלים והכביש הפנימי המחבר את צפון הארץ (עד לפתיחת כביש 1), עובדה שהובילה אלפי נוסעים על בהמות רכיבה/משא ומטיילים בעלי תרמיל ומקל לראות בה כיעד מרכזי לשם התרעננות, אכילה וסיור באתרים נחשבים.

אגב בין הסלבס שנולדו בעיר ניתן למצוא את מוני מושונוב (משפחתו בעלת חנות טקסטיל בשוק), עמוס תמם ושלישיית מה קשור.

"תל אביב של פעם":

את תחילת הסיור בעיר ערכנו במוזיאון המקומי שברחוב הרצל 112. המוזיאון הוקם לפני תריסר שנים בבניין היסטורי ששימש כמבנה העירייה תחת שלטון הבריטים ובו תוכלו לחזות בהתפתחותה של רמלה החל מהמאה השמינית לספירה ועד לימינו אנו.

המוזיאון מכיל שישה חדרים המתאפיינים בחפצים וסמלים מתקופות שונות בהיסטוריית העיר, החל מגנזך ובו אלפי מסמכים שנמצאו בקהיר וכוללים גם כאלו אשר נכתבו ברמלה, אוהל מעברות המדמה את ימיהם הראשונים של העולים החדשים שהשתכנו ברמלה, מבחר מפות ומברקים מתקופת מלחמת העצמאות ועד למבחר מטבעות זהב ומטמונים שסימלו את עושרה הכלכלי וייחוסה הרם של רמלה בעברה. יש המכנים אותה כ-"תל אביב של פעם" .

בנוסף תוכלו למצוא במוזיאון חדר הנצחה – יד לבנים בו מעוצבים שמותיהם של בני העיר שנפלו במהלך מערכות ישראל. בחצר המוזיאון ניתן למצוא אנדרטה נוספת לזכר הנופלים המהווה חלק מגן הנשיא.

עושים שוק:

מרחק מטרים ספורים מן המוזיאון נמצא השוק המקומי של רמלה המספק שילוב מנצח של אותנטיות יוצאת דופן, ריחות וטעמים משובחים ומחירים נטולי תחרות (8 ₪ לקילו ענבים הכי טובים שטעמתי בחיי).

השוק המורכב מ-150 באסטות הינו מקורה וידוע בזכות הבורקס הטורקי המפורסם שבו, הסנדוויץ' הטוניסאי ומגוון אדיר של פירות וירקות. החוויה מתעצמת תודות לצעקות הרוכלים (חלקן נעשות באמצעות רשמקול) והאוכלוסייה הרב-גונית (כנראה שרק ברמלה תוכלו למצוא במרחק סנטימטרים ספורים שייח' ערבי, נערה דתייה ועולה מחבר העמים. ולא, ממש לא מדובר בעוד בדיחת הרשל'ה).

מקור גאוות הבאסטיונרים הינו שוק יום ד' בו מתרחב השוק לבזאר מזון וביגוד ישראלי, המושך אל העיר גדודי מבקרים מן הערים הסמוכות. בין הפריטים הנוספים שתוכלו למצוא בשוק: ענתיקות, פטיפונים, כלי בית ועוד.

שוק רמלה, רחוב הרצל (בסמוך למוזיאון), פתוח שישה ימים בשבוע (מלבד שבת), שעות פתיחה: 08:00-18:00.

ריחות וטעמים בשוק של רמלה

היסטוריה רבותיי:

כפי שהזכרנו, רמלה מהווה כור היתוך מרשים בין שלוש הדתות. בעיר נמצא "מרכז היהדות הקראית העולמית". הרבנים הקראיים גורסים כי עם ישראל קיבל רק את התורה שבכתב ואף רואה בספרות התורה שבעל פה כדברי חכמים בלבד ולא תורת האל, משמע הם מקבלים רק חלקים מן התורה.

בבית הכנסת המרכזי אין כיסאות ושולחנות. מתקיימים בו שתי תפילות מדי יום המורכבות מפסוקים ופיוטים לאורך הדורות.

מרכז היהדות הקראית העולמית, רחוב יוסף קלאוזנר, טל' לתיאום: 08-9249104 (לפנות למנהל המרכז, שלמה).

את האספקט הנוצרי בעיר תוכלו להפיק מהמנזר הפרנציסקיאני . על פי אמונת הנוצרים שימשה רמלה כמקום מושבו של יוסף הרמתי. בכנסייה ניתן למצוא את פסליהם של יוסף וניקודמוס וכן תמונה של הצייר הידוע טיציאן, בה מצויירת תמונה הממחישה את הורדתו של ישו מהצלב.

המנזר הפרנציסקיאני

המנזר הפרנציסקיאני, רחוב ביאליק פינת עדס שפיק, שעות פתיחה: בכל יום בין 09:00-11:00, למעט שבת וראשון. ניתן לתאם ביקורים במנזר בשעות נוספת לקבוצות, טל' לתיאום: 08-9221217.

כמו כן ניתן לבקר בבית הקברות הצבאי הבריטי המהווה אחד מתוך שישה בתי קברות שהוקמו בישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בבית הקברות מונצח זכרם של 5731 חללים בני לאומים שונים (כולל יהודים) ומדי שנה נערך בו טקס אזכרה מיוחד בו נוטלים חלק עשרות אורחים מן הממלכה. אגב, אחד מן החללים הקבורים בעיר עונה על שמו של לא אחר מאשר – הארי פוטר (!)

