אנטוורפן מציגה: עיר ללא הפסקה

אנטוורפן עיר הנמל הגדולה בבלגיה (השנייה בגודלה אחרי בריסל) לבשה חג בסוף השבוע האחרון כאשר פסטיבל הTomorrow Land ( אליו נחזור בהמשך הכתבה ) , הנערך מידי שנה בעיר בום הסמוכה משך אליו עשרות אלפי צעירים מכל העולם שהציפו את בריסל, אנטוורפן בעיקר ושאר הערים הסמוכות .

חזיון אחד משותף לפוקדים את העיר אנטוורפן כיום ולאלברט איינשטיין, לגולדה מאיר, לשלום עליכם, לישעיה ברלין ולעוד רבבות יהודים במאות באחרונות: חזית בית בנתיבות של תחנת הרכבת המרכזית (סנטראל סטאסיון Centraal Station).

על פי שטחה אנטוורפן הינה עיר הנמל הגדולה באירופה (השנייה אחרי היא רוטרדם, הגדולה ממנה רק בנפח הסחורות). חיים בה רוב לחצי מיליון תושבים. תושבי אנטוורפן, הסמוכה להולנד, דוברי פלמית, אך כיאה לעיר נמל, רובם שולטים היטב באנגלית ובשפות נוספות. אנטוורפן טומנת בחובה פרקים נכבדים בתולדות העם היהודי, החל מדונה גרסיה הגבירה היהודייה מבין אנוסי פורטוגל אליה עלו קיסרי אירופה לרגל לזכות בחסותה הכלכלית ועד לספינות הנשק שנועדו להגנה ולצה"ל במלחמת השחרור. סיפור הנוגע למרבית יהדות ארה"ב וקנדה וממילא גם ליהדות אנטוורפן המפוארת הוא תולדות "קו הכוכב האדום", קו הספנות שהוביל את מהגרי אירופה אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות החל מאמצע המאה ה-19 ועד לערב מלחמת העולםהשנייה. טרום עידן התעופה האזרחית, נאלצו אותם מהגרים לעשות את דרכם בספינות עד להגעתם אל מעוז חפצם מעבר לים. קו הספנות הזה נוסד תחילת כדי להוביל נפט בחביות מקידוחי פנסילווניה אל אירופה דרך נמל אנטוורפן. די מהר החלו להציע מקומות בחללי האניה הריקים למהגרים העניים שכבר זכו לאישור בוחני ההגירה האמריקאים במקום.מסילת הברזל בין אנטוורפן לבריסל נסללה כבר ב-1835, רק 5 שנים מאז עצמאותה מהולנד, שהיתה למסילת הברזל הראשונה ביבשת אירופה. יתרון נמל אנטוורפן היה טמון במסילת הברזל "(נהר) הריין מפלדה" אשר אפשרה נסיעה אמינה ורציפה יחסית למהגרים מפולין ומרוסיה דרך גרמניה עד לעיר הנמל. לא כולם זכו לעלות מיד לאניות בין מפאת מבחני ההגירה או משום שמצאו שידוך או תעסוקה בעיר ובמדינה שלא הכבידה על הבאים בשעריה. אחד מאתרי התיירות אשר צפויים להפוך לסיפור הצלחה גדוש מבקרים מדי יום החל מחודש ספטמבר הקרוב הוא מוזיאון "קו הכוכב האדום" המספר את סיפורם של כשני מיליון מהגרים אירופיים אשר עשו את דרכם בין הרבעון האחרון של המאה ה-19' לרבעון הראשון של המאה ה-20 אל עבר ארצות הברית. בנוסף שימשה אנטוורפן באותה עת כעיר מרכזית בעלת מאות אלפי חדרי לינה החל מבתי הארחה מעופשים ועד למלונות איכותיים ביחס לימים עברו. אלו משכו את המהגרים אף להישאר לתקופה ממושכת יותר. באותם ימים היוותה אנטוורפן את אחד מן הנמלים הפעילים והגדולים בעולם, אליו הגיעו סחורות מכל המינים והסוגים (מזון, צמחים, בדים, מוצרי יוקרה).

המוזיאון באנטוורפן יציג את היסטוריית המהגרים באנטוורפן באמצעות סיפורים שיסופרו על ידי בני משפחותיהם, חיפוש שורשים ואיתור קרובים ממוחשבים, יצירות אמנות ותרבות העוסקות באורח חייהם לצד הסבר מקיף על חיי התושבים והעדפותיהם באותם ימים. ערוץ החיים הטובים בחזרה למציאות. בלגיה בכלל ואנטוורפן בפרט משלבות באופן נפלאבין שלושה מרכיבים מנצחים עבור כל תייר. המשולש הקדוש כולל יהלומים, שוקולד ובעלי חיים – אלמנטים חיוניים בכל חופשה .

אנטוורפן ידועה לאורך שנים רבות כמרכז סחר היהלומים העולמי. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשייה ואף מוזיאון גדול המתאר את תולדות המסחר בהם במהלך ההיסטוריה (Diamntmuseum).

במוזיאון ניתן לצפות במלאכת חיתוך היהלומים, צפייה בציוד מקורי לכריית יהלומים מכל העולם ומסע היסטורי אודות האבנים הללו בנוסף, עדות לחשיבות האבנים הנוצצות הללו ניתן ללמוד אפילו משמה של תחנת הרכבת המרכזית בעיר הנקראת "Diamant".

אחרי התרבות היוקרתית,ראוי לציין את מבחר בוטיקי השוקולד הרבים הפזורים בעיר. המבחר ומגוון השוקולדים (צבעים, טעמים, ריחות) פזורים בכל פינה בעיר.

 גן החיות המרכזי של אנטוורפן (Zoo Antwerpen) מאכלס למעלה מ-5000 מיני בעלי חיים ואף שחזור מקדש מצרי מאמצע המאה ה-19' (מחיר כניסה למבוגר 14 אירו. פארק Nachtegalen בדרום העיר המספק תמונה מרהיבה של גנים מטופחים, תעלות ואגמים. בנוסף מרכזי  השופינג במרכזי קניות המודרניים של העיר (שניים מהם: Meirו-Stadsfeestzaal)הינם חובה לחובבי הקניות  . מרבית היהודים (חלקם חרדים), מתגוררים כיום בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר ונוהגים לעסוק ביהלומים ובמקצועות חופשיים. בחלק מן הרחובות כבר לא תוכלו להתעלם מן העברית והיידיש הפזורים בכל עבר (שלטים, כרזות, עלונים). סממנים יהודיים נוספים שתוכלו למצוא באנטוורפן: מסעדות כשרים למהדרין, חצרות אדמו"רים, מקוואות, אנדרטה לזכר השואה, בתי ספר עבריים וישיבות ועוד.

פסטיבל ״הטומורולנד״ :