קברו של החייל הארי פוטר בבית הקברות הצבאי הבריטי

ומה לגבי האיסלאם? לצד שלושה מסגדים כבירים בהם הצלחתי לצפות בעדת מאמינים מוסלמים מתפללים כחלק ממנהג חג הרמדאן, מהווה "המגדל הלבן" כנופך היסטורי בעל חשיבות עליונה ומהווה עדות יחידה לפארה ותפארתה של רמלה מימי השלטון הממלוכי (מרבית המבנים והאתרים נחרבו ברעידות האדמה).

המגדל עצמו מתנשא לגובה של 30 מטרים ושימש את החיילים הממלוכים לצרכי תצפית ושמירה. לאחר עלייה מפרכת של עשרות מדרגות זעירות וצפופות בתוך המגדל תגלו תמונת נוף פנורמית מרהיבה, שבמסגרתה ביום טוב ניתן אף לחזות במגדלי הענק של תל-אביב.

מחיר: מבוגר – 5 ₪, גמלאי -4 ₪.

"המגדל הלבן", רחוב דני מס, ימים ושעות פתיחה: א'-ה' 08:00-15:30, ו' וערבי חג 08:00-14:00, שבת וחגים 08:00-16:00, טל' לתיאום 08-9292650/08-9216873.

"בריכת הקשתות":

הוונציה של רמלה אם אינכם חסידים של הפתגם: "אין להסתכל על הקנקן אלא אשר על הנמצא בתוכו", כנראה שתצטרכו לחרוג ממנהגם. אמנם כלפי חוץ נראית הבריכה הממוקמת ברחוב ההגנה (בימים אלו מבוצעות עבודות תשתיות מאסיביות באתר הכוללת שיפוץ, צביעה והתקנת תשתית חשמל) כלא יותר מאשר אתר ארכיאולוגי משמים, אולם ירידה מטה אל תוך מערה קטנה ומלאכותית תגלה בפניכם עולם ומלואו.

הבריכה (נקראה בעבר בריכת "אל-ענזיה" – עיזים בעברית) הינה למעשה מאגר מים תת קרקעי בעל היסטוריה עשירה ששימש בסוף המאה השמינית לספירה את תושבי העיר ונתפסת כמבנה החשוב ביותר מימי שלטון החליפים העבאסים בארץ ישראל .

ייחודיותה של הבריכה הינו בעצם היותה אחד האתרים היחידים בעיר ששרדו את רעידות האדמה הקשות שפקדו אותה במשך השנים. אגב, "הקשתות" המצורפות לשמה שימשו להשקיית בהמות. הבריכה ניזונה ממוביל מים ראשי והוגדרה כאתר היסטורי על ידי רשות העתיקות.

לאחר שתרדו בזהירות במדרגות (להיזהר על הראש, מניסיון) תוכלו לשוט (עד ארבעה איש בסירה) בתוך מאגר המים (עומקו כמטר וחצי) הזעיר, המעניק תחושה של ונציה בישראל. מומלץ להגיע לאתר עם ילדים. החיסרון: לאחר מספר דקות סביר להניח כי תבינו את הקאץ'.

גורמים בעירייה מסרו ל-"פספורטניוז" כי בחודשים הקרובים צפויות להיערך הופעות אמנים על גדות הבריכה. מה שבטוח, לאקוסטיקה לא יהיה צורך לדאוג.

פרט פיקנטי מרתק אודות האתר ידוע בזכות כזה ששימש כאחד מאתרי הצילום של סרטי "חסמבה ונערי ההפקר", בו נראית חבורת הסוד בורחת על גבי סירות בתוך חלל קסום, הלוא היא "בריכת הקשתות".

מחיר: מבוגר - 8 ₪, ילד – 6 ₪.

בריכת הקשתות, רחוב ההגנה (שעות פתיחה: א'- ה' 08:00-16:00, ו' וערבי חג 08:00-14:00, שבתות וחגים 08:00-16:00. טל' להזמנות: 08-921).

* ניתן לרכוש כרטיס משולב לבריכת הקשתות, המגדל הלבן ומוזיאון רמלה ב-12 ₪.

צל"ש:

רמלה מהווה נוף מרענן בחוויית התיירות הישראלית. בעלי החנויות לבביים, העיר נקייה ברובה וההיסטוריה קורצת מכל עבר. נדמה כי השנים הקרובות יהוו את נקודת המבחן הקריטית בכל הקשור למימוש הפוטנציאל התיירותי הגלום בה.

טר"ש:

עם כל הרצון הטוב, קשה להגדיר עדיין את רמלה מודל 2013 כעיר תיירותית. הסיבה העיקרית לכך נובעת מהיעדר מקומות הלינה בה (אפילו אכסניה זולה לא תוכלו למצוא בעיר), בעיות תקציביות ושלל סכסוכים פנימיים אשר גרמו במרוצת השנים לקשיי תחזוקה ניכרים בחלק מן האתרים המרכזיים בה.

כך למשל הכניסה אל מתחם המגדל הלבן נצפתה מוזנחת למשעי (עשבייה לא מנוכשת ושטחים שוממים) וזה עוד מבלי לדבר על הרחוב הראשי (הרצל) שהצליח להחריש את אוזניו של עבדכם הנאמן נוכח שבירת שיא אולימפי בצפצופי מכוניות. מישהו כנראה לא שמע שם על תרבות נהיגה.

את האתגר התיירותי בעיר לקח על עצמו לפני כשנה רון פלד, איש היי-טק מצליח שהחליט להסב את מקצועו לטובת המשימה. "כמובן שאין להשוות בין התגמול בין שני התחומים, אך ההבדל מבחינתי הוא שכיום אני מאושר ועושה את מה שאני באמת אוהב. כולי תקווה כי בתוך חמש שנים רמלה תעבור מהפכה מבחינה תיירותית. אין סיבה שעיר עם היסטוריה כה עשירה לא תיהנה מתיירות תוססת", אומר רון.

ציון: 7.5